"בדרך למסיבת העיתונאים, אחרי ההפסד בגמר היורו לאנגליה, ניגשתי לאופיר חיים ואמרתי לו שאני כבר רוצה לפגוש את האנגלים במונדיאל. אני רוצה לזכות בו. אני קפטן נבחרת שהיא סגנית אלופת אירופה, ההישג הכי גדול שיש". איליי מדמון, שירד מנוצח בגמר אליפות אירופה עד גיל 19 - מעמד שנראה עד לפני שבועיים דמיוני לכדורגל הישראלי - כבר חושב על היעד הבא - המונדיאליטו במאי 2023 באינדונזיה.
שריקת הסיום אתמול בטרנבה הותירה את הנבחרת הישראלית ברגשות מעורבים. מצד אחד, הבכי של השחקנים במגרש המרכז, כמו של סתיו למקין ואל-ים קנצפולסקי, אחרי שהבינו כי היו כל-כך קרובים לזכייה בתואר. מצד שני, גאווה ענקית בחדר ההלבשה על הישג מופלא.
"יש באמת רגשות מעורבים", הודה בסיום המאמן אופיר חיים, שהפך בשבועיים האחרונים לפנים של הצלחת הענק. "אני גאה בשחקנים, כולם נתנו פה לב ענק. אני לא זוכר נבחרת ישראלית שמשחקת כמו ששיחקנו במחצית הראשונה נגד אנגליה, ביטלנו אותם לגמרי. העומק שלהם, להכניס שחקנים מצ'לסי או מנצ'סטר סיטי, זה גם ההבדל. מאוכזב שלא הבאנו את זה עד הסוף. אם תאי עבד היה כובש בדקה ה-85, היינו אנחנו הולכים הביתה עם הגביע, אבל אי אפשר לבוא בטענות למי שמחמיץ".
חיים המשיך ואמר: "השחקנים האלו צריכים לשחק באירופה, הם בעצמם ראו את המקצבים מול אנגליה. זה מה שהיה בעוכרינו, לא עמדנו בקצב. אנחנו לא מעכלים את זה, היינו פה שבועיים וחצי מנותקים ממה שורה בארץ, קיבלנו הרבה אהבה, ישראל הקטנה הגיעה עד לגמר. לראות שחקנים ישראלים מתפרקים אחרי שהפסידו בגמר יורו, אחרי הארכה לאנגליה, זה פשוט הזוי. מראה את העוצמה והלב של השחקנים. לא יודע מה ממוצע הגובה שלנו, עם הגמדים שלנו ניצחנו כל הדרך בגלל הראש, השכל והרבה טקטיקה".
"הרמה במחצית הראשונה הייתה מדהימה, אבל זו הנבחרת שלי. זו שעברה מוקדמות, ראשונה בשלב העילית והגיעה לגמר מול אנגליה. צחקו עליי שאמרתי שאלחץ את צרפת גבוה, אמרו שאקבל בראש אם נעשה את זה מול אנגליה. אמרתי לשחקנים שלי מראש, תראו להם מי בעל הבית, הם התקשו לעבור את החצי".
חיים התקשה לדבר במסיבת העיתונאים, הדמעות חנקו את גרונו כמה וכמה פעמים. "אני כבר עם הראש במונדיאל. הילדים האלו הם גאווה בשבילי, הם כמו הילדים שלי. מעבר ליחסים האישיים בינינו, יש להם אופי מיוחד, כואב לי שהם הפסידו את גביע אירופה יותר מאשר על עצמי. השחקנים הגיעו לשיא מסוים, אני מקווה שנגיע שוב לגמר יורו, אבל אני בספק. אלו שחקנים שאם ימשיכו ככה, תראו אותם בנבחרת הבוגרת. עכשיו אני חוזר לאור (הבן שלו שאובחן בגיל שנתיים כלוקה ב-ASD, נ.צ), לחבק אותו עד שיימאס לו ממני. מקווה שלא יימאס לו מהר מדי".
פסטיבל גלוך בשיאו: "מכבי ת"א מחכה לי"
השער של אוסקר גלוך, בביצוע שלא ממש רואים בכדורגל הישראלי, הימם את 3005 האוהדים שהגיעו לאצטדיון בטרנבה והעלה את תג המחיר של הכישרון ממכבי ת"א עוד יותר. "ראיתי שהשחקן האנגלי הגיע במהירות, חתכתי אותו בנגיעה הראשונה, זרקתי עוד שחקן ימינה והסיומת הייתה צפויה לרחוק", תיאר גלוך, עם חיוך של נער מתבגר, כששני חבריו למסיבת העיתונאים צוחקים, את הביצוע המדהים.
גלוך יחזור לאימונים של מכבי ת"א, כשהוא עמוס בהצעות מליגות בכירות מאירופה. "אחזור לארץ, מכבי ת"א מחכה לי ונראה מה קורה. היה חסר לנו הגול השני כדי שנהרוג את המשחק", הוסיף גלוך.
במהלך ההארכה, אחרי פריצה טובה של דור תורג'מן, גלוך יכול היה לכבוש את שער השוויון. "כבר עברתי את השחקן האנגלי ברחבה, פשוט התכווצו לי התאומים תוך כדי, לכן יצאה לי בעיטה כזו", הסביר.
על הפסטיבל סביבו במהלך הטורניר, הוא סיפק עוד תשובה קצרה: "אני לא נכנס לדברים האלו, אני מתנתק לגמרי. לא שמעתי כלום מסביב וזה לא השפיע עליי בשום דבר. עשינו היסטוריה, זה תמיד כיף, אבל מהצד השני הגענו למעמד והפסדנו. אני עוד לא יודע מה אני רוצה לעשות עם עצמי בעונה הקרובה".
שני שחקני מפתח נפצעו במהלך המשחק, רוי רביבו במפשעה ואל-ים קנצפולסקי בגב. הקשר של הפועל ת"א הסביר: "אם הייתם שואלים אותי לפני חודש, גם אז היינו אומרים שנגיע הכי רחוק, אבל אי אפשר באמת לתאר את זה במילים". הקפטן מדמון סיכם: "אין גאווה כזו, תודה לכל המדינה. הרגשנו תמיכה עצומה".