בית"ר ירושלים שלנו בגמר גביע המדינה - רגע, איך הגענו לזה?
אני לא יודע מה אתם עשיתם בקיץ האחרון, אבל בתור אוהד בית"ר, סרט אימה זה משחק ילדים לעומת מה שעברנו. בסוף סאגה מורטת עצבים, אחד המועדונים המפוארים בכדורגל שלנו כמעט ירד ליגה, וניצל. משה חוגג, בתפקיד הנבל, איים להחריב את הקבוצה, המשטרה לקחה אותה כבת ערובה, והמצב נראה בכי רע. אבל אז הגיע ברק אברמוב ואחרי שרבים הרימו גבה, נתן את האמון באבוקסיס והאחרון החזיר את הצבע למנורה.
מה עוד נשאר כדי להפוך את העונה הזאת למתוקה כל כך? גביע! אחרי פתיחת העונה המסויטת שעברה בית"ר, להגיע למעמד כזה, בעונה כזאת, זה תסריט שאי אפשר היה לדמיין, וההתלהבות של האוהדים בהתאם. הצהוב שחור ישטוף הערב את רחובות חיפה. סמי עופר, האצטדיון שבימים כתיקונם לובש ירוק או אדום, ייצבע מחדש. יהיו שם נשיא המדינה, וגם האוהדים הנתנייתים, אבל לצדם ישבו במתח רב, מרוגשים - לא מאמינים, כוססים ציפורניים, אוהדי בית"ר ירושלים. בלי פוליטיקאים, בלי טרמפיסטים, אותם אוהדים שליוו את הקבוצה בשעתה הקשה, ורוצים לסיים את העונה בטוב. כמה מגיע להם. הם ממש לא מסתפקים בהגעה לגמר, הם רוצים את הגביע. העיר בטירוף, מאז ימי הדאבל עם גאידמק לא זכורה בבירה אווירה שכזו.
פעם אמרו שבית"ר היא "קבוצת גביע טיפוסית". אז אמרו. אני לא יכול לשכוח את ההפסדים להפועל בפנדלים בסוף שנות ה-2000. או המפלה האכזרית בגמר נגד הפועל חיפה מול טדי מלא ב-2018. האוהדים רוצים תיקון - הם לא בנויים לעוד שיברון לב. היום אומרים שאבוקסיס "מאמן גביע טיפוסי". אני אומר - אל תגידו כלום - רק תביאו לנו את הגביע.
גם אתם רוצים להיות פרשנים? התחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
