זה היה ערב של שני סיפורים חשובים, קשורים ולא קשורים אחד לשני. הראשון הוא השיפוט, שההתעסקות בו רחבה הרבה יותר ממשחק אחד וכולם, אוהדי כל הקבוצות, מבינים שמשהו לא בסדר, וצריכים להיות מאוכזבים. הסיפור השני הוא כמובן העובדה שהקבוצה הטובה יותר במשך כל העונה, והטובה ביותר במשחק הזה עוד כשהיה שוויון במספר השחקנים, ניצחה. קוראים לה מכבי חיפה והיא הולכת לזכות באליפות שנייה ברציפות.
נגיע לאוראל גרינפלד בהמשך, כי אין ברירה. גם מי שלא אוהב לדבר על השופטים (באמת לא אוהב, לא כמו מאמנים שמצהירים ואז מדברים) צריך להתעסק בעניין. אבל קודם נתעסק בשני שערים גדולים, של מוחמד אבו פאני וסאן מנחם. שתי בעיטות מרחוק, שנתנו לחיפה יתרון שבע נקודות בפסגה והזכירו שהיא שם בזכות. אותה זכות מגיעה מאיכות במקומות שונים במגרש, כאלה שיכולים להתעלות כשבורג אחר מתחיל מעט להשתחרר ואינו יעיל כמו ביום-יום.
אחרי שבועות ארוכים של דומיננטיות בשם עומר אצילי, במשחקים האחרונים הקישור של מכבי חיפה הוא האחראי העיקרי לנקודות שלה ואתמול פערי האיכות בקישור היו ברורים לעין – שוב, גם ב-11 על 11. עלי מוחמד היה אחד המצטיינים, לצ'ארון שרי היו כמה דקות מהמגוונות שלו העונה, גם אם לא תורגמו למספרים, וכמובן אבו פאני, שהבקיע את שער הליגה השלישי שלו, יותר מהכמות שהייתה לו בעונה שעברה.
הביצוע – בכללותו, לא רק הבעיטה עצמה – היה מושלם. הכל התחיל בנגיעה הראשונה בכדור. בנגיעה הזו אבו פאני סידר את עצמו למצב הכי אופטימלי לבעיטה מהירה. נגיעה קטנה מושלמת, שהמשיכה עם נגיעה גדולה מושלמת. זה היה השער ה-14 של מכבי חיפה בבעיטה מחוץ לרחבה העונה, השער של סאן מנחם העלה את המאזן ל-15. אין אף קבוצה אחרת בליגה עם כמות דו-ספרתית של שערים כאלה.
אבו פאני, אגב, גם דאג לדומיננטיות באמצע: ברבע שעה שקדמה להרחקה של דנילו אספרייה עמדה ההחזקה בכדור על 30:70 לטובת הירוקים. הוא נדרש למשימה, יחד עם שרי, גם כיוון שבאר-שבע באה לנסות לסגור את עלי מוחמד וההשתתפות שלו בהנעת הכדור. בהתחלה באמצעות מריאנו באריירו, שפתח את המשחק במיקום גבוה יותר מהרגיל, ובהמשך עם שחקנים אחרים. הרצון של אליניב ברדה, אפשר להניח, היה שרועי גורדנה יהיה יותר מאחור, יקבל את הכדור מהבלמים ויעזור לשחרר את הלחץ של מכבי חיפה. זה לא כל כך עבד. כמובן שהעסק נהיה יותר קשה עבור ב"ש לאחר ההרחקה.
הטעויות של גרינפלד
נעבור לסיפור השני, של אוראל גרינפלד ושל השיפוט העונה בכלל, והוא סיפור לא רק בגלל האדום הזה. הנה כמה דברים רלוונטיים: ההרחקה לא הייתה צריכה להיות. אספרייה התנהג בטיפשות גמורה. ללכת ולנגוח ככה ביריב, גם אם בקטנה כזה, רגע אחרי שקיבלת צהוב, הרוחות לוהטות והשופט מאחוריך? נוראי. אבל לא ברור למה הגיע הצהוב הראשון כיוון שהיו שם דחיפות קלות הדדיות. זאת הייתה ההחלטה הגדולה ביותר, מן הסתם, וברור שהיא פגעה בבאר שבע.
הנקודה השניה היא ברדה. לפי החוקה לגרינפלד הייתה סיבה מצוינת להרחיק אותו. מאמן באר שבע הפריע לחידוש המשחק במכוון. הנקודה השלישית היא השליטה. היא לא הייתה. 9 עבירות ב-13 הדקות הראשונות, 17 בחצי השעה הראשונה, 25 במחצית. כולם ידעו שהבלגן רק הולך להתעצם, הכתובת הייתה על המשרוקית.
הרביעית היא זמן המשחק. ברוב המשחקים בליגה אנחנו מקבלים בין 50 ל-60 דקות של משחק זמן נטו. אתמול חזינו בגבול התחתון. עם תוספות הזמן היו 99 דקות כשהשעון רץ אתמול ומתוכן שיחקו 50. כן, בערך חצי מהזמן לא היה כדורגל והיה פה קשר ישיר לשיפוט ולנאומים שבאו בכל עצירה. במחצית הראשונה שיחקו 23 דקות בלבד. מתוך 49 וחצי. זהו.
לא משנה אם הקבוצה שלכם בצד המנצח או המפסיד, הדבר הזה צריך להפריע לכולם כי הוא קורה יותר מדי, כמעט בכל משחק גדול. אלה יתלוננו על האדום, ואלה על זמן המשחק או כל סיבה אחרת, חמורה יותר או פחות. כולם מתלוננים וזה אומר שהבעיה גדולה.
באר שבע לא הצליחה לשנות את המומנטום
אתמול התלונה העיקרית על השיפוט היא של באר שבע, אין ספק. בניגוד למשחק הקודם בסמי עופר היא לא הצליחה להפוך את המשחק אחרי פיגור. זה היה קשה. הבלמים שלה עשו עבודה מצוינת כמו ברוב העונה, אבל לא היו שחקני התקפה משני מומנטום שיעלו מהספסל. מעבר לפציעות של איתי שכטר ושגיב יחזקאל גם ניקיטה רוקאביצה נפצע בחימום. יוג'ין אנסה, שפתח במקומו, לא שיחק חודש והיה אפשר לראות זאת עליו.
מי שכן היה על המגרש, לא הצליח לעמוד מול מכבי חיפה עוד לפני ההרחקה – וצריך לומר זאת שוב. לפני הכרטיס האדום חילצה מכבי חיפה שמונה כדורים בחלק המגרש של באר שבע. לעומת זאת באר שבע לא חילצה אפילו כדור אחד בחצי המגרש של מכבי חיפה. משחק הלחץ הירוק עבד.
אז כן, אפשר לומר גם שהשופט לא היה צריך להרחיק את אספרייה וגם שמכבי חיפה היא הקבוצה הטובה יותר, בטח במבט על עונה שלמה. ועם שני הדברים האלה, שני הסיפורים, מכבי חיפה הגדילה את הפער בפסגה לשבע נקודות. היא בדרך לעוד צלחת.
