אחרי 40 שנה (מינוס שנתיים בליגה הגרמנית) בהן היה חלק מהפועל ראשל"צ, יעלה היום (14.00, נחלת־יהודה) עידן מימון לראשונה למשחק מול המועדון שהוא היה הסמל שלו. זה יקרה כמאמנה של א.ס רמה"ש, בקרב צמרת בין שתי המושלמות היחידות בליגת העל בכדוריד אחרי שלושה מחזורים.
"מגיל שבע לא הייתי בשום קבוצה אחרת בארץ מלבד הפועל ראשל"צ", אומר מימון (48). "יש התרגשות ותכונה באוויר, ואני מקבל הרבה תגובות. בכל זאת, ארבעים שנה באותו מקום וזו הפעם הראשונה שאני משחק נגד הפועל ראשל"צ. הדבר הכי חשוב מבחינתי זה שרמה"ש תנצח, גם השחקנים שלי יודעים כמה חשוב לי לנצח במשחק הזה. זה לא עוד משחק, דווקא בגלל שזו הפועל ראשל"צ וכל מה שעברתי שם, יש לי רצון גדול לנצח אותם – וזה לא סוד".
מה עברת שם?
"הרבה דברים. חוויתי עם המועדון הזה הכל, רבע גמר ליגת האלופות שזה הישג שלא ישוחזר בכדוריד הישראלי, זכיתי בדאבל בשנה הראשונה שלי כמאמן־שחקן. השנתיים האחרונות היו פחות טובות מכל מיני סיבות. בשורה התחתונה, הייתה תחושת מיצוי הדדית. לא הייתה לנו קבוצה חזקה להתמודד על תארים, ואני לא בן אדם של לדשדש. הסגל שלי התבסס על ישראלים, אבל זו ליגה עם ארבעה זרים ולא היו לנו תקציבים להביא שחקנים איכותיים. היה לי קשה לי עם הבינוניות, אבל זו גם אשמתי שהסכמתי לקבל את המציאות הזו. בימים הראשונים אחרי העזיבה עוד הייתי בהלם, מגיל 17 אני בטירוף כשחקן ומאמן. רציתי להתאוורר, לחשב מסלול מחדש, אבל אז הגיעה הפגישה עם רמה"ש ואחרי כמה שעות כבר סגרתי כמאמן שלה".
הרגשת כפיות טובה מצד הפועל ראשל"צ, שהודיעה לך שאתה לא ממשיך?
"לא, זה לגיטימי מבחינתי. ביום אחרי שהודחנו ברבע גמר הפלייאוף אמרתי לאשתי שסיימתי, שאני לא רוצה יותר, אין לי את הכוחות להתמודד עם העצבים האלה. זו לא הייתה הפתעה, גם לי לא היה טוב או סיכוי להצליח עם הכלים שהיו לי בשנתיים האחרונות".
"מגיע בלי שום סנטימנטים"
ואז, דווקא אחרי שעזבת, בהפועל ראשל"צ פתאום פותחים את הארנק ומשדרגים משמעותית את הסגל.
"נבנתה שם קבוצה אחרת לגמרי. זו לא רק העזיבה שלי, שיחררו שבעה שחקני בית כמו חממי, צרפתי וגררה, עשו מהפכה. אשקר אם אגיד שלא מבאס אותי לראות מה היה לי ומה הכלים היום דווקא אחרי שעזבתי – אבל ברגע שעברתי לרמה"ש, כל האנרגיות שם ואני לא מתעסק באחרות. אני לא מתלונן, סיימנו הכל ברוח טובה והם רוצים לחזור לקדמת הבמה. יכול להיות שטעיתי כשלא עמדתי על שלי להביא זרים איכותיים, ועכשיו כולם רואים שהם שופכים כספים".
ואתה לא יכולת להיות זה שלוקח אותם לקדמת הבמה?
"בשנתיים האחרונות לא הצלחתי עם הקבוצה, אז הם רצו מישהו אחר. זה כואב, אבל גם מובן. היו כמה ימים פחות נעימים, אבל אז הרגשתי הקלה וששמחת החיים חוזרת אליי. אני מזוהה עם הענף הזה יותר מכל אחד אחר, והיה לי ברור שאמצא את המקום שלי. עכשיו אני מלא תשוקה, חזר לי הדרייב שהניע אותי כל החיים אחרי שבשנתיים האחרונות הייתי כבוי, כי לא היה לי סיכוי להצליח במועדון שגדלתי בו".
3 צפייה בגלריה
"אף אחד לא ייקח לי בגיל 48 שאני הסמל של המועדון הזה. מימון בהפועל ראשל"צ
(צילום: הדר ואן קולא, איגוד הכדוריד)
אתה הסמל האחרון בכדוריד הישראלי. בראשל"צ לא התחשבו בזה?
"אף אחד לא ייקח לי בגיל 48 שאני הסמל של המועדון הזה, אבל בסופו של דבר יש מבחן תוצאה. אי־אפשר להשאיר אותי בכוח רק כי אני סמל. למדתי בחיים שלא צריך לחשוש מכלום. גם כשמגיעים למקום הכי נמוך, יש דברים חדשים".
באיזו תחושה תגיע היום למשחק בראשל"צ?
"בלי שום סנטימנטים, אני רוצה לנצח את הפועל ראשל"צ, אני רוצה להצליח. קשה לי לעצור רגשות, זו תהיה תחושה אחרת, אבל אחגוג אם אנצח, למה לא? לא כהתרסה. פגשתי את ראש עיריית רמה"ש, אבי גרובר, והוא אמר לי שרצה רק אותי בגלל הווינריות שלי כמאמן, שאשבור את תקרת הזכוכית ואביא תארים. אני רוצה להגשים להם את החלום".
