לא קשה להוציא את מוחמד אבו-יונס משלוותו. היו"ר של בני-סכנין, אחד האנשים החזקים בכדורגל הישראלי, ידוע כאחד שלא שומר דברים בבטן, וכשמשהו מרתיח אותו, העולם יידע. בלי פילטרים, בלי התייפייפות – ישר לפנים.
אחרי שבמחזור הקודם חגג עם הקבוצה שלו פתיחה מסחררת לעונה, 1:3 מרשים על מכבי ת"א, שלשום הוא כבר ראה איך היא כמעט מוציאה נקודות גם ממכבי חיפה, עד שהגיע עומר אצילי וקילקל לו את התוכניות (2:1 בסיום).
אבל מבחינת אבו-יונס, הגיבורים של האלופה היו בכלל שופטי ה-VAR, שהמליצו לדניאל בר-נתן לשרוק לפנדל במצב של 0:0. "לא עצמתי עין כל הלילה. הרצתי קדימה ואחורה ופשוט לא האמנתי למה שאני רואה כל פעם מחדש. צריך לחלק נקודה וחצי לשופטים ונקודה וחצי לחיפה", הוא שיתף בכעס. "זאת תעודת עניות לשיפוט הישראלי. ממש כך!".
תמיד היו ויהיו טעויות. אתה הרי מכיר את זה.
"אם יחד עם מערכת ה-VAR נעשות טעויות, אז כנראה שצריך עוד מערכת שתפקח מעל. אם השופטים רוצים לעשות דווקא – אז בסדר".
"לא תזיק קצת צניעות של הקהל"
ומה אתה יכול לעשות חוץ מלכעוס?
"אם נראה שאנחנו צריכים לשחק לא רק נגד הקבוצות הגדולות אלא גם נגד השופטים, אז אני מודיע פה שאני אעזוב בשלב מסוים את הכדורגל. אשר אלון עזב בין היתר בגלל סיבות כאלה".
עד כדי כך?
"בשביל מה אני צריך להשקיע כסף ולרוץ להביא שחקנים, אם מכבי חיפה מנצחת אותי בעזרתם האדיבה של השופט וה-VAR? ואיפה הספורטיביות של לא להוציא כדור? זאת בושה. מעכשיו אני אגיד למאמן ולשחקנים שאם שחקן יריב נופל אתם ממשיכים לרוץ, ואם השופט יחליט אז שיעצור את המשחק".
קשה להאמין שתיתן הוראה כזו.
"יותר מזה, אם השופטים רוצים להיות רק עם הגדולות, אז שההתאחדות והמינהלת יקימו ליגה אחת למכבי חיפה, מכבי ת"א ולבאר-שבע, ויקראו לה 'ליגת האליטות'. אנחנו, הקבוצות הקטנות, נהיה בליגה נפרדת – ליגת המסכנים".
בזמן שאתה מדבר על עזיבה, מי שבאמת זז הצידה הוא משה חוגג.
"הקול השפוי לצערי לא נשמע במדינה שלנו בזמן האחרון, כולל של האנשים המתונים שמאמינים בדו-קיום, וזה מצער מאוד. חבל שלא נתנו הזדמנות לבן אדם שבא עם כוונות טובות. מיררו לו את החיים".
לדעתך זה ירחיק אנשים מלרכוש את בית"ר ירושלים?
"היום כבר לא עומדים בתור להחליף בעלי קבוצות. אנשים צריכים להבין שבעלים לא יכול לשעבד את החיים שלו ואת העסקים שלו לכדורגל. דרושה קצת צניעות מהקהל".
הכוונה היא לחלק מהאוהדים?
"לא כל אוהדי בית"ר הם לה פמיליה. מדובר בבודדים שלא נותנים לבעלים ולהנהלות לעבוד – וחבל. כל כמה שנים מתחלף שם מישהו ותבינו לבד למה זה קורה. חוגג הוא לא הבעלים הראשון ולא האחרון שמתחלף בבית"ר".
במקום שחוגג לא הצליח, מישהו אחר כן יוכל?
"חוגג, כבן אדם מתון, רצה לעשות שינויים למען הדו-קיום ולא נתנו לו. אני עדיין חושב שאפשר לעשות שם שינוי, אין לי ספק. אני אדבר איתו בקרוב ואחזק אותו".
"מונס לא היה צריך להתנצל"
הזכרת דו-קיום. מה דעתך על הפרשה האחרונה של מונס דאבור בנבחרת?
"כל הסיפור היה סערה בכוס תה. משום דבר עשו משהו גדול. כל אחד יכול להביע את דעתו. תסכים איתו או לא – זה כבר משהו אחר. שכל שחקן שלובש את חולצת הנבחרת ייתן מעצמו את המאתיים אחוז וזהו. אם הוא אומר את דעתו פה ושם, והיא לא מוצאת חן בעיני חלק מהאנשים, אני לא חושב שזה שייך בכלל לכדורגל".
בכל זאת הוא משחק בנבחרת שמייצגת את ישראל.
"זה לא עניין של להגן עליו. כשהנהלת ההתאחדות קיימה במאי ישיבת חירום תחת הכותרת 'אין מקום לגזענות ולאלימות', אמרתי שם דברים מהלב, לא כפוליטיקאי. הבאתי את הדברים איך שהם מהרחוב, מה אותו אדם מהכפר חושב. יכול להיות שלחלק מהדברים הקשיבו לי ולחלק הרימו גבה. אי-אפשר לרצות את כולם. לדעתי ההתאחדות נסחפה אחרי הדיבורים שהיו סביבו".
והקהל ששרק לו בוז?
"הדיבורים וההתבטאויות לפני המשחק הכינו טוב את הקהל, דאגו לחמם אותו. אמרו שמעניין איך האוהדים יגיבו לכל זה. במילים אחרות קראו לקהל לשרוק בוז והוא עשה זאת".
בסופו של דבר הוא נדרש להבהיר את דבריו.
"ואני חושב שהוא לא אמר שום דבר שהוא היה צריך להתנצל עליו".
ואצילי?
"איתו זה אתיקה. שחקן כדורגל צריך להיות מודל לחיקוי לכל הצעירים. לא הייתי מתנה את ההשתתפות שלו בהתנצלות. היה צריך להשאיר את זה לשיקול דעתו".
אתה סלחני מדי, לא?
"למה? כל שחקן אומר משפט ובעקבותיו שוקלים אם הוא ישתתף או לא ישתתף בנבחרת. זה לא הוגן ולא צריך לעבוד ככה. יש נבחרת כדורגל, ומי שהצוות המקצועי מחליט שהוא מתאים ויכול לעזור אז שיוזמן ללא קשר לדעות הפוליטיות. מחר עוד יבואו ויגידו שבגלל הדעות הפוליטיות שלי אני לא יכול להיות יו"ר קבוצה".
ההתאחדות על טענותיו של אבו-יונס לגבי השיפוט: "לא מגיבים".
