מוקדמות אליפות אירופה בכדורמים לגברים היו בנויות בצורה פשוטה – שתי נבחרות בכירות, שתי נבחרות מדרג נמוך, שתי עולות לטורניר שייפתח באוגוסט בספליט. אמנם נבחרת ישראל אירחה את המשחקים בווינגייט, אבל נחשבה לאנדרדוג מוחלט מול שתי יריבות חזקות בדמות הולנד וטורקיה (ועוד אחת סבירה, אוקראינה). אז במאזן 1:1 הגיע אתמול המשחק על כל הקופה מול הטורקים, ונגמר ב-7:9 ישראלי ועלייה היסטורית וסנסציונית לאליפות. אבל אתגרים כאלה קטנים על סגל שמורכב מנציגים של יחידות העילית בצה"ל וסטודנטים לרפואה ולמדעי המחשב.
מדובר בהמשך ישיר לפריחה בענף בארץ, שהתבטאה בהתקדמות המשמעותית שעשתה נבחרת הנשים בשנים האחרונות. ל"ידיעות אחרונות" נודע כי בימים הקרובים תגיש ישראל בקשה לארח בתל־אביב את אליפות אירופה 2024 – אבל התנאים של השחקנים והשחקניות הם ביחס הפוך לחלוטין לשאפתנות ולהצלחה: למעט המתקן בווינגייט, האימונים והמשחקים מתנהלים במים רדודים בבריכות קאנטרי־קלאב, תקציב האיגוד עומד על 700 אלף שקל בלבד, והיו"ר רויטל גלוסקא־כהן נלחמת לגרד מימון נוסף, בעיקר בתמיכת שחקני עבר וחברות שנרתמות לסיוע. כדי לארח את המוקדמות, למשל, האיגוד גייס 150 אלף שקלים באופן עצמאי. ועדיין, השחקנים עשו את הבלתי ייאמן.
נגד כל הסיכויים
על הנבחרת, שממוצע הגילים שלה הוא בסביבות ה־20, אחראי טל גרודמן, שמאמן במקביל את קבוצת הילדים של גוש זבולון ומרוויח אלפי שקלים בלבד בחודש – שכר הנמוך פי 15 מזה של המאמן הלאומי בכדורגל, למשל. אתמול הוא היה בטירוף: "היה משחק קשוח, מאתגר, צמוד, עם הרבה עליות וירידות, ובסיום עשינו את זה. זו סנסציה עצומה. הקהל תמך בנו ויצר אווירה מחשמלת. בשבת היו היציעים בבריכה מפוצצים בכ־1,000 איש, ואפילו אתמול בבוקר, יום עבודה לכל דבר, הגיעו כ־500 צופים למשחק המכריע".
כאמור, לגרודמן יש ביד חומר אנושי איכותי במיוחד – אבל הדבר מוביל גם לקשיים ביצירת בסיס לענף, בגלל התחרות הגדולה בין הספורט לצה"ל. רבים מהשחקנים המצטיינים בגיל הנוער משתלבים בשייטת 13, סיירת מטכ"ל וקורס טיס, מוותרים על הקריירה בכדורמים ורק אחרי שנים חוזרים לקבוצות הבוגרים. חיילים בסדיר משתתפים במשחקי קבוצותיהם רק אחת למספר שבועות (הליגה הבכירה כוללת שמונה קבוצות בלבד), כשהם יוצאים לחופשה. אחד משחקני הנבחרת קיבל לאחרונה זימון לאחת מיחידות העילית הסודיות ביותר בצה"ל, ובאיגוד מנסים לשכנע אותו להמשיך לאליפות אירופה.
השחקנים בארץ לא מוגדרים כמקצוענים, ושכר ממוצע בליגה עומד על 6,000-5,000 שקל בלבד, מה שמחייב פרנסה נוספת. קפטן הנבחרת, עידו גולדשמיט מאס"א ת"א, מאמן במקביל קבוצות צעירות והתקבל לאחרונה ללימודי רפואה אחרי שסיים תואר במדעי המוח בקליפורניה. "זו הרגשה מדהימה", אומר גולדשמיט. "עשינו היסטוריה לספורט ולכדורמים הישראלי. באנו מוכנים אחרי עשרה ימי מחנה אימונים אינטנסיבי ביוון. ידענו שגם הטורקים וגם האוקראינים מאוד פיזיים, אבל לנו יש כושר גבוה, תנועתיות ופשוט מלחמה על כל כדור עד השנייה האחרונה. טל ויתר חברי הצוות המקצועי עשו עבודה מדהימה".
השוער יהב פייר, שמשחק בליגת המכללות בארה"ב במדי סן חוזה (לומד מדעי המחשב) ונבחר למצטיין הטורניר, מוסיף: "זו הרגשה עילאית. משהו שכל אחד חולם עליו. כולם היו בטירוף".
פארסה אחת גדולה
אם אתם חושבים שהשחקנים ייהנו מאיזו תוספת נחמדה בזכות ההישג, כדאי שתחשבו שוב. "אולי אוכל לקנות להם פלאפל כבונוס על העלייה", אומרת בחצי־חיוך גלוסקא־כהן, שחיינית ושחקנית כדורמים בעבר, שמסבירה את המצב הנוכחי: "זה כמו שכדורגלנים יתאמנו במגרשי קטרגל".
כך נראית הפארסה הגדולה, וזו רק תמונה חלקית: בקריית טבעון משחקים במתקן בן 60 שנה, והפעילות של גוש זבולון מתקיימת בבריכה של קיבוץ רמת יוחנן, בה חסרים עשרה מטרים לעומק תחרותי; לאיגוד אין אפשרות להחזיק נבחרות צעירות, ורק לקראת טורנירים נעשה ניסיון לקבץ שחקנים שלא עוברים מספיק אימונים יחד; גם אחרי שנבחרת הנשים עד גיל 21 סיימה במקום השביעי באליפות העולם, הספורטאיות לא זכו למלגות ולא נכנסו לסגל האולימפי, מה שעלול להוביל לפרישה של חלקן; אלופת הנשים הפועל יקנעם מתוקצבת על ידי המדינה ב־40 אלף שקל בלבד, והשחקניות בליגה לא מקבלות שכר, אלא במקרה הטוב החזר הוצאות של 2,000 שקל.
בצד החיובי מבחינת הענף, לפחות בראייה קדימה, בחודש הבא הכדורמים אמור להפוך לענף מועדף על חשבון הכדורעף, מה שיכניס שני מיליון שקל לקופה הריקה. אלף שחקנים ושחקניות פעילים רשומים באיגוד, וקיימים מוקדי כוח שממשיכים באופן מסורתי בפעילות ושומרים על הגחלת. אולי ההצלחה הנוכחית תוביל לשינוי, אבל עדיין יש צורך בהזרמת כספים קבועה. ההכנות לקראת האליפות בקרואטיה יעלו כחצי מיליון שקל, וייתכן שיהיה צורך בהשקעה משמעותית נוספת: נבחרת הנשים, שהמאמן היווני דימיטריס מברוטאס שידרג בכמה דרגות והשתתפה בשתי אליפויות אירופה האחרונות, תשחק בחודש הבא במלטה מול המארחת, צרפת ופורטוגל במוקדמות, ויש לה סיכוי לא רע לעלות שוב, מה שיחייב מימון נוסף. אבל זה כבר לא חדש בישראל – הספורטאים יודעים להתעלות למרות התמיכה הלקויה.
