בלי מגרש ביתי וכשהעיר פגועה וכמעט ריקה, עירוני קריית שמונה מסיימת עונה מוצלחת מבחינה מקצועית כשהיא חוזרת לליגת העל אחרי עונה אחת בלבד בליגה הלאומית. כאוהד הקבוצה שגר בסמוך לעיר המופגזת, החלטתי למסכם את שנה המאתגרת של הקבוצה בצל המלחמה בצפון.
קבוצת הכדורגל של העיר למען האמת תמיד היוותה עבורי מן מפלט. אי שם בעונת 2009/10, כשעברתי עם משפחתי לאזור, התחברתי לקבוצה, ונסיעות למשחקי הבית הפכו להיות הרגל קבוע שלי ושל אבי. כל יום שבת לנסוע ביחד למשחקים זאת אחת מחוויות הילדות שהכי נהניתי מהן.
הקבוצה שהתחילה בתור מפלט וכבר הפכה להרגל וסיפור אהבה תמיד גרמה לאנשים להרים גבה כאשר שאלו את מי אני אוהד והתשובה הייתה כל כך לא צפויה, כי למען האמת עירוני קריית שמונה לא ידועה בבסיס אוהדים גדול במיוחד, אלא בעיקר בתושבי האזור שמגיעים כשנוח להם. המון רגעים יפים זכורים לי מהקבוצה - זכייה מרגשת בגביע המדינה עם ברק בכר, עונה אירופית שלא האמנתי שאראה אותנו משתתפים אי פעם במפעל אירופי, ובטח שלא נוציא תיקו נגד אתלטיק בילבאו ונכבוש 3 נגד אולימפיק ליון. וכמובן כמובן, אותה עונת אליפות והגול של דויד סולארי בדקה ה-93 נגד בני יהודה, מסובבת מחוץ לרחבה לתוך החיבורים של דלה איינוגבה האגדי.
ראיתי את המשחק בלייב, והתחושות, ההתלהבות השמחה והחיבוקים עם אבי וחברי הטוב שנכחו, היו רגע שלעולם לא אוכל לשכוח.
העונה, המילה מפלט קיבלה אצלי תפנית מאוד שונה. המצב בצפון לא פשוט מאז תחילת המלחמה, ירי בלתי פוסק מכיוון לבנון, רעש מטוסים 7\24, ועשרות אלפי תושבים שנאלצו להתפנות מבתיהם. בתור ילד שגדל על כדורגל, הצורך לברוח לתוך המשחק האהוב תמיד היה משהו שקיים בתוכי, וכמה שזה נצרך השנה. כשהמצב לא פשוט, בלי ביתיות, כשמתקני הקבוצה ובתים בעיר מופצצים ללא הרף, אסור להתעלם מהמצב וזו האמת, אך דווקא בעונה כזאת, בעירוני קריית שמונה המשיכו להילחם עד סוף והמשיכו להיות מפלט עבורי ועבור האוהדים ותושבי האזור, כי בתקופה שכל מה שכתוב על העיר הוא באור שלילי, של הרס ועצב, כיף לכתוב משהו חיובי ומשמח על הקבוצה הקטנה מהצפון היפה, שעברה אולי את העונה הכי קשה בהיסטוריה שלה והצליחה למרות הכל להיות בפסגה ולשוב אל ליגת העל.
במחזור הסיום קיבלנו את אחד הרגעים שסימלו את העונה הזאת בליגות בארץ בכלל, ועבור עירוני קריית שמונה בפרט, כאשר בזמן שכבשה את השער השלישי שלה בניצחון 1:4 על עירוני רמת השרון, קפצה בדיוק באותו רגע התראה על ירי רקטות וטילים בקריית שמונה.
קריית שמונה היא כנראה הקבוצה שנפגעה הכי הרבה מהמצב בארץ מבין הקבוצות בליגה הלאומית, כשנאלצה להעביר את כל משחקיה הביתיים למרחק של כמעט שעתיים נסיעה לאצטדיון בנתניה ו"לבלות" את מרבית העונה ללא יתרון ביתיות אמיתי. כשנשאל מאמן הקבוצה, שי ברדה, על המצב העונה הוא אמר: "אתה מתמודד עם סיטואציות של שחקנים שהבתים שלהם מופצצים. שני הילדים של מנהל הקבוצה נמצאים בעזה וארבעה אנשי צוות עוזבים את המועדון כי הם צריכים ללכת למילואים, ואחד בכלל עוזב את הארץ. איפה גרנו? היו שחקנים מפונים מקריית שמונה והשתכנו במלון בהרצליה, אבל יחד עם זאת היו שחקנים שהם לא תושבי קרית שמונה, כמו חבשי ואבו רומי שהגיעו שעתיים וחצי או שלוש שעות כיוון כל פעם".
קריית שמונה הפכה ב-15 השנים האחרונות לקבוצה מוכרת בנוף טבלת ליגת העל, שמאז עלייתה בעונת 2009/10 סיפקה עונות יפות מאוד בליגה הראשונה, כולל אליפות היסטורית בעונת 2011/12 ועוד כמה שנים נהדרות אחריה בפלייאוף העליון.
הקבוצה הקטנה מהצפון הפכה למקום שאוהדים לא אוהבים להגיע אליו, גם בגלל הנסיעה הארוכה, וגם בגלל היכולת הטובה של הקבוצה. בשנים האחרונות חלה הידרדרות ביכולת לצד הרבה בעיות בין הבעלים איזי שרצקי לכמעט כל מאמן שהגיע, והקבוצה שכבר הפכה להיות מקום קבוע בפלייאוף התחתון לא הצליחה לשרוד את המאבקים בעונת 2022/23 וירדה לליגה הלאומית.
את הליגה הלאומית פתחה קריית שמונה בצורה טובה מאוד, כשכבר מההתחלה נראה היה שהמאבק על המקום ראשון הולך להיות בינה לבין בני יהודה. בזכות הסגל הטוב, שכלל מספר שחקנים שנשארו לאחר הירידה מליגת העל, כמו עיאד חבשי, נועם כהן ומוחמד אבו רומי, בראשות המאמן הנפלא ברדה, קריית שמונה הראתה כדורגל נפלא ולא התקשתה מדי בליגת המשנה, עד שמחזור לפני סיום העונה הבטיחה את העלייה ואת האליפות, בדרך חזרה לליגת העל.
סימן שאלה גדול מרחף סביב העונה הבאה של קריית שמונה, האם תיאלץ להמשיך לשחק את משחקי הבית שלה באצטדיון בנתניה, או שתצטרך למצוא לה בית אחר עקב המצב? האם המצב בצפון יירגע והקבוצה תצליח לחזור לשחק בביתה האמיתי, כשרקטה נפלה לפני מספר חודשים במתחם האימונים שלה, ולא ידוע מה מצב המתקנים העומדים כעת לראשות הקבוצה? נתפלל לימים טובים ושקטים יותר ונוכל לחזור לשגרה. בכל התחומים ובכל הערים.
אמנם לחזור לשחק בקריית שמונה נראה לצערי דבר שטוב מדי לחשוב עליו ומציאות שנדמית כרחוקה מאוד מלהתגשם, אך טוב לקבל שוב את קריית שמונה בליגת העל, במיוחד אחרי שנה כזו ומה שעברה הקבוצה ושעוברים עדיין תושבי העיר. נשאר רק לפרגן ולהודות לקריית שמונה על עונה באמת נפלאה במציאות לא פשוטה.
גם אתם רוצים להיות פרשנים? התחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
