כשמדברים על פריז חושבים על עיצוב מתוחכם, אופנה עילית, אדריכלות ייחודית, מוזיאונים מעולים. הסטייל חשוב מאוד, הניראות, ההקפדה על פרטים. אבל המשחקים האולימפיים הם עממיים יותר, חייבים לפנות לכל הצופים והספורטאים, וזה היה האתגר של מארגני פריז 2024: איך ליצור עיצוב נגיש, שישמח את כל מי שמעורב ואוהב את האולימפיאדה, ובכל זאת לשמור על הדימוי היוקרתי של צרפת? כפי שאומר פתגם נפוץ, הצרפתים "החליטו לחצות את האגס לשניים", ושיחקו בין הגבוה לנמוך. התוצאה בהחלט מרתקת.
נתחיל בסמל התחרויות, כשבפעם הראשונה בהיסטוריה האולימפית הוחלט על שוויון מוחלט – אין לוגואים נפרדים למשחקים האולימפיים ולמשחקים הפראלימפיים. בלוגו ניתן לזהות שלושה מרכיבים המזוהים עם האירוע: הראשון הוא מדליית הזהב, הפרס הנחשק ביותר על ידי כל ספורטאי. לפיכך הסמל הוא עגול, וברוב המקרים גם מודפס בצבע זהוב.
7 צפייה בגלריה
לראשונה - ובפריז: אין לוגואים נפרדים למשחקים האולימפיים ולמשחקים הפראלימפיים
(צילום: ©Paris2024)
המרכיב השני ייחודי לצרפת ומתאים מאוד לתקופתנו, השואפת לשוויון בין המגדרים – פניה של מריאן, הגיבורה הסמלית של המהפכה הצרפתית. כל ילד צרפתי מכיר את הסיפור של מריאן, שהובילה את העם ב-1789. כל נשיא בוחר איור אחר שלה המופיע על בול דואר, ובכל עירייה בצרפת ניצב פסל בדמותה – כשבכל מספר שנים יוצאת מהדורה חדשה של הפסל, וכל ראש עיר בוחר בין גרסה קלאסית לפניה של אלילה אחרת בתרבות הזוהר הצרפתית. בין הפנים הנבחרות היו השחקניות בריז'יט ברדו וקתרין דנב (הפופולריות ביותר), הדוגמנית והשחקנית לטיסיה קסטה, הזמרת מיריי מתייה ועוד ידועניות מקומיות, שכולן חובשות את המצנפת הפריגית, סמל המהפכה, שעוד נגיע אליה כיוון שנבחרה לבובת הקמע הרשמי של התחרות.
המרכיב השלישי הוא הלפיד האולימפי, העובר בין מארחת למארחת, בין דור לדור, ומציין את תחילת התחרויות. הלפיד, שיצית את המשחקים בטקס הפתיחה ב-26 ביולי, קשור גם הוא למריאן - הוא מיוצג בלוגו דרך התסרוקת, קארה עגול בצורת להבות. אם הרעיון שמאחורי הסמל לא מספיק מורכב עבורכם, אז בואו נסבך עוד קצת: סגנון הציור הוא ארט דקו, זרם אמנותי שהיה נפוץ בפריז בתקופת אולימפיאדת 1924 שנערכה בעיר. חנויות הכלבו הגדולות גאלרי לפאייט ופרנטן הן דוגמה לעיצוב ארט דקו. הנה פרט מגניב לשלוף בשיחה.
מפסטיבל הקולנוע למשחקים האולימפיים
ועכשיו נעבור לעיגול הבא, המדליה הנחשקת. כבר שנים שמדליית הזהב עשויה בעצם מכסף מצופה בזהב. הסיבה, מלבד העלות הגבוהה של זהב טהור, היא משקל הזהב. אף אחד לא רוצה לראות אלוף אולימפי שהצוואר שלו כפוף. גודל המדליה ומשקלה נקבע על ידי הוועד האולימפי, והוא אחיד בכל המשחקים: קוטר 85 מ"מ, ומשקל של 529 גרם למדליית הזהב, 525 לכסף ו-455 לארד.
ובכל זאת, כל מארחת נותנת את הטאץ' שלה, מרכיב המסמל את המדינה. בטוקיו 2020, למשל, המדליות היו עשויות ברובן מרכיבים ממוחזרים של מכשירים אלקטרוניים, כמו טלפונים ומחשבים, כדי לסמל את המהפכה הירוקה ביפן. במשחקי החורף בסוצ'י ב-2014, השתמשו הרוסים בחלקי מטאוריט שנפל באזור באותה שנה. המרכיב הסודי הפעם הוא 189 גרם של ברזל ממגדל אייפל המקורי, שהוסרו ממנו במהלך השיפוצים השונים ונכללים בכל מדליה. פיסת היסטוריה נדירה. גם במדליות של פריז יהיה שימוש במיחזור – של פיסות כסף.
7 צפייה בגלריה
189 גרם של ברזל ממגדל אייפל המקורי בתוכם. המדליות שיחולקו בפריז
(צילום: Pascal Le Segretain/Getty Images)
את המדליה מייצרת חברת התכשיטים שומאה, האחראית גם לפרס דקל הזהב בפסטיבל הקולנוע היוקרתי בקאן. בצידה האחורי, איך לא, יופיע מגדל אייפל. בחזית נמצא משושה, אחד הכינויים של צרפת בשל צורתה במפה, שמוקף בקרני שמש זוהרות. המדליות הפראלימפיות שונות, מאחר שלמארחות יש יותר חופש ופחות דרישות מהוועד האולימפי הבינלאומי. הן לא יכילו את חלקי המגדל, אך הוא נוכח מאחור. בחזית מוצגת אלת הניצחון נייקי ומאחוריה מגדל אייפל והאקרופוליס היווני - מולדת המשחקים העתיקים. הכיתוב עלייה הוא בברייל, כתב העיוורים.
כבר הזכרנו את המהפכה הצרפתית כמקור ההשראה, והצרפתים הלכו הפעם בכל הכוח על המוטיב הזה (מזל שלא הוסיפו גם את הגיליוטינה למי שמגיע אחרון במקצי הריצה...). המרכיב המהפכני, המסמל לדברי המארגנים את "הדינמיקה של המשחקים, הוא הקמע החמוד פריז', בדמות המצנפת הפריגית שחבשו המהפכנים ומתנוססת על ראשה של מריאן. הוא אדום עם בטנה כחולה, יש לו עיניים ממזריות בשלושת צבעי הדגל הצרפתי, על בטנו תפור סמל האולימפיאדה, יש לו ידיים שנראות כמו סנפירים ועל רגליו נעלי ספורט. גם לקמע של המשחקים הפראלימפיים קוראים פריז' (הם מכונים ביחד "הפריז'ים"), והוא זהה לאחיו – רק עם רגל תותבת.
7 צפייה בגלריה
בצרפת, כמיטב מסורת הפוליטיקלי קורקט, לא הגדירו את הקמע והוא יוניסקס
(צילום: Alexander Hassenstein/Getty Images)
הבחירה כאן בלשון זכר הייתה רנדומלית – בצרפת, כמיטב מסורת הפוליטיקלי קורקט, לא הגדירו את הקמע והוא יוניסקס. בסקר שנערך בנובמבר 2023 אמרו 75 אחוזים מהמבוגרים ו-83 אחוזים מהילדים שהם אוהבים את פריז' הקטן והשובב, שדמותו מופיעה בכל מקום, מאוירת כשהיא עוסקת במגוון פעילויות ספורטיביות או סתם יושבת בקפה פריזאי, לבושה בחולצת פסים בסגנון ז'אן פול גוטייה וקוראת עיתון.
הלפיד הוא כבר סיפור אחר. לשמחתנו, כאן הצרפתים לא הורידו את הרף והחליטו ללכת על יוקרה במיטבה. ללפיד האולימפי, שכבר החל במסעו סביב העולם, אחראי מתיה להאנר, הידוע בעיצוב הרהיטים הנקי שלו ובמוטיבים של גלי ים ולהבות שהוא משלב ביצירותיו. חלקו התחתון של הלפיד נראה כמו אדוות מים, המסמלות את מסעו דרך אוקיינוסים וגם את נהר הסיין החוצה את פריז. חלקו העליון כמו משתקף בצורה זהה אך חלקה, כדי לסמל את הרגיעה והאחווה בין הספורטאים סביב העולם והפסקת האש המסורתית שמבקשים המארגנים כל ארבע שנים. ועל זה נשיב: הלוואי שיהיה שקט. הסימטריה "מסמלת את השוויון", התפייט להאנר, כיוון שזו הפעם הראשונה בתולדות האולימפיאדה בה מספר המשתתפות אמור להיות שווה למספר המשתתפים.
המדים הרשמיים של הספורטאים הצרפתיים
לא פחות חשובים הם מדי נבחרת צרפת, בירת האופנה העולמית, בתחרויות ומחוץ להן. ספורטאי הנבחרת יקבלו מזוודה עם שלושה סוגי מדים: הרשמיים לטקסים, לפודיום, מסיבות העיתונאים והסיבובים בכפר האולימפי; מדי התחרות; ומדי האימונים. הוועד האולימפי הצרפתי החליט על אופנה צעירה, בועטת ועכשווית, ולא נטה לכיוון הברור מדי של מעצב אופנה מוכר. המדים יוצרו על ידי החברה הצרפתית "לה קוק ספורטיף" (זו עם הלוגו של התרנגול) ועוצבו על ידי סטפן אשפול בן ה-40, שנולד ברובע פיגאל בפריז לפסל בריטי ורקדנית בוסנית. הוא שיחק כדורסל מקצועני עד גיל 19, מכיר היטב את גוף האדם ויודע איך לעצב לספורטאים בתנועה. מלבד תיחזוק קו אופנה בשם "פיגאל", אשפול מארגן אירועים נחשקים בבירה כמו מסיבות סגורות ותצוגות אופנה. הוא גם רוצה להיבחר בעתיד לראש עיריית הרובע התשיעי בו גדל.
מדי התחרות עשויים, כמובן, מהבדים המתקדמים ביותר בתחום הספורט, המאפשרים התנדפות זיעה ואוורור מקסימלי. באשר לצבעים: ׳"אם מערבבים את הכחול והאדום מקבלים סגול או ורוד, מה שהופך את המדים ליותר 'פופיים' ומייצג את הגיוון בחברי הנבחרת,, אמר אשפול. את המדים הוא עיצב אחרי סבב התייעצויות עם ספורטאים מענפים שונים כמו ג'ודו, סיוף ואיגרוף, וגם ספורטאים פראלימפיים.
המהפכה שמתערבבת עם משחקי הכס
עוד יצירה גרפית שכל אולימפיאדה מתגאה בה היא הפיקטוגרמות, הסמלים הקטנים המייצגים כל ענף. האיורים הללו משקפים את היסטוריית העיצוב העולמי, אבל גם את התדמית שהמארחת רוצה לשדר. בין טוקיו 1964 ללוס אנג'לס 1984 האיורים היו די פשוטים. החל מאולימפיאדת סיאול ב-1988 הם הפכו לכלי ביטוי ייחודי יותר.
הנה כמה דוגמאות: באטלנטה 1996 הציגו האמריקאים גוף מוצק, המזכיר אתלטים יוונים אבל גם שרירנים שזופים מחופי פלורידה. בקיצור, החלום האמריקאי. בסידני 2000 הרגליים של האתלטים נראו כמו בומרנג, כמיטב ההומור של היבשת, ובאתונה האיורים דימו את הספורטאים על כדים יווניים עתיקים. בבייג'ינג הפיקטוגרמות נראו כמו סימני השפה הסינית, ובטוקיו 2020 השתמשו באנימציה והסמלים זזו, כמיטב הטכנולוגיה המקומית.
ומה הפעם? 62 הפיקטוגרמות הצרפתיות הן לדעת המארגנים "מהפכניות ושונות באופן מהותי מקודמותיהן - אלא שהמהפכה מתערבבת עם משחקי הכס, סמלי משפחות האצולה והמלוכה וסמלים ישנים של נבחרות ספורט" - כך לדברי ז'ואקים רונסן מצוות העיצוב של פריז 2024, התוצאה יפה מאוד גרפית ואכן תיראה מצוין כלוגו על חולצה, אבל קשה לקריאה.
וישנה גם אמנות מחוץ לתחרויות: חובבי האסתטיקה ייהנו מתערוכה נודדת הכוללת 14 עבודות בפורמט פוסטר של ציירים, גרפיקאים וצלמים צעירים; שתי תערוכות העוקבות אחרי ההיסטוריה של בגדי הספורט הוצגו השנה בפריז, ואחת מהן, במוזיאון הארט דקורטיב של פריז, נסגרת ב-7 באפריל ובהחלט שווה ביקור; במוזיאון מרמוטן-מונה תיפתח באפריל תערוכה בשם "במשחק", ובה יצירות אמנות מסוף המאה ה-19 ועד תחילת המאה העשרים, בין היתר של מונה וטולוז-לוטרק, המתארות ספורטאים. היא תהיה פעילה עד תחילת ספטמבר.
כשמוסיפים לכל ההיבטים הללו את טקס הפתיחה על הסיין כשברקע מגדל אייפל, פריז 2024 מסתמנת כחוויה יפהפייה לקהל. נקווה שהתחרויות והשיאים יאפילו ביופיים אפילו על עיר האורות.
פורסם לראשונה: 08:33, 24.02.24
