"עשוי להפוך ל(הכנס שם של כוכב עבר מפורסם) הבא" – זה המשפט שכל חובב "פוטבול מנג'ר" רוצה לראות בפרופיל של שחקן צעיר אצלו בסגל. פעם אפילו יצא לי את זבונימיר בובאן הבא, אבל זה כבר סיפור אחר.
בכל אופן, אחד כזה, אמיתי לחלוטין, התגלה בבורדו לפני כשנתיים ומאז מטפס לו במהירות לטופ העולמי בדרך הבטוחה להפוך לכוכב אליו הוא הושווה מאז שפרץ לתודעה. אל תתפלאו אם הסיפור שלו, שרק נמצא בתחילתו, יסתיים בהתעלות על מושא ההשוואה.
7 צפייה בגלריה
חלק בלתי נפרד מסגל נבחרת צרפת. אורליאן צ'ואמני לצד ז'ורדן ורטו ומוסא דיאבי
(צילום: AFP)
קוראים לו אורליאן צ'ואמני (21), קשר כישרוני במיוחד ממוצא קמרוני, ומי שנחשב לאחד השחקנים העולים בכדורגל הצרפתי. כולם קוראים לו "פול פוגבה החדש", ונכון שנוטים לזרוק את הביטוי "ה... החדש" על לא מעט שחקנים שבסוף לא יוצא מהם כלום, אך כנראה שבמקרה הזה יש ממה להתלהב. צ'ואמני שיחק באקדמיה המשובחת של בורדו מגיל 11 והראה את הניצוצות שלו כבר בגילי הנערים והנוער, כשבדרך עבר בכל הנבחרות הצעירות של צרפת.
"אבא שלי שיחק כדורגל ברמה החובבנית, אז עקבתי אחריו לא מעט כשהייתי קטן. הייתי המעריץ הראשון של אבא שלי", נזכר צ'ואמני. "התחלתי לשחק כשהייתי בן חמש או שש במועדון קטן בפרברים של בורדו. ככל שהתבגרתי הבנתי שאני יכול להצליח בכדורגל. ושם בערך התחלתי לקחת את זה ברצינות. כשהצטרפתי לאקדמיה של בורדו אמרתי לעצמי 'זה מה שאני רוצה לעשות'".
האקזיט הבא
37 הופעות (שהתפרסו על פני שנתיים וחצי) בקבוצה הבוגרת של בורדו, בהן כבש שער אחד ובישל אחד נוסף, מספרים שאולי לא נשמעים מרשימים, אבל כמו שתיכף נסביר, הוא נמדד בקטגוריות אחרות, הספיקו למונאקו כדי לזהות את הפוטנציאל, לפתוח את הארנק ולשלם תמורתו 18 מיליון אירו. וזה כששנה קודם לכן כמעט לא שיחק בשל פציעה קשה ברגלו. את המעבר המתוקשר (לפחות בצרפת) הוא עשה יומיים אחרי שחגג את יום הולדתו ה-20.
18 מיליון אירו נשמע כמו סכום גבוה עבור שחקן לא מוכר ברמה העולמית וכמעט ללא ניסיון, אך במונאקו יודעים בדיוק מה הם עושים.
"הפילוסופיה שלנו במועדון הייתה להחתים שחקנים צעירים ומוכשרים ולהקיף אותם בשחקנים יותר מנוסים שיכולים לעזור להם להתפתח", טוען ואדים וסילייב, סגן הנשיא לשעבר במונאקו. וסילייב אמנם פוטר (פברואר 2019) לפני צירופו של צ'ואמני, אך דרך העבודה נותרה זהה לחלוטין.
מי שעבד תחתיו אז כמנהל הספורטיבי של המועדון היה לואיס קאמפוס: "אמנם התחלנו ברכישת שחקנים בעלי שם כמו רדאמל פלקאו, חאמס רודריגס וז'ואו מוטיניו, אבל הבנו שהיכולת להוציא סכומים כאלו היא בלתי אפשרית והיינו צריכים למצוא שחקנים צעירים שאפשר לפתח ולמכור, וסכומי המכירה הללו יעזרו למועדון להרוויח כסף".
"הפסקתי להיות מעורב בניהול היום-יומי של המועדון והתחלתי לחיות במטוס, מלונות ואצטדיונים מסביב לעולם", מספר קאמפוס בריאיון ל"מארקה". "לשמחתי, ואדים האמין בי ובבחירות שלי. היכולת שלנו לרכוש שחקנים בזול הייתה הסוד".
רשימת ההצלחות של מונאקו ארוכה ומרשימה ובין היתר אפשר לציין את תומא למאר (נקנה ב-4 מיליון אירו ונמכר לאתלטיקו מדריד תמורת 72 מיליון כעבור שלוש שנים), טימואה בקאיוקו (נקנה ב-8 מיליון, נמכר לצ'לסי ב-40 מיליון), פאביניו (נרכש ב-6 מיליון ונמכר לליברפול ב-45 מיליון) ואנתוני מרסיאל (נרכש ב-5 מיליון, נמכר למנצ'סטר יונייטד ב-60 מיליון שנתיים מאוחר יותר).
עכשיו האקזיט הבא של המועדון צפוי להיות צ'ואמני, שמושך תשומת לב מצד כמה מאריות אירופה. "הוא שחקן שעקבנו אחריו הרבה זמן", טוען הג'נרל מנג'ר הנוכחי של מונאקו אולג פטרוב. "ההחתמה שלו היא חלק מהאסטרטגיה שלנו לצרף שחקנים בעלי פוטנציאל רב".
שילוב של פוגבה וקאנטה
ההתחלה דווקא לא הייתה פשוטה וצ'ואמני לא הצליח להשתלב בסגל של המאמן רוברט מורנו, אך בקיץ שעבר (2020) חל השינוי, כשלמועדון הגיע ניקו קובאץ'. המאמן הקרואטי, שחזר לעמוד על הקווים לאחר מנוחה של מספר חודשים בבית, זכר לקדנציה הכושלת בבאיירן מינכן, נתן לקשר המוכשר את המפתחות וזה השתלם. לשניהם.
צ'ואמני, לצד יוסוף פופאנה, הפכו לצמד הקשרים הטוב ביותר בליג-1 ועזרו למונאקו לסיים במקום השלישי בטבלה ולהגיע גם לגמר גביע הליגה. הצרפתי-קמרוני קיבל, בצדק יש לומר, את תואר השחקן הצעיר המצטיין בליגה ונכנס גם לתוך נבחרת העונה.
הוא יכול לשחק כקשר בוקס-טו-בוקס או 50/50 בסגנון פוגבה ויודע לנהל התקפות, לשלוח מסירות חכמות לחלוצים ואפילו לסיים בעצמו אם צריך, אך גם יכולת קריאת המהלכים שלו נדירה והוא מצליח לפעמים לסגור לבדו את כל מרכז השדה. את עונת 20/21 הוא סיים עם 132 תיקולים מוצלחים, מקום שני מבין כל השחקנים בחמש הליגות הבכירות באירופה. תחשבו על שילוב בין אנגולו קאנטה ופול פוגבה. כן, הוא יכול להיות עד כדי כך טוב.
השניים הללו הם גם המודלים שלו לחיקוי ובריאיון ל"אונזה מונדיאל" הצרפתי הוא גם גילה, לא במפתיע, איך קוראים לו החברים לקבוצה: "פוגבה או 'לה פוש' (הכינוי של פוגבה). אחרי משחק אחד שבו חילצתי הרבה כדורים הם קראו לי 'צ'ואנגולו'".
השידרוג המיידי ביכולת של צ'ואמני לא נעלם מעיניו של דידייה דשאן, מאמן הנבחרת הצרפתית, שהחליט לזמן אותו לסגל. לא עניין שצריך להקל בו ראש כשמתחילים לחשוב על העומק המטורף שיש לאלופת העולם. לא רבים האמינו שהקשר יקבל גם הזדמנות כל כך מהר, ובטח שלא בהרכב הפותח. אבל זה בדיוק מה שקרה.
את הופעת הבכורה שלו עשה בספטמבר האחרון בתיקו 1:1 מול בוסניה ושלושה ימים מאוחר יותר כבר קיבל את חולצת ההרכב מול אוקראינה (1:1). השיא הגיע בחודש שעבר בגמר ליגת האומות מול ספרד, כשמילא מצוין את המקום של קאנטה ועזר לטריקולור לזכות בתואר על חשבון ספרד.
"אני זוכר שהייתי בפריז אחרי הגמר", סיפר צ'ואמני לל'אקיפ. "התעוררתי והטלפון שלי היה מפוצץ בהודעות. אבא שלי התקשר אליי ואמר לי שאני על השער של "מארקה". נכנסתי לטוויטר כדי לראות את זה בעצמי. אמרתי לו שזה נחמד, אבל זה לא אומר כלום. אלו לא החיים האמיתיים, אלא עולם התקשורת. היום מדברים עליי ומחר על מישהו אחר. בחדר ההלבשה במונאקו שמו לי את השער ושאלו אותי בצחוק 'אה, אתה כבר עוזב אותנו?'. זה מחמיא, אבל אני לא מתעורר בבוקר וחושב על זה".
מי שכן חושבים על זה ברצינות הם אנשי יונייטד, שהיו שמחים לצרף את צ'ואמני לסגל – וקשה להאמין שהאחרון יסרב לשחק לצד האליל שלו פוגבה, בדיוק כמו בנבחרת.
"אני חושב שהוא יכול לשחק בכל מקום בקישור בלי שום בעיה", טוען ססק פברגאס (34), חברו של צ'ואמני במונאקו ומי שנחשב למנטור שלו. "הוא יכול לשחק כקשר אחורי, 50/50 ובמרכז, ובתוך כמה שנים אני מאמין שהוא יוכל גם לשחק מאחורי החלוצים כי יש לו את הכוח להיכנס לתוך הרחבה. המסירה האחרונה שלו עוד צריכה להשתפר מעט, אבל הוא כל כך צעיר. הוא נחוש ללמוד, וממה שאני רואה, מצפה לו עתיד מזהיר".
