יוצאים לדרך. קשה לתאר במילים את ההתרגשות ששוררת במסדרונות היכל מנורה מבטחים בשבועות האחרונים. בכל זאת, אחרי שבע שנים ללא הופעה בפלייאוף היורוליג - מכבי ת"א חוזרת לבמה המרכזית של אירופה. המסע לעבר הפיינל-פור ייצא לדרך עם שני משחקי חוץ תוך יומיים מול ריאל מדריד בסדרת רבע הגמר, הראשון כבר הערב (רביעי, 22:00) בפלאסיו דה דפורטס, כשהמטרה ברורה: לגנוב את יתרון הביתיות.
מאז שהצהובים הבטיחו את מקומם בפלייאוף, נרשמה התלהבות אדירה מצד האוהדים להצטרף למסע. מה שגרם לאנשי המועדון לחכור מטוס נוסף, מלבד זה עליו נמצאת הקבוצה. את שניהם הם מילאו תוך ימים ספורים מהרגע שהתברר שהיעד הוא מדריד. בחישוב גס צפויים להצטרף לקבוצה כ-350 אוהדים. שיהיו טיפה בים באולם שיהיה מלא ב-18 אלף צופים.
11, מי יודע? ריאל, זה לא חדש, היא אחת הקבוצות המפוארות באירופה וגם בעלת אחד התקציבים הגבוהים במפעל. המאזן - נוטה בבירור לבלאנקוס. שני המועדונים נפגשו לאורך השנים 64 פעמים, ריאל ניצחה ב-39 משחקים, מכבי ב-25. ומתי הייתה הפעם האחרונה שהצהובים ניצחו במדריד? צריך לחזור אחורה בזמן, הרבה אחורה. אי שם במרץ 2010, כשאת קלעי הקבוצה הוליכו אז דיאור פישר ודייויד בלו. מאז מכבי ת"א סופרת, תקשיבו טוב, 11 הפסדי חוץ רצופים מול היריבה הספרדית.
וקחו עוד פרט סטטיסטי מעניין: רק פעם אחת בהיסטוריה נפגשו מכבי ת"א וריאל מדריד בסדרה ביורוליג. זה קרה בעונת 2012/13. הבלאנקוס טיילו ל-0:3 קליל, כאשר מכבי קולעת 57.7 נקודות בלבד בממוצע למשחק. הפעם המנחוס יישבר?
חם בספרד. ריאל בתקופה האחרונה נראית פגיעה מאוד, בעיקר לאור הבלגן בתוך המועדון. קבוצתו של פאבלו לאסו ניצחה רק בשני משחקי יורוליג מתוך העשרה האחרונים - ולא ברור אם שלושה מכוכביה הגדולים, גבריאל דק, תומא הרטל וטריי תומפקינס, בכלל ישחקו. דק נמצא חיובי לקורונה ואילו השניים האחרונים יצאו לבילוי לילי באתונה לפני המשחק מול פנאתינייקוס בסוף החודש שעבר וחזרו בשעה מאוחרת, מה שהרתיח את המאמן. בתחילה הם שוחררו מהסגל, אבל ביומיים האחרונים חלה תפנית בנושא, כשלאסו ציין באחת ממסיבות העיתונאים שהוא לא פוסל את החזרה של השניים לאימונים, וכך קרה. בקיצור, לא שקט בחדר ההלבשה המדרידאי.
שיעור בכימיה. במכבי ת"א משתדלים להסתכל רק על עצמם. אולי בזמנים אחרים הם היו נחשבים לאנדרדוג מובהק, בטח בסדרה מול ריאל מדריד (וללא יתרון הביתיות), אבל הפעם הם רק קוראים לסיטואציה - חיסרון קטן. זה נובע בעיקר מהיכולת שהשחקנים מציגים בתקופה האחרונה עם שישה ניצחונות רצופים ביורוליג, בין השאר על ברצלונה, מילאנו ו...ריאל כמובן.
לא מדובר רק ביכולת, אלא בכימיה הקבוצתית שנוצרה לאחרונה מאז שאבי אבן נכנס לתפקיד והחליף של יאניס ספרופולוס. לאורך רוב העונה ספרופולוס תמיד דאג להזכיר שהחיבור עדיין לא מושלם והוא כנראה ידע על מה הוא מדבר. בשבועות האחרונים רואים את זה בבירור על הפרקט. לא מעט שחקנים מציינים שברגע שהכימיה עובדת מחוץ לפרקט הדברים נראים אחרת מקצועית. ברור שזה נובע גם מהניצחונות שרק תורמים לאווירה חיובית, אבל נראה שמשהו השתחרר.
הצמד הלוהט. בשבועות האחרונים ראינו שינויים ברוטציה ובשיטת המשחק, כשברוב הפעמים אבן החליט לשחק עם שלישיית גארדים ובכך למעשה שחרר את הכדור מהידיים של סקוטי ווילבקין. זה בהחלט עבד במשחקים האחרונים, וכמאמר הקלישאה "מה שעובד, לא מתקנים".
בתור אחד מהכוכבים הגדולים של הקבוצה וכזה שאוהב משחקי מאני-טיים, הקבוצה צריכה את ווילבקין בשיאו. בעשרת המשחקים האחרונים הוא קלע בספרות כפולות, אם נוציא את הערב מול מילאנו כשהסתפק ב-3 נקודות בלבד. נראה שהוא מגיע מוכן מקצועית למעמד. כך גם ג'יימס נאנלי, שהתחיל את העונה בצורה מגומגמת וכבר כמעט ארז את המזוודות. בחמשת המשחקים האחרונים הוא הפך להיות הברומטר של הקבוצה מבחינה התקפית עם ממוצע של 17.6 נקודות. אם שניהם יציגו את אותה היכולת כמו בתקופה האחרונה, יתרון הביתיות של המארחת לא יעשה את ההבדל.
