זה היה ברור שנובאק ג'וקוביץ' לא ילך ככה הביתה. שהוא לא יהפוך לשבר כלי על המשטח כמו רפאל נדאל, שהוא לא יארגן לעצמו טקסי פרידה המוניים ושמאלציים ואחר כך יישב על הספסל וימרר בבכי. מה הוא, רוג'ר פדרר? במרחק פסיעה מהתואר המאה שלו (הערב ישחק בגמר טורניר מיאמי מול יקוב מנשיק הצ'כי), ג'וקוביץ' מכין את סיבוב הפרידה שלו בדיוק כפי שהוא חי את הסבב כבר שני עשורים. הכי ג'וקוביצ'י. הוא הולך לשנות את הפנים של הטניס ואת איך שהעתיד שלו ייראה.
האיגוד העצמאי של שחקני הטניס המקצוענים (PTPA), שג'וקוביץ' הוא אחד ממייסדיו, הגיש לאחרונה תביעה בארה"ב, בבריטניה ובאיחוד האירופי נגד ארבעת הגופים המנהלים את עולם הטניס – הסבב לגברים (ATP), הסבב לנשים (WTA), התאחדות הטניס הבינלאומית (ITF) והסוכנות הבינלאומית ליושרה בטניס (ITIA) האחראית על בדיקות הסמים. הטענה: הם "מנהלים מונופול בשיטה בלתי חוקית, מפירים את חוקי התחרות, מנצלים ומשתיקים את הטניסאים והטניסאיות ומדכאים את התחרותיות ואת החדשנות". כתב התביעה מאשים את הגופים הללו בשימוש בשיטה מושחתת ש"מתעללת בטניסאים, פוגעת בשחקנים ובענף, ומעמידה את העתיד שלו בסכנה".
6 צפייה בגלריה
הקים את ארגון הטניסאים המקצוענים שכעת מחולל סערה בענף. ג'וקוביץ'
(צילום: JULIEN DE ROSA / AFP)
התביעה, שמגובה על ידי שחקנים ושחקניות רבים מהטופ 250 בעולם, עם רוב כמעט מוחלט של טניסאים וטניסאיות שמדורגים בין 20 הראשונים, מאפשרת הצצה פנימה מעבר לזוהר החיצוני של הענף, קוראת לשקיפות, לשיטה הוגנת יותר שתתעדף את זכויות ובריאות הספורטאים. היא מגיעה אחרי שנים ארוכות שבהן הטניסאים דורשים רפורמה שתעניק להם זכויות כמו לספורטאים בענפים אחרים.
השחקנים מאשימים את ההתאחדויות (או כמו שהם מכנים אותן: הקרטל) בקנוניה ומפנים לעברן מספר טענות: הן לא איפשרו קיום של טורנירים מסוימים ובכך מנעו מהשחקנים אפשרויות רווח; הן קובעות תקרת פרס מקסימלית לטורנירים ולא מאפשרות להגדיל את גובה הפרסים, למרות שהספונסרים מוכנים לעשות זאת, כפי שניסה לעשות המיליארדר לארי אליסון בטורניר אינדיאן וולס האחרון; או העובדה שהן מחייבות אותם לשחק במספר טורנירים מינימלי. כדוגמה מביא הארגון את העובדה שלמרות שבטניס צפו בשנה האחרונה יותר משני מיליארד צופים ברחבי העולם, סך הפרסים לשחקנים מהווה רק 17 אחוז מהרווח הכולל, לעומת נתח של 35־50 אחוז בענפים אחרים. "באליפות ארה"ב 2024 הסתכמו המכירות של קוקטייל אחד ב־12.8 מיליון דולר", נכתב בכתב התביעה, "יותר מאשר קיבלו האלוף והאלופה יחדיו".
כתב התביעה, על פני 163 עמודיו, יוצא נגד שיטת הדירוג הנוכחית; נגד עונה של 11 חודשים שבה הטניסאים צריכים לדאוג ללוגיסטיקה שלהם בעצמם ונמנע מהם זמן איכות עם משפחותיהם או להחלים כראוי מפציעות; נגד חוסר הדאגה לבריאות השחקנים – כמו משחקים שנמתחים עד שלוש לפנות בוקר או שחקנים שמתמוטטים במהלך משחק ב־40 פלוס מעלות חום; נגד חדירה לפרטיות של השחקנים וחקירתם ללא ייצוג עורך דין; ונגד שימוש בדיוקנות ובשמות שלהם לקידום ארגוני הטניס והטורנירים ללא פיצוי.
6 צפייה בגלריה
חבר לג'וקוביץ' ב־2020 כדי להקים את ה־PTPA. פוספיסיל
(צילום: Angel Martinez/Getty Images for ITF)
"לשחקנים אין את הלוקסוס לחכות בלי קץ עד שיהיה שינוי משמעותי", אמרה סוראנה צירסטאה, טניסאית רומנייה בת 34 המדורגת במקום ה־101 בעולם, "ניסינו להידבר ונתקלנו רק בהבטחות ריקות. התנאים הנוכחיים אינם ברי־קיימא. בית משפט הוא לא הברירה הראשונה שלנו, אבל היינו חייבים ללכת בדרך שתכפה שיפורים. אנחנו חייבים את זה לעצמנו ולדורות הבאים של טניסאים".
"הם כנראה יהרגו אותנו"
בניגוד לענפי ספורט אחרים, לטניס אין ארגון־גג אמיתי שדואג לשחקניו. "טניס הוא כמו עיר שהתרחבה בלי שיהיה לה מתכנן ערים", אמר שחקן העבר ג'ים קורייר בראיון ל"ניו יורק טיימס". התוצאה היא עומס מטורף על השחקנים לאורך כל השנה ולרוחבה של כל הפלנטה. "הם כנראה יהרגו אותנו, בצורה כזו או אחרת", חיווה קרלוס אלקראס את דעתו על לוחות הזמנים והטרטורים בין טיסות למלונות.
ואשק פוספיסיל (34) הוא טניסאי קנדי שפרש השנה מהסבב. הוא הגיע לשיא הקריירה שלו כשזכה בתואר הזוגות בווימבלדון לפני עשור והיה מדורג במקום ה־25 בעולם. את מרבית הקריירה בת שני העשורים שלו הוא בילה מתנדנד סביב המקום ה־100 בעולם. פוספיסיל, בן להורים שנמלטו מצ'כיה הקומוניסטית, חבר לג'וקוביץ' ב־2020 כדי להקים את PTPA במטרה להפוך את הסבב לידידותי יותר לטניסאים בנושאי הפרסים, לוח התחרויות ובדיקות הסמים. "אני מכיר את הפוליטיקה של הספורט מבפנים", אמר ג'וקוביץ' בזמנו, "ואני מכיר את ההיררכיה, ותמיד יוצא שאנחנו, הטניסאים, נמצאים בדרגה הנמוכה ביותר של ההיררכיה הזו".
ג'וקוביץ' גם אמר אז ש"קשה להרוויח כסף מטניס" – אמירה שהביאה עליו ביקורת גדולה לאור הסכומים העצומים שהרוויח בקריירה מטניס ומחוזי אימוץ – אבל דווקא האמירה הזו חידדה את ההומניות החברתית של ג'וקוביץ': הוא דיבר בשמם של מאות הטניסאים שבאמת מתקשים להרוויח סכומים שיצדיקו את תנאי העבודה שלהם ואת ההשקעה הפיזית, המנטלית והכספית שלהם בענף.
מחוץ לעולם של הפדררים והנדאלים, אי שם מתחת למקום ה־75 בסבב, מתנהל עולם טניס נטול שמפניות, רולקסים ותותים, בלי כבוד ובלי הרבה הדר, בעיקר עם הרבה זיעה ואכזבה, ושאלות שחוזרות על כמה שווה ההשקעה. פוספיסיל סיפר פעם בראיון שלא היה לו מספיק כסף כדי לשכור מעסה או מאמן, וכי בתחילת הקריירה שלו, בגלל מחסור בכסף, היה ישן במכוניתו.
מדובר בפספוס גדול ובניהול כושל שקשור גם לתאוות הבצע של המארגנים ומנהלי הסבב. הטניס כל כך פופולרי שרק כדורגל, כדורסל וקריקט מקדימים אותו במספר העוקבים. הוא לא היה אמור להגיע לעימות הזה.
המורשת של ג'וקוביץ'
אחת הסיבות לכך שהטניס לא מצליח לייצר רווחים ראויים לרמת ההתעניינות בו היא העובדה שהוא מרובה ראשים. טורנירי הגראנד סלאם (ארבעת הטורנירים הגדולים) משווקים בנפרד משאר הסבב, ואפילו ביניהם הם נושאים ונותנים כל אחד בנפרד על חוזי האימוץ וזכויות השידור שלהם. מדובר בפרוצדורה שפוגעת באפשרויות למקסם את הרווחים הפוטנציאליים.
"אני רוצה שיזכרו אותי כשחקן גדול, אבל גם כמי שדאג לכל השחקנים האחרים בסבב", אמר ג'וקוביץ' כשהקים את ארגון השחקנים. "חשוב לי להשאיר מורשת על ומחוץ למגרש". אבל מנהלי הסבב טוענים כי מדובר בניסיון לייצר משבר נוסף ולפלג בין הגורמים המעורבים בענף, ואפילו רפאל נדאל הצטרף בתחילה לביקורת נגד המהלך. אבל בארבע השנים שעברו מאז, האיגוד החדש מוכיח שהוא שם כדי לייצג את השחקנים והשחקניות במטרה לשפר את התנאים ורווחתם הכלכלית.
וישנו עוד גורם שיעזור לשחקנים למנף את הדרישות שלהם. הכסף הסעודי ושאר קרנות העושר של מדינות המפרץ יכולים לפתות את הטניסאים והטניסאיות לפרוש מהמסגרות הנוכחיות ולהקים ארגון־גג מתחרה, בדיוק כפי שקרה בגולף. לסעודים אין בעיה להיענות לכל גחמה ספורטיבית וכלכלית של הטניסאים, כמו השוואה לסבב מרוצי הפורמולה־1, עם 10־12 טורנירים קבועים שבהם מאה הראשונים יתחרו בינם לבין עצמם. מדובר במתכון קל ומוכח לשיווק לספונסרים ורשתות טלוויזיה, והוא יכול להבטיח לספורטאים כחודש וחצי עד חודשיים של חופש בשנה.
למארגני הטורנירים אין כרגע שום אינטרס למצוא פתרון כוללני לטענות הספורטאים שמטילים להם ביצי זהב. לכל אחד מהם אכפת מהשבועיים או שלושה שבהם הוא מארח טורניר. לשחקנים, בעיקר בענף ג'נטלמני כמו טניס, יש המון כבוד למסורת, ובעיקר לטורנירים כמו ווימבלדון או רולאן גארוס, אבל רובם לא מסוגלים לשלם את המשכנתה או את החדר במלון שלהם עם תלוש של מסורת.
עם זאת, לרשויות לא תישאר הרבה ברירה. הן כבר עשו כמה צעדים לקראת השחקנים, כמו הבטחת שכר מינימום ל־250 המדורגים הראשונים בסבב או הבטחה לבצע סטנדרטיזציה של הכדורים, אבל מצד שני הם גם הוסיפו טורניר מאסטרס חדש (ערב־הסעודית החל מ־2028) ללוח שהוא כבר עמוס לעייפה. הסעודים עצמם מנסים לעזור לסבב, אבל רק מוכיחים לשחקנים כי אפשר לשפר את התנאים שלהם, כמו ההחלטה, בתיווך כסף סעודי, לאפשר לטניסאיות חופשת לידה בתשלום. יותר מכך, מקרי עבר בענפי ספורט אחרים הוכיחו שבתי המשפט נוטים לפסוק נגד האוטוריטה של הרשויות ויותר לטובת הספורטאים. ראשי הענף מודעים לזה, והם גם מודעים לכך שלשינויים כאלו לוקח זמן רב כדי להתבצע בפועל. הם, מצידם, ינסו לחלוב את הפרה הזו עד כמה שאפשר.
השואו והביזנס
לא כל הטניסאים הצטרפו למאבק. אלקראס הרחיק את עצמו מהתביעה ומהאיגוד החדש, ואפילו אלכסנדר זברב, המדורג 2 בעולם וחברו הטוב של ג'וקוביץ', יצא נגד התביעות. "באופן כללי, אני חושב שראשי הענף עושים עבודה ראויה ואין לי מושג לאן האיגוד חותר", אמר זברב בשבוע שעבר, "אני גם מאמין שכדי לפתור חלק מהבעיות שהועלו, השחקנים והנהלת הסבב צריכים לשתף פעולה ביניהם ולא להילחם אחד בשני בבית משפט".
אבל דווקא זברב היה זה שהתלונן לפני חודשים ספורים על כך שלוח המשחקים מטורף ולא מאפשר לטניסאים להחלים ולבנות את השריר שלהם מחדש. טניסאי העבר אנדי מארי, כיום מאמנו של ג'וקוביץ', שהיה אחד השחקנים החכמים וההוגנים בסבב, התלונן שנים על כך ש"אני צריך לחבוט בכדור מעל לרשת בשתיים או שלוש בבוקר".
אבל הפעם מדובר במשהו אחר. זה כבר לא מקרה יחידני וזו לא טניסאית שמרימה גבה לגבי עונש מגוחך לטניסאים בכירים שנתפסו עם חומרים אסורים. הפעם מדובר במתקפה על הרשויות, מרד. לשחקנים נמאס להיות נחמדים ולשמוע ש"מדובר בביזנס", כשהגוף והמשפחה שלהם הם חלק עיקרי מהתוכנית העסקית של הביזנס הזה. הם דורשים כבוד והכרה.
ועדיין, שם אחד נעדר מכתב התביעה. דווקא ג'וקוביץ' לא רשום כאחד מהתובעים. הוא הסביר זאת בכך שהוא מסכים עם חלק ממה שכתוב בכתב התביעה, אבל לא מסכים עם חלקים אחרים בו, והוא בעיקר הביע את חוסר ההתלהבות שלו מהשפה שבה השתמשו עורכי הדין מטעם האיגוד. "קרו הרבה דברים מאז שייסדנו את האיגוד", אמר ג'וקוביץ', "ועכשיו זה גוף לגמרי אחר, עם שלושים עובדים, ולמרות שאני בוועד המנהל של האיגוד – אין לי שום השפעה על מה שהם עושים.
"אבל יש עוד סיבה שבגללה לא הוספתי את השם שלי. אני חושב שבמהלך הקריירה עשיתי ודיברתי המון עבור זכויות השחקנים, התעסקתי הרבה בפוליטיקה של הספורט למרות לוח המשחקים התובעני שלו. הגיע הזמן שהדור הצעיר ייקח על עצמו אחריות ויוביל לשינוי שהענף צריך".
פורסם לראשונה: 01:30, 30.03.25
