אי אפשר להגיע לפלייאוף בלי מרחב לטעויות, וזה בדיוק היה המצב של מכבי ת"א. הסיכוי לאליפות קיים על הנייר, אבל ערב הפלייאוף המרחק ממכבי חיפה היה שש נקודות (בפועל שבע, עם הפרש שערים) ואף קבוצה ישראלית לא מספיק טובה כדי לנצח עשרה משחקים ברציפות. הצהובים נעצרו על שבעה ניצחונות, שזה יחסית בסדר. אפשר לנתח טקטית את המשחק ולחשוב טוב־טוב מה לא עבד, בפועל זאת פשוט קבוצה שקצת התעייפה.
מלאדן קרסטאיץ' עשה את שלו כשהעיר את מכבי ת"א והזכיר לשחקנים איפה הם משחקים, ורק על זה הוא ראוי להישאר. אלא שגם פטריק ואן לוון עשה את אותו דבר בעונה שעברה, וקרס בפלייאוף. אם הסרבי לא יזכה באליפות זה יתקבל בהבנה, ואפילו אם מכבי תפסיד גם בגביע המדינה. מה שחשוב הוא שקרסטאיץ' ימשיך לתת ביטחון לשחקניו ומכבי שלו תהיה תחרותית, ותנסה להלחיץ את מכבי חיפה כמה שיותר. אף אחד לא מצפה מהסגל הזה להצגות מדי שבוע, זאת לא מכבי של זוהר ונימני ולא מכבי של זהבי ופריצה. אין לה מספיק מנהיגים, שחקנים שיכולים להרים את הקבוצה כשקשה, והעיניים נשואות למאמן בלבד. יחד עם זאת, טיפה מוקדם להספיד אותה במאבק האליפות, שבכל מקרה לא תלוי רק בה.
הפועל אותה הפועל
אין שום הבדל בין הפועל ת"א של קובי רפואה לזו של ניר קלינגר. הפיטורים של האחרון לא הצדיקו את עצמם. כן, היה רצף ניצחונות נחמד בתחילת הכהונה של רפואה, אבל שום דבר לא באמת השתנה בגישה של האדומים במשחקים מול הגדולות: התבטלות מוחלטת וחוסר אונים. באופן קבוע האדומים לא מגיעים למשחקים האלה. רפואה לא הצליח לשנות את זה, אולי הוא לא באמת יכול. קבוצות בסדר הגודל של הפועל ת"א דווקא כן מצליחות מדי פעם לנצח את מכבי ת"א, הפועל באר־שבע ומכבי חיפה.
הפועל ת"א רק מחכה שהמשחקים הללו ייגמרו והיא תוכל לתרץ את היכולת שלה בפערים התקציביים. קצת מצחיק שקלינגר פוטר בין היתר בגלל התבטלות בדרבי בסיבוב הראשון (שהסתיים בתיקו). האדומים היו חותמים על אותה "התבטלות" ותיקו בסמי עופר מול מכבי חיפה. האדומים אמורים להיות הסוס השחור של הפלייאוף, אבל הם אפילו לא הגיעו למרוץ.
רטרו באר שבע
הפועל באר־שבע של אליניב ברדה היא רטרו באר־שבע של עונות האליפות. כשנתניה צימקה ל־2:1 הייתה הרגשה שהאורחת תשווה, אבל כמו באר־שבע של פעם – היא ידעה לסגור עניין ולעשות מזה תבוסה. שחקני באר־שבע הם קצת כמו חיילים שיוצאים לסוף שבוע קצר בבית, ומנצלים כל רגע. אולי הם מפחדים שרוני לוי יחזור אם הם לא יכבשו מספיק שערים. והכי כיף שטוטו־טרנר חזר לגדולתו והוא שוב האצטדיון הכי מפחיד בליגה.
אבל עם כל הכבוד להפועל באר־שבע ומכבי ת"א, הכל תלוי קודם כל במכבי חיפה. הירוקים הם הפייבוריטים הגדולים לאליפות, וברגע שעומר אצילי חזר היה ברור שהפקק בהתקפה ישתחרר. כשמכבי חיפה בשיאה אף קבוצה בליגה לא יכולה לעצור אותה. הכדור נמצא אצל ברק בכר.
