אם זה ימשיך כך, נוכל פשוט להכין לוגו שיהפוך את סיקורי המשחקי למיותרים: מכבי ת"א ביורוליג – ראו משחקים קודמים. הרי ממילא בכל שבוע אנחנו רואים את אותו הדבר, לפעמים פעמיים.
אמש בסנט-פטרסבורג היפה והמושלגת, הצהובים סיימו את מה שהיה בעיניי הסיבוב העגום ביותר שהקבוצה ידעה בהיסטוריה האירופית שלה. אחרי פתיחת עונה מלאת תקוות עם מאזן 3:7, היא הידרדרה עם שבעה הפסדים רצופים, ואין כאן שום קשר להגרלה, לכמות משחקי החוץ או למזל – בכל שבעת המשחקים הללו, הקבוצה הטובה יותר ניצחה.
גם בשנים גרועות ממש, כאשר לא הצליחה להעפיל לפלייאוף, הקבוצה לא נראתה רע כל כך. בעצם, היא לא מרוויחה את התואר "קבוצה" שהשתמשתי בו. במשחקים עצמם אין זכר לחיבור ולארגון שראינו בעבר. פעם לבשו את המדים של מכבי שחקנים שאכפת להם, שרצו רק לנצח בכל מחיר. אין כאלה היום במועדון. אין היום למכבי ת"א היום את השחקנים שכבר באסיפה, שעות לפני המשחק, היו מדברים בינם לבין עצמם ומכריזים שהם לא יורדים מהפרקט בלי ניצחון. שחקנים כמו מיקי ברקוביץ', טל ברודי, ארל וויליאמס, אולסי פרי ולי ג'ונסון עלו בשביל לקרוע את עצמם.
רק כדי להדגיש את הנחיתות של מכבי בכל החזיתות אתמול, נלך לרגעי ההכרעה. בגזרת המאמנים, צ'אבי פסקואל שמר על קור רוח אחרי הקאמבק המאוחר, וסידר תרגיל לשלשה של בילי ברון שהבטיחה את הניצחון. "התרגיל" של יאניס ספרופולוס היה הרגיל – תנו את הכדור לסקוטי ווילבקין וזוזו לו מהדרך. ווילבקין הלך עם הראש בקיר, לא הבין מדוע השומר לא נותן לו לעבור, ופיספס. עוד משחק בו סקוטי לא מספק את הסחורה, עוד משחק בו יאניס מאבד את הראש בסיום.
רוב ההפסדים על יאניס, כי הקבוצה לא מגיעה מוכנה למשחק. הרכבי טלאים, חמישיות לא מתאימות בניסיון כושל להפתיע, הלם מול התוכנית של היריבה. וזה לא קורה רק באירופה – לא היה חסר הרבה שגם המשחק בכפר בלום יסתיים השבוע בהפסד לגליל עליון.
שינוי יכול להוביל למהפך בעונה, בגלל שחלק מהמשחקים הקרובים באירופה נראים נוחים – מונאקו ופנאתינייקוס בחוץ, באסקוניה, אלבה ברלין ואולימפיאקוס בבית. חייבת לבוא רוח חדשה. כי ליאניס כבר אין רעיונות. הוא שמרן מדי, ומאפשר למאמנים היריבים להשאיר אותו ואת קבוצתו מאחור. אני מבין שמהפך כזה דורש מיליוני דולרים, מה שלא פשוט עבור מועדון שכבר נמצא בגרעונות גדולים, אבל כבר לא נותרה ברירה אחרת – הדרך היחידה להציל את העונה היא חילופי מאמנים.
