אני כמובן לא מכיר את סימון ביילס ולא יודע מה עבר עליה באולימפיאדה שגרם לה לקרוס מנטלית, אבל אני מסתכל על התמונה הכוללת. מתוך כל הספורטאים אשר משתתפים באולימפיאדה ומתוך כלל הספורטאים השואפים להגיע לשם, הנחתי לעצמי שמתי שהו ספורטאי עלית כזה או אחר ישים את המפתחות על השולחן ויגיד בפומבי: "הגיעו מים עד נפש".
אני מבין לחלוטין למה הסיטואציה הזו יצרה כזו דרמה. אנחנו רק מחכים לרגע בו נזכה לראות את הספורטאים הטובים ביותר מספקים ביצוע ספורטיבי מושלם תוך הפגנת קור רוח יוצא דופן. אם הספורטאי הוא מהמדינה שלנו, אנחנו בכלל ניטה להסתכל עליו כגיבור לאומי, שבא להראות לכל העולם כמה המדינה שלנו מצוינת בספורט.
בעקבות זאת, אנשים רבים רואים בספורטאים כסוג של אלים, כאלו שאמורים להוות השראה לעולם כולו וגם לדור הבא של הספורטאים. אולם, כאשר רואים אותך כאל, מצפים ממך להתנהג כאחד כזה. הבעיה היא, שספורטאים הם לא אלים – אלא אנשים. הציפייה הענקית הזאת מהספורטאים עשויה לגרום להם בעיות קשות במהלך הדרך. מדוע מתרחשת קריסה מנטלית?
יש מהספורטאים ציפיות. המון ציפיות. מתי שהו, הציפיות הן כל כך גבוהות והחשש לאכזב הוא כל כך עוצמתי, עד שגם הספורטאי הגדול ביותר פשוט קורס מנטלית. ספורטאים ובעיקר ספורטאי עלית נתונים ללחץ בלתי יתואר מצד מספר רב של גורמים. אותם גורמים כוללים בין היתר לחץ מהמאמן, מהספורטאים במשלחת, מהספונסרים, מקהל הצופים באצטדיון ובבית (עשרות אם לא מאות מיליוני צופים ברחבי העולם), מהרשתות החברתיות, מהמשפחה, מהחברים, ממנהיגי המדינה ולחצים פנימיים להגשמה עצמית. תחשבו על עצמכם למשל, כאשר הבוס שלכם מלחיץ אותכם בעבודה. תחשבו כמה לחץ זה מוסיף לכם על החיים וכמה משאבים מנטליים זה לוקח ממכם. אז קחו את הלחץ הזה, תכפילו אותו פי כמה וכמה ותוכלו אולי להבין ולהזדהות עם הלחץ הענק שמופעל על אותם ספורטאים – כל הזמן, יום יום. תמיד להיות הכי טובים, תמיד לשאוף למצוינות.
אז הבנו כי ספורטאים נתונים ללחץ אדיר להצליח ממגוון רחב של גורמים. אולם נשאלת השאלה: מהו לחץ ומדוע הוא משפיע על הספורטאי? ובכן, ניתן להגדיר לחץ כחוסר איזון בין הדרישה (פיזית ו/או פסיכולוגית) ויכולת התגובה, תחת תנאים בהם לכישלון עשויות להיות השלכות משמעותיות. במילים אחרות, אם האדם מרגיש שהדרישה ממנו היא גבוהה אבל מנגד הוא מרגיש שאין לו את הכלים הדרושים על מנת להתמודד עם הדרישה, ייווצר לחץ. ככל שהפער גדול יותר, כך רמת הלחץ תהיה גבוהה יותר וככל שרמת הלחץ גבוהה יותר, כך ההשפעה השלילית על האדם הולכת וגוברת.
לחץ הוא תגובה טבעית של הגוף לאיום וזה חיוני לשם הישרדות. לחץ הוא חלק בלתי נפרד מהחיים ומהספורט; אם לא היה לחץ, ככל הנראה שהיינו "מתים משעמום". הגוף שלנו בנוי להתמודד עם רמות מסוימות של לחץ, אך כאשר הלחץ הופך להיות כרוני, יהיה לזה מחיר. מחקרים רבים מציגים כי כאשר הלחץ הוא גבוה וכרוני, האדם נמצא בסיכון מוגבר לסבול מהפרעות במערכת העצבים, המערכת ההורמונלית, מערכת הלב-ריאה, מערכת הרבייה ועוד. יתרה מזאת, לחץ כרוני מקושר עם פיתוח של הפרעות נפשיות, למשל הפרעות חרדה והפרעת מצב רוח.
בהקשר של ביצוע ספורטיבי, מידה מסוימת של לחץ היא דרושה משום שלחץ מלווה בעוררות פיזיולוגית אשר מכינה את הגוף לקראת מאמץ גבוה על ידי הפרשה של הורמונים כאלו ואחרים כגון קורטיזול, נוראדרנלין ואדרנלין. ספורטאים שונים צריכים רמות שונות של לחץ על מנת לספק ביצוע מיטבי. זה בעיקר תלוי בחוויות עבר, יכולות התמודדות וגנטיקה. אך כאשר הלחץ עובר נקודה מסוימת (משתנה מספורטאי לספורטאי), הוא דווקא פוגע בביצוע הספורטיבי.
מעבר לאותה נקודה מסוימת, הלחץ מפריע לספורטאי להתרכז במשימה והריכוז עובר להתמקד בסימפטומים הסומטיים (למשל דופק, נשימה מהירה, כאבי בטן, זיעה) ובסימפטומים קוגניטיביים (למשל "אני מספיק מוכן? אולי אני לא טוב מספיק? מה יקרה אם אני לא אצליח?"). במצב כזה, הספורטאי לא יכול להיות מרוכז במה שהוא רוצה וצריך לעשות על מנת להצליח במשימה וכאשר הריכוז נפגע, גם הביצוע נפגע. ברמות הגבוהות ביותר, מספיק שבריר שנייה של חוסר ריכוז במשימה על מנת להפסיד.
ספורטאי עלית נוספים אשר קרסו מנטלית
בניגוד לדעה הרווחת, מחקרים רבים מציגים כי השכיחות של הפרעות נפשיות בקרב אוכלוסיית הספורטאים זהה לזו של האוכלוסייה הכללית. בהצהרת קונצנזוס של הועד האולימפי הבינלאומי בשנת 2019 (IOS) דווח כי 45% מהספורטאים חווים התמודדות עם הפרעות נפשיות (בעיקר דיכאון וחרדה). זאת ועוד, דווח כי ספורטאי עלית סובלים מהפרעות שינה, ניסיונות התאבדות, הפרעות אכילה, הפרעות פסיכוטיות, שימוש בסמים, הימורים ועוד. בנוסף, הועד האולימפי הבינלאומי מדווח כי במידה והספורטאי חווה פציעות משמעותיות, ניתוחים, ירידה ביכולת ופרפקציוניזם שאינו סתגלני, הסיכוי לחוות הפרעה נפשית גדל.
ישנם לא מעט ספורטאים מפורסמים אשר חשפו בפני העולם את הבעיות הנפשיות איתן הם היו צריכים להתמודד. מייקל פלפס השחיין, הספורטאי האולימפי המעוטר ביותר (28 מדליות) דיווח על הקריסה המנטלית שהוא חווה; בראיון שסיפק בשנת 2018 לרשת CNN, הוא אמר כי "אחרי כל אולימפיאדה, אני נופל למצב קשה של דיכאון. אחרי אולימפיאדת 2012, רציתי להתאבד. היום, אני אסיר תודה שלא לקחתי את חיי". כמו כן, פלפס דיווח על כך שהוא נטל תרופות פסיכיאטריות. סרנה וויליאמס, טניסאית מוצלחת לכל הדעות, חושפת את ההתמודדות שלה עם הלחצים הכבדים; בשנת 2011, סרנה וויליאמס חשפה כי היא התמודדה עם דיכאון לאחר הניצחון שלה בגמר בווימבלדון בשנת 2010. בראיון שסיפקה לעיתון הבריטי דיילי טלגרף, סיפרה וויליאמס כי "בכיתי כל הזמן. הייתי אומללה".
ואם זה לא מספיק, וויליאמס דיווחה כי היא חוותה דיכאון שלאחר לידה, לאחר שילדה את בתה אולימפיה בשנת 2017. ספורטאי על נוסף אשר סבל מדיכאון הוא ליאונל מסי, אשר נחשב לכדורגלן הטוב ביותר בכל הזמנים. לפני מספר שנים בודדות, מסי החליט שהוא רוצה לעזוב את קבוצתו ברצלונה. אותה תקופה הייתה כל כך קשה עבורו מבחינה רגשית, עד שפורסם כי אשתו דוחפת אותו לראות את הפסיכולוגית אשר עזרה ל אנדרס אינייסטה לוחאן (לשעבר שחקן ברצלונה ונבחרת ספרד) להתמודד עם דיכאון. מסי מנגד, דיווח כי הוא סירב ללכת לטיפול פסיכולוגי והחליט לשמור את הדיכאון והסבל לעצמו. סיפור מעניין נוסף על מסי המציג כמה ספורטאים יכולים להיות רגישים הוא אירוע שהתרחש לאחר ההפסד בגמר הקופה אמריקה לנבחרת צ'ילה עם נבחרתו ארגנטינה בשנת 2016. מאמן הכושר של הנבחרת הארגנטינאית באותה התקופה, אלביו פאולורוסו, תיאר את רכבת ההרים הרגשית שחווה מסי. המאמן סיפר כי לאחר ההפסד, בשעה שתיים בלילה, מצא את מסי יושב בחדרו לבד לגמרי "בוכה כמו ילד שאיבד את אימו. כאשר ראיתי אותו, הוא היה גמור. פשוט חיבקתי אותו. שנינו התחלנו לבכות. מה עוד יכולתי לעשות?".
כיצד ניתן לשמור על הבריאות הנפשית של הספורטאים?
בניגוד למה שאנשים רבים חושבים, ספורטאים הם בני אדם לכל דבר. הם מרגישים כאב, עצב, תסכול, כעס, חרדות ודיכאון בדיוק כמו אנשים אחרים. חשוב לציין כי ספורטאי עלית מחזיקים במאפייני אישיות כאלו ואחרים אשר מספקים להם הגנה מסוימת מפני ההשפעות השליליות שיש ללחץ הגבוה ואותם מאפייני אישיות הם אלו אשר דחפו את הספורטאים קדימה לאורך הקריירה. עם זאת, לפעמים אותם מאפייני אישיות כבר לא מספיקים ומנגנוני ההגנה הפסיכולוגיים של הספורטאים פשוט קורסים תחת העומס. בהתאם לכך, הדבר הראשון שצריך לעשות הוא קודם כל להעלות את הנושא למודעות ולהפסיק להחביא אותו מתחת לשטיח, בדיוק כפי שעשתה ביילס. ספורטאים רבים סובלים מאוד ואינם פונים לטיפול פסיכולוגי מהחשש לסטיגמה חברתית. ככל שהספורטאי יתחבא יותר וימנע מעצמו טיפול, כך הנזק יהיה משמעותי יותר. לכן יש לגשת לטיפול פסיכולוגי באופן מיידי. כמובן שההמלצה הזו צריכה להגיע גם מאגודות הספורט עצמן ועליהן להבהיר לספורטאים כי זהו צעד הכרחי במצב של "פציעה נפשית", בדיוק כפי שפונים לרופא או פיזיותרפיסט אם נפצעים פיזית.
שנית, יש לבנות תשתית מנטלית חזקה עוד מהגיל הצעיר. כוח מנטלי ואסטרטגיות התמודדות הן יכולות שניתן לרכוש וללמוד וככל שזה יקרה יותר מוקדם, כך ההשפעה תהיה משמעותית יותר. על מנת לעשות זאת, אגודות הספורט צריכות להעסיק פסיכולוג המתמחה בעבודה עם ספורטאים (בשפת העם: פסיכולוג ספורט) על מנת לשמור על הבריאות הנפשית של הספורטאים. בנוסף לכך, על המאמנים ואנשי המקצוע השונים לעבור הכשרות כאלו ואחרות בזיהוי של מצוקות נפשיות על מנת שיוכלו לזהות מהר את הבעיה ולהפנות את הספורטאים לטיפול.
לסיכום, ספורטאים הם בהחלט אנשים מיוחדים עם מאפיינים פיזיים ופסיכולוגיים מרשימים ביותר. אולם לפעמים זה לא מספיק לשם התמודדות עם הלחץ האדיר המופעל עליהם. ספורטאים נמצאים בסיכון לפתח הפרעות נפשיות בשכיחות דומה לאוכלוסייה הכללית ואסור להתעלם מכך. כאנשי מקצוע וחובבי ספורט, חייב שיהיה לנו איכפת מהבריאות הנפשית של הספורטאים משום שבזכותם אנחנו רואים פעם אחר פעם איך אנשים מצליחים לשבור את המגבלות האנושיות. ברגע שנפסיק להתייחס להתמודדות הנפשית כמשהו שלילי אשר מוריד מהערך של הספורטאי ומנגד נדחף ונקדם רגישות והכלה בנושא, נוריד משמעותית מהסטיגמה. במידה וזה יקרה, אני סבור כי ספורטאים נוספים ירגישו יותר בנוח לגשת לטיפול פסיכולוגי על מנת לשמור על בריאותם ובכך הם יוכלו להמשיך לעשות את מה שהם ואנחנו כל כך אוהבים – ספורט תחרותי.
*הכותב הוא בוגר תואר שני בפסיכולוגיה של הספורט והאימון הגופני, המסלול האקדמי המכללה למנהל.
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
