לפני שהפך לסופרסטאר בפוליטיקה העולמית, נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי היה כזכור סופרסטאר בתרבות האוקראינית. הקומיקאי המצליח, שהשתתף בין השאר בגרסה המקומית של "רוקדים עם כוכבים", גם הופיע בתוכנית מערכונים עם להקת השחקנים הקבועה שלו – אחד מהקטעים שהצופים אהבו במיוחד סבב את המתאגרף הענק אלכסנדר אוסיק.
במערכון הזה, זלנסקי מגלם בעל שחוזר הביתה ומוצא את אשתו במיטה עם גבר אחר. הוא מתרברב בכך שיחסל אותו, ואז מתגלה שמדובר באוסיק, על כל 193 הסנטימטרים ו־100 הקילוגרמים שלו. הנשיא לעתיד משתנה בבת אחת: "איזה כבוד גדול נפל בחלקי, שאלכסנדר אוסיק בחר באשתי מבין כולן!".
מיזוגני? כן. אידיוטי למדי? גם נכון. אבל גם מאוד מייצג. מדינת הספורט המוטרפת סוגדת לאוסיק בן ה־35, שמצליח להתבלט בפופולריות מעל כל האלופים האוקראינים. וכעת, כשהיא שקועה עמוק בניסיונות להתמודד עם הפלישה הרוסית, המדינה חגגה יותר מתמיד את הניצחון של אוסיק על אנתוני ג'ושוע בסעודיה, בקרב בו שמר על תואר אלוף העולם במשקל כבד.
והוא לא "סתם" פייטר אדיר שמביא לאוקראינים כבוד - אלא יליד סימפרופול שבחצי האי קרים, אחת הערים שבמוקד המאבק, שסופחה לרוסיה ב־2014 ונחשבת בעיניה כבירת האזור. וחוץ מזה, במקום לטייל בעולם ולבזבז את המיליונים שהוא מרוויח, אוסיק התחיל לפני חמישה חודשים את ההכנות לקרב דווקא אחרי תקופה ממושכת בקייב, בה הצטרף למאמץ המלחמתי והסתובב עם נשק ברחובות. הוא שהה בלונדון כשהפלישה החלה, לפני חצי שנה בדיוק, טס לפולין ונהג במשך שעות ארוכות לאוקראינה כדי לסייע. הוא אמר אז לסי־אן־אן: "הנשמה שלי שייכת לאל וגופי וכבודי שייכים למדינה שלי ולמשפחתי. אני לא מפחד למות, ואהיה מוכן להרוג". במהלך האימונים הוא כבר נשמע אחרת: "אני מאמין שדרך הקרב אוכל לעזור לאוקראינה יותר מאשר בכך שאתרוצץ בקייב עם מכונת ירייה".
פנס בכל עין
הקרב נחשב בעיני האוהדים לפנטסטי. למרות שלא קיבלנו איזה נוקאאוט עצבני, הם נהנו מ־12 סיבובים צמודים ואטרקטיביים שהסתיימו בהחלטת שופטים לטובת האוקראיני - הפעם השנייה בה הוא מנצח את הבריטי ב־11 החודשים האחרונים - והאוקראיני הציג בימים שאחרי פנס ענק על כל עין, עדות למאבק הקשה. הוא החמיא לג'ושוע לאחר מכן ואמר כי "דורות רבים עוד יצפו בקרב הזה".
אבל כמובן שהרגשות שמילאו את האוויר בג'דה היו שונים לגמרי מאשר בקרב הקודם בלונדון. אוסיק והצוות שלו נכנסו לזירה עם חולצות בצהוב־כחול של אוקראינה ועליהן הכיתוב: "צבעי החירות". את הניצחון הוא הקדיש למדינה שלו ולצבא שמגן עליה. החבר הוותיק זלנסקי היה מאושר: "אנחנו נשארים יחד, משקמים את מה שנהרס. אנחנו נלחמים עבור העם, ומריעים למי שמייצג אותנו - האיש שלנו אוסיק!"
דבר נוסף שהיה שונה נוגע לדם הרע שבדרך כלל מציף קרבות אליפות באיגרוף. אנחנו רגילים ללכלוכים הדדיים והמון טראש־טוק - וגם הפעם זה הגיע בדרך כלשהי - אבל זה היה מרוכך, בסגנון התמיכה העולמית שאוקראינה מקבלת כבר חצי שנה. ג'ושוע לא השתלט על הרגשות אחרי שהשופטים הכריזו על אוסיק, העיף מהזירה שתיים מארבע חגורות האליפות של אוסיק, תפס את המיקרופון וצרח לא מעט מילים שלא היו נכנסות אפילו לתוכנית המערכונים ההיא של זלנסקי - ואז כשנרגע נשמע אחרת בפנייה ליריבו: "אני מאחל לך הצלחה במסע בדרך לגדולה. למדתי הרבה על אוקראינה והמתאגרפים הנהדרים שיצאו ממנה. צריך לתת המון הערכה לאוסיק על כך שהצליח להגן על התואר בנסיבות האלה".
קרב ב-150 מיליון יורו
גם התסרוקת הייחודית, המכונה "אוסדלץ", קורצת למוצאו - היא הייתה פופולרית בקרב הקוזאקים ששלטו באזור בעבר, ובה משתמשים לעתים הרוסים כדי ללעוג לאוקראינים. הכינוי שלו הוא "החתול", בזכות הרפלקסים בזירה. הוא חד מאוד במהלך הקרבות, מגיב במהירות שיא.
אוסיק מיצה את השלב הקודם בקריירה כבר בגיל 26 בזכות ההתקדמות הפנומנלית שלו, אחרי שזכה במדליית זהב אולימפית בלונדון 2012, לצד הכתרה כאלוף העולם ואלוף אירופה, ואז עבר לגרוף הון. הקפיצה שלו הייתה מהירה, עם זכייה ב־2016 באליפות העולם במשקל בינוני־כבד. גם שם האתגר כבר הפך קטן עליו, ולפני שלוש שנים הוא עלה למשקל היוקרתי ביותר. במאזן 0:20 בקריירה, יש כאלו שמחשיבים אותו כמתאגרף הטוב בעולם כיום, בכל המשקלים. אבל גם עם ארבע חגורות ו־50 מיליון יורו בבנק, יש לו עוד משימה.
החגורה החמישית והאחרונה, זו היוקרתית של ה־WBC (מועצת האיגרוף העולמית), שייכת עדיין לטייסון פיורי הבריטי. קרב על כל חמשת התארים לא נערך מאז 2000, והקהל להוט לכך, אבל פיורי הודיע כבר שהוא לא חוזר לזירה. רק מה? הניצחון האחרון של אוסיק נתן לו תיאבון, וכעת מדווח כי פיורי בעניין, והמכשול היחיד הוא בקשתו להרוויח מזה "סכום שלא שולם מעולם". מישהו ישלם כדי להוציא את הקרב הזה לפועל, ומדברים על 150 מיליון יורו שיתחלקו בין אוסיק לפיורי.
זה יהיה ככל הנראה כרוך שוב בפוליטיקה. לא המלחמה בין אוקראינה לרוסיה, אלא המתיחות בין קטאר לסעודיה. הסעודים רוצים שאוסיק יחזור, ומוכנים להרים את הקרב ב־17 בדצמבר - יממה לפני גמר המונדיאל בקטאר, בניסיון ברור לגנוב את ההצגה. אוסיק מושך את העימותים האלה אליו כמו מגנט.