החמקן
המשותף לאלי ולאמיר אוחנה
במחזור סיום הליגה הסדירה בעונה שעברה התארחה בית"ר ירושלים באשדוד, הפסידה 2:0 והבטיחה את מקומה בפלייאוף התחתון. המאמנים, סלובודן דראפיץ' ושי ברדה, התפטרו. למחרת הגיע לאימון היו"ר אלי אוחנה ונזף בשחקנים: "מה שהיה עד עכשיו לא יהיה, נורא נוח להשליך הכל על המאמנים". ברור, אחרי שהושלכו, הכי נוח לתת להם גיבוי.
עם סיום הסיוט ההוא, במועדון הסיקו מסקנות ושיחררו הודעה: מעכשיו, היו"ר אוחנה יהיה גם המנהל המקצועי ויקבל את ההחלטות בנוגע למינוי המאמן, בניית הסגל ושחרור שחקנים. "זה לא שלא הייתי מעורב לפני כן, וזה לא חדש לי", מסר השחצן, החניף כהרגלו למי שמשלם לו, והחל לחפש ננזפים פוטנציאליים חדשים.
"זה לא בעלים, הנהלה, שחקנים בנפרד. נכון שאת האש סופג הבעלים, אבל ברגע שיש החלטה כולנו מאחוריה", סיפר לפני כחצי שנה אוחנה על האחווה הבית"רית. כזה הוא: בראיונות ממלכתי וקולגיאלי, ברגעי השפל מגלגל עיניים ובורח מאחריות. דפוס פעולה שמזכיר מתרפס אחר ששמו הולך לפניו – השר לשעבר אמיר אוחנה, הוגה המשפט המונומנטלי "אני אחראי, אך אחריות אין פירושה אשמה".
כך היה גם בכהונתו כשולייתו של אלי טביב. אחרי שפוטר מאמן ותיק כמו אלי כהן הוא נזף בשחקנים, ולמאמנים צעירים נתן בראש. "לא הגיוני שבגלל פאניקה עוברים למערך של שלושה בלמים", גער פעם בבני בן־זקן; "לא יכול להיות שיהיו הדלפות", הוקיע את גיל לבנדה וחברי הצוות האחרים. עם הדלפת תמלולי הנזיפות שלו הוא דווקא חי בשלום.
"הרוח החיה ברכישות של אוקמפוס ומתאוסיניו הייתה של חוגג. גם על דגני ושועה מגיע לו קרדיט גדול מאוד", החמיא אוחנה למעסיקו בנובמבר 2020. בסוף העונה, כשכולם היו חלק מהנפילה, הוא כבר נשמע קצת אחרת: "מבקרים את חוגג על מתאוסיניו, אבל כל אחד שהיה רואה את הנתונים והקלטות שלו היה בוחר לצרף אותו". כמובן, צריך רק ללחוץ על PLAY.
ביום ראשון האחרון שבה בית"ר המעודכנת לאשדוד, ושוב הפסידה 2:0. הקשר הברזילאי ממנו הצליחה להיפטר שיחק כבר במדי המארחת, הרוח החיה בהחתמתו נעלמה, ומי המשיך לעשות רוח והשליך הכל על השחקנים (שהוא בחר)? נכון, המטיף והטפלון אוחנה.
"הגעלתם את הדשא", הוא צעק לפי אחת ההדלפות על השחקנים. "אתם צריכים להתבייש באיך שנראיתם, לדעתי ג'רפי (שוער היריבה) לא צריך ללכת להתקלח אחרי משחק כזה". גם אוחנה לא – וחבל, כי שם לפחות הוא יכול היה להסתכל במראה. הרבה יותר פשוט ללכלך על השחקנים, ואז לשטוף אותם, כדי לסבן את האוהדים.
"הקבוצה נמצאת במצב מצוין. אני בסך הכל בא להמשיך את מה שטביב התחיל", הכריז אוחנה עם חזרתו לבית"ר בקיץ 2017. מאז הבעלים התחלפו, מאמנים, אנשי צוות ושחקנים שילמו את מחיר הכישלונות, ואצלו? רק התפקידים מתחלפים – מחזיק זכויות הניהול, יו"ר, מנהל מקצועי. את המחיר משלמת קופת המועדון.
הנווד
הבדיחה על ברקוביץ' ורעננה
לפני כשנה וחצי התקשר איל ברקוביץ' לאשר אלון מהפועל רעננה, וסידר קבוצה לילד. עכשיו הוא מנהל מגעים עם אלון על ניהול מקצועי בקבוצה שלישית מהליגה השנייה, ולכו תדעו אם זה בגלל שהוא משועמם, או חושב על ג'ובים לבני המשפחה.
בעיריית רעננה נבהלו, ומיהרו להבהיר כי מדובר בניהול מקצועי של קבוצת הבוגרים בלבד, בלי קשר לנוער, מה שעושה את הבדיחה העירונית אירונית הרבה יותר. בשביל מה מחזיקים קבוצה בוגרת, אם לא כדי לתת במה לצעירים מקומיים? ואיך זה מסתדר עם תפיסת עולמו של האידאולוג, שהביא את הילד גם להפועל פ"ת וירד איתה ליגה?
"מאז שאני זוכר את עצמי, תמיד אמרתי שאני רוצה לעבוד רק עם ילדים ונערים ונוער, לא מעניין אותי בוגרים", אמר א. ברקוביץ' בקיץ 2008, כשסיכם עם ראש עיריית נשר על ניהול בית הספר לכדורגל. "הדבר האמיתי מבחינתי הוא לגדל ילדים", הכריז המחנך הדגול ב־2015, כשקיבל מראש עיריית ראשל"צ את הקבוצה המקומית. אחר־כך הוא גם הבטיח שיישאר עד גיל 80, אבל בעיריית ראשל"צ העדיפו שיגיע לגבורות במקום אחר.
לזכות עיריית רעננה ייאמר שהם הבינו את הפרינציפ: כשברקוביץ' אומר שהדבר האמיתי מבחינתו זה לגדל ילדים, הוא לא בהכרח מתכוון לילדים של אחרים.
התקוע
ויץ לא משתחרר מהלמ"ס
13 שניות מפתיחת המשחק בבלומפילד התחיל רמי ויץ להפציץ: "הפועל ת"א לא ניצחה את הפועל חיפה בתשעה משחקי ליגה רצופים. מעולם לא קרה שהפועל ת"א הפסידה עשרה משחקי ליגה רצופים להפועל חיפה", וככה זה נמשך עד לסיום, ברציפות.
הנה תקציר מקוצר לחלוטין: "לויטה בעונה שעברה שמר על שער נקי בשלוש מארבע ההופעות שלו בבלומפילד... עידן ורד כבש שש פעמים נגד הפועל חיפה בליגה ובגביע... פעם שנייה בקריירה שלו שאלון תורג'מן כובש בשלושה משחקי ליגה ברציפות... הפועל חיפה ניצחה בכל שמונת המשחקים האחרונים שבהם תורג'מן כבש בכל המסגרות... השער של תורג'מן הוא השישי שלו נגד הפועל ת"א בליגה... בעונה שעברה הפועל חיפה כבשה בכל המסגרות 22 שערים בחוץ, 12 מהם היו כאן בבלומפילד... הפעם האחרונה שהפועל חיפה ספגה רק שער אחד בארבעת המחזורים הראשונים הייתה לפני 22 שנים... בשבעה מתשעת משחקי הליגה האחרונים שלה נגד הפועל חיפה, הפועל ת"א לא מצאה את הרשת... בשני משחקי הליגה האחרונים שבהם הפועל ת"א נקלעה לפיגור, היא לא הפסידה... הפועל חיפה ניצחה רק ארבעה מ־23 המשחקים האחרונים שלה בבלומפילד... הפועל חיפה בדרך לניצחון ליגה שלישי ברציפות, זה קרה לה בפלייאוף התחתון בעונה שעברה, אבל בליגה הרגילה ארבע שנים לא קרה שהפועל חיפה ניצחה בשלושה משחקים רצופים".
קשה להבין איך שידור כדורגל נשמע כמו דוח שנתי של הלמ"ס. ויץ, שנחשב פעם כמי שמסוגל להגיע לליגה של יורם ארבל יבדל"א ומאיר איינשטיין ז"ל, משדר לחץ ומדשדש בבריכה של הקטנים. במקום להקליל (כמו שעושים למשל שלומי דניאלי ולירן שכנר), הוא מתעקש לדבר בפאתוס ולפלוט סטטיסטיקות שהאוזן והמוח כבר אינם מסוגלים לקלוט.
אם ניקח בחשבון שהוא משדר כדורגל כבר יותר מ־40 שנה, מדובר ברבבות נתונים סטטיסטיים חסרי משמעות, מה עוד שחלק ניכר מהם הופיע כבר בעשר הדקות הראשונות. בטח בבלומפילד, אצטדיון ממנו הוא שידר ב־17 השנים האחרונות לפחות 11 משחקים בחמשת החודשים הראשונים של העונה, בכל המסגרות.
החוצן
צור זוכה בגביע הטוטו
שבוע חלף מאז גמר גביע הטוטו, אבל התמונה תיצרב לעד. לבמה המאולתרת במרכז האצטדיון בנתניה מגיע יו"ר הטוטו, שבתאי צור, כשהגביע המוזהב בזרועותיו. נטע לביא, קפטן מכבי חיפה, שולח אליו יד אבל צור עדיין לא בשל לפרידה, ומרחיק בגסות את הקפטן הנבוך. סאן מנחם שניצב לידם כבר שוקל לרדת לגליץ' ולחלץ את הפרס.
אבל אז, לשמחת כולם, רמת האדרנלין אצל יו"ר הטוטו דועכת, והוא מוכן לחלוק עם לביא את האחיזה. כשהכרוז נותן את האות, מחזיק גביע הטוטו ואלוף העולם בחוסר מודעות מניפים ביחד את גביע הפרובינציה.
זו כמובן לא הייתה הפעם הראשונה שעסקן זוכה בתואר. רק לפני שלושה חודשים היה זה יו"ר מינהלת הכדורסל שמואל פרנקל שהניף עוד צלחת אליפות. באותו אירוע התעקש צור מהטוטו להניף את גביע ה־MVP ביחד עם סקוטי ווילבקין. במדינה שבה השדרים והפרשנים מחויבים לנתח שוב ושוב את התפלגות מהמרי הטוטו, באמת הגיע הזמן לעשות סוף לחוצפה הזו, ולהרחיק מהטקס טרמפיסטים מסוגם של ווילבקין ולביא.
"להרכיב את ה-11 הכי טובים, ולא להפריע להם, לפעמים זה מספיק"
הפרשן גילי ורמוט מפרגן לאלישע לוי (שפעם לא זימן אותו לנבחרת)