"בילדות מאור היה באור הזרקורים ואני הייתי נחבא אל הכלים. אבא שלי תמיד דיבר רק עליו, וזה הטריף אותי. אף אחד לא האמין שאני יכול להגיע לליגת העל, גרמתי לכולם להיות מופתעים. באיזשהו שלב אבא התחיל להאמין בי. הוכחתי לו שגם אני שחקן לגיטימי".
לאורך כל הקריירה התרגל אלמוג בוזגלו להיות בצל של האח המפורסם יותר. גם עכשיו, כשכבר עלה לסדר היום בזכות עצמו ומאור לא על המגרש, ממשיכים להזכיר לו את שם המשפחה רק כדי לפזר עוד קצת ניחוחות "בוזגלוס" באוויר.
גם הצגה גדולה של שחקן ההתקפה מנס־ציונה, שכבש צמד והיה מעורב בכל ארבעת השערים ב־3:4 על הפועל ת"א, לא הספיקה לו שידברו רק עליו. "אלמוג נקם בהפועל בשביל מאור", זעקו הכותרות. אבל האמת היא שאם מזיזים רגע את המצלמה מיתר כוכבי המשפחה ומכוונים אותה לאח הצעיר, מוצאים סיפור מרתק בפני עצמו. כדורגלן שרדף אחר החלום להיות שם גדול בפני עצמו, אבל נתקל בכל מכשול אפשרי וסבל מפציעות שספורטאים רבים לא מצליחים לחזור מהן.
"שנתיים הלכו לפח"
תמיד כשכבר נראה שמגיעה הפריצה, משהו משתבש. הדוגמה הבולטת ביותר הייתה לפני ארבע שנים, כשכבש שער בהופעת הבכורה בהפועל חיפה מול אטאלנטה במוקדמות הליגה האירופית. בוזגלו היה בטוח שהוא סוף־סוף עולה על הגל, אלא שבגומלין הוא קרע את הרצועה הצולבת והושבת לשנה. אחרי שסיים מסע שיקום וכבר הצליח לחזור, השחקן פרק את הכתף ושוב הכל נעצר.
עכשיו בוזגלו מספר שהניתוק מהכדורגל היה הבעיה האחרונה באותה תקופה. "הלכו לי שנתיים לפח בגלל הפציעות. אני לא מאחל לאף אחד להגיע למצב שהוא לא יכול להרים את הילד שלו או להתקלח בכוחות עצמו", הוא משתף בראיון ל"ידיעות אחרונות". "בסיום המשחק המשחק מול אטאלנטה שאלו את המאמן שלהם מי השחקן שתפס לך את העיניים, הוא אמר 'מספר 77' והתכוון אליי. אם לא הייתי קורע את הצולבת, כל הקריירה שלי הייתה נראית אחרת".
זו באמת "נקמה מתוקה" על כל מה שמאור עבר בהפועל ת"א?
"ממש לא. אני משחק בשביל אלמוג. זה נחמד ופיקנטי בשביל התקשורת והקהל, אבל זה היה משחק בין שתי קבוצות ולא בוזגלו נגד הפועל ת"א. אני לא מתעסק בנקמות".
"סבלתי בלאומית"
בוזגלו (29) חזר לפני שנתיים לקדנציה שנייה בבני־יהודה, אחרי שזכה איתה בגביע, אבל עבר עונת בלהות בדרך ללאומית. הוא נשאר כדי לסייע לכתומים לחזור לליגת העל, אך למרות שכבש 13 שערים בכל המסגרות, הקבוצה הייתה קרובה יותר לליגה א'. "העונה הזאת הרגישה לי כמו עשר עונות", מגלה הקשר. "לא הייתי מסוגל להישאר בליגה הזאת. היו לי הצעות בסכומים יפים, אבל לא יכולתי להמשיך שם בשביל הנפש שלי".
עד כדי כך?
"הרגשתי שאני צריך לנקות את הדברים הלא נעימים שחווינו. כל כך סבלנו שזה היה עושה לי רע להמשיך בליגה הזאת. יש לי המון זיכרונות טובים מבני־יהודה, זכיתי איתה בגביע והקהל שם קרוב לליבי. אני בוחר להסתכל על הדברים החיוביים שעשיתי ומאחל להם את כל ההצלחה שבעולם".
לבני־יהודה יש חובות כלפיך?
"לא, אין להם, אבל זה נסגר רק בשבועות האחרונים. הם היו חייבים לי כסף במשך שנתיים עוד מהתקופה בליגת העל. לא היה נעים לרדוף אחריהם. היום אין לי מילה אחת רעה להגיד על ההנהלה החדשה, הם סגרו איתי הכל".
מה הוביל אותך דווקא לנס־ציונה?
"קיבלתי הצעות בהרבה יותר כסף בלאומית. הייתה לי התייעצות עם אשתי והמשפחה אם להתקדם מקצועית או להישאר בבינוניות בשביל סכומים יותר גבוהים. אשתי נתנה לי את כל הגב כדי שאני אלך בעקבות המקצועיות, והקשבתי לה. אני צריך להאכיל שלושה ילדים וזה לא פשוט לרדת משמעותית בסכומים, אבל רואה את זה כירידה לצורך עלייה".
מעבר לקריירה על המגרש, אלמוג ומשפחתו משתתפים בסדרת הדוקו ריאליטי המצליחה "הבוזגלוס", שעוקבת אחר חייה האישיים של "המשפחה הראשונה בכדורגל הישראלי" – כשבקרוב תעלה העונה השביעית. במקביל לכדורגל ולבידור, הוא ואשתו נטליה מנהלים סטודיו לאימוני כושר בחולון.
עדיין מרגיש תחושת קיפוח ביחס למאור?
"אין ספק שמאור הוא כוכב כדורגל ענק שעשה קריירה מטורפת. מודל לחיקוי. כל הזמן מדברים איתי על זה שאני הבן המקופח, אז הגיע שלב שבו אמרתי 'די, אני יותר לא מקופח, אני אלמוג ואני פה בזכות עצמי'".
אבא ביקורתי כלפיך?
"אבא שלי הוא בנאדם מורכב, קיצוני, וצריך לקבל את הדעות שלו לפה או לפה. למדתי עם השנים שהוא לא מסתפק בבינוניות והיו הרבה שנים שהייתי בינוני. היום אני בוגר ומבין את זה, אם זו הייתה הדעה שלו אז אני מקבל אותה. לצד הביקורת הוא תמיד תמך בי".
היום אתה השחקן היחיד שמייצג את המשפחה. אבא תומך?
"כשמאור פרש, אבא שלי פרש יחד איתו והחליט לא להגיע יותר למשחקים. ניסיתי לגרום לו להבין שלא נורא שמאור פרש, תבוא לתמוך בבן הקטן שלך. הוא התעייף מהכדורגל. קרוב ל־40 שנה הוא רץ ממגרש למגרש ואפשר להבין אותו. יש לי את אשתי והילד".
"שורקים לי בוז בגלל המשפחה"
וגם הילד כבר בכותרות. מאז הניצחון על הפועל ת"א, בוזגלו רואה בלופ את המשחק, ואלה לא רק השערים שכבש, אלא בעיקר הריקוד המרגש עם הבן טומי (8.5), מביא הכדורים שהפך לקמע וחולם ללכת בעקבות אבא.
"זה האושר האמיתי. רציתי שהבן שלי יראה אותי מגובה הדשא ויחווה את הטירוף, כי אני לא זכיתי לראות את אבא שלי משחק. יש לו יכולות גבוהות, הוא גדול וחזק עם נתונים מטורפים".
אז היום אלמוג בוזגלו משחק בשביל עצמו?
"אני הנצר האחרון לבית משפחת בוגזלו שעדיין פעיל, זה מחייב ואני צריך להצדיק את השם, אבל אני פה כאלמוג ולא צריך שישוו אותי לאף אחד, שישפטו אותי רק לפי היכולת שלי. בכל מגרש שורקים לי בוז בגלל אבא או מאור, ואני בחיים לא נכנסתי למלחמות. היום אני אלמוג בוזגלו, שחקן כדורגל בזכות עצמי ושמח להיות חלק ממשפחת בוזגלו. זה לא סותר".
