מארק גאסול הוא בחור רומנטי. בגיל 36 ואחרי ששוחרר מממפיס גריזליס, אותה קבוצה בה העביר את שנותיו הטובות בקריירה, עמדו בפניו שלוש אופציות: לפרוש ולהצטרף לאחיו פאו שעשה זאת בקיץ האחרון, קאמבק לקבוצת נעוריו ברצלונה או מעבר מפתיע למועדון אותו הקים ב-2014 – באסקט ג'ירונה מהליגה השנייה.
אחרי התלבטות של מספר חודשים הפור נפל בדמות ציוץ מסתורי בשבוע שעבר. גאסול העלה פוסט בטוויטר ובו צעצוע של איש בבגד-ים עם פסים לבנים-אדומים ואימוג'י של שעון חול. הדמות עצמה, אגב, היא אחד הבלשים מספרי הקומיקס טינטין, והרמז העבה של גאסול התייחס כמובן למדים של ג'ירונה. אתמול (חמישי) גאסול סגר מעגל באופן רשמי כשהכריז על הצטרפותו, הפעם כשחקן, במסיבת עיתונאים שנערכה באולמה של קבוצתו החדשה-ישנה.
הציוץ של מארק גאסול
אמרנו סגירת מעגל, אבל לא מדובר בזו המסורתית, כפי שאחיו פאו עשה בברצלונה. לפני המעבר ל- NBA מארק אכן שיחק בג'ירונה הקטלאנית, בין 2006 עד 2008, אך בשנה שהוא עזב היא נקלעה לקשיים כלכליים וכלל לא פתחה את העונה. היא פורקה מנכסיה, שינתה את שמה לסנט ג'וזף וירדה לליגה הרביעית. הקבוצה הצליחה לעלות לליגת המשנה, אך נתקעה שם והתפרקה סופית בעונת 2012/13.
בינתיים, גאסול עשה חיל ב-NBA והפך לכוכב הגדול של ממפיס עם סגנון ה"גריט אנד גריינד" – אולי הקבוצה הקשוחה האחרונה שהייתה בליגה, ושיתף פעולה עם מייק קונלי, זאק רנדולף וטוני אלן. רגע השיא של הסנטר הספרדי הגיע, במקרה או לא, בשנה שבה קבוצתו הקודמת התפרקה, כשזכה ב-2013 בפרס שחקן ההגנה של העונה.
באותה שנה הוא סחף את הגריזליס לגמר המערב הראשון בתולדות הפרנצ'ייז, אך נכנע לסן אנטוניו בסוויפ כואב. הקבוצה לא הצליחה לשחזר את ההישג בשנים הבאות, והודחה על-ידי אוקלהומה סיטי, גולדן סטייט והספרס (פעמיים ברציפות).
החבורה הקשוחה מממפיס דעכה וגאסול, שהיה כבר מעבר לשיא לקראת סוף העשור, עבר לטורונטו בעונת 2019/20 ולקח איתה אליפות היסטורית. משם הספרדי המשיך ללייקרס של לברון ג'יימס, אבל הרומן הזה נכשל בגדול ונוצרו חיכוכים עם מאמן הקבוצה פרנק ווגל, מה שסלל את דרכו החוצה מהקבוצה ובסופו של דבר מהליגה.
פירוק והרכבה
כמה שנים לפני כן, ב-2014 (שנה אחרי שג'ירונה המקורית נעלמה משמי הכדורסל), גאסול הרים את הכפפה והקים בעיר קבוצה חדשה שנקראה "בית הספר לכדורסל של מארק גאסול". בהתחלה היא התחרתה בגילי הנוער בלבד, וב-2017 נוצרה גם קבוצת בוגרים ששינתה במקביל את שמה לג'ירונה באסקט ושיחקה בפאבלו ג'ירונה-פונטאחו, אותו אולם בו גאסול כיכב בעבר.
הקבוצה התחילה את דרכה בליגה הרביעית ותוך שלוש עונות העפילה לליגת המשנה. את העונה הנוכחית פתחה גרוע ואחרי שני ניצחונות הגיעו שבעה הפסדים ברציפות שהובילו לפיטורי המאמן קרלס מרקו. עדיין לא ברור מי יתפוס את מקומו, אבל לא בטוח שזה משנה. מירב תשומת הלב יילך בכל מקרה לבעלים ולנשיא גאסול, שצפוי לערוך את הבכורה בתחילת דצמבר מול הואסקה – ועוד באולם הביתי.
גאסול בתקופתו בג'ירונה
המשחק הרשמי האחרון שלו באולם זה היה ב-2008, כשכיכב עם 25 נקודות בניצחון ג'ירונה על חובנטוד בדאלונה בפלייאוף הספרדי. זה גם היה המשחק הביתי האחרון של הקבוצה לפני הפירוק, מסיבת פרידה. לפני שלוש שנים חזר גאסול לפונטאחו למשחק ראווה עם אחיו שכונה "פאו VS מארק", שכלל שמות כמו חואן קרלוס נבארו, סרחיו יול, פרננדו סן-אמטריו (שיתף איתו פעולה בג'ירונה), ויקטור קלאבר ואחרים.
משחקים נוסטלגיים זה נחמד, אבל עולה השאלה: מה גורם לשחקן עם רקורד כזה להגיע לקבוצה קטנה ודי כושלת מהליגה השנייה, כלומר חוץ מהעובדה שהיא שייכת לו? הסנטר ודאי יסביר במסיבת העיתונאים את הסיבות שגרמו לו לעשות את המהלך יוצא הדופן, הרי אחיו הגדול עשה קאמבק לברצלונה והצעיד אותה בעונה שעברה עד לגמר הפיינל-פור. מצד שני, הדברים שמארק אמר לתקשורת בספרד בתחילת החודש קצת הבהירו את מה שעבר לו בראש.
"היה לי מזל ששיחקתי שנים רבות ב-NBA, עברתי כל חוויה אפשרית בכדורסל", אמר גאסול. "הדרישה שלי מעצמי היא לא רק לשחק, אלא גם לתרום ולעזור. דרישה זו והעול שהיא מביאה עימו משנה את איך שאני רואה דברים. האם אני יכול לחזור לרמה שהייתי בעבר? מחקתי את הלוח והתחלתי מחדש, ועכשיו אני צריך לשוב לכושר".
באותו ראיון הוא הוסיף שפרישה לא עומדת על הפרק ועדיין לא התקבלה החלטה – עד הציוץ בשבוע שעבר שבו מארק גאסול פיזר את הערפל והודיע: חזרתי הביתה.
