המתפנקים
הלגיונרים מגשימים חלום וחוזרים
"ברור שליגת האלופות עושה לי את זה, אבל נגיד שעברנו שישה משחקים בשלב הבתים, מה הלאה? אני נלחם בעצמי שלא לחזור לכדורגל הישראלי. זה לא נכון לקריירה שלי". כך הבהיר בספטמבר האחרון חלוץ סיבאספור הטורקית, דיא סבע. כעבור חמישה חודשים הוא הפסיד במלחמה – לעצמו.
"לדעתי טורקיה זו רמה אחרת. גם בסמי עופר יש אווירה וקהל מדהים, אבל כששיחקתי בחוץ נגד בשיקטאש, אין איך לתאר מה הרגשתי. האווירה, הטירוף, אלה דברים שלא חוויתי בארץ. הגעתי לפה במטרה אחת – לחשוף את עצמי לקבוצות הגדולות. דרך המועדון הזה אפשר להגיע ולחלום", התפעל סבע מהביקור באיסטנבול באוקטובר. "הגעתי למועדון הכי גדול בארץ, הגשמתי חלום ילדות", הוא סיפר על החלום שהתחלף בחלון של ינואר בישראל.
כן, דווקא בזמן שהייטקיסטים ואנשי עסקים מדברים על הוצאת כספים מהמדינה עקב סכנות המהפכה המשפטית, שבים ומוכיחים כדורגלנינו הבכירים שאין כמו להשקיע בארץ. "הגעתי למועדון הזה כדי לעבוד קשה", הכריז סבע עם החתימה בסיבאספור בקיץ. "צריך להמשיך לעבוד קשה", הוא אמר אחרי הופעת הבכורה במכבי חיפה בחורף, שבה נראה לכאורה כמי שהוסיף משקל. אולי בגלל הפרפרים בבטן.
בכלל, זו תקופה קשה בדירוג האשראי של הלגיונרים הישראלים. לאו דווקא צעירים כמו דורון ליידנר, שקיבל כותרות בסדר גודל של רוברטו קרלוס, ונעלם כמו כל השמאל. שון וייסמן, כולה בן 27, נפלט מוויאדוליד לליגה השנייה בספרד. ועדיין, הוא מנסה לחוות את הדבר האמיתי. סבע שב ארצה בגיל 30, כמו ניר ביטון שממשיך לדעוך. דור פרץ (27) ויונתן כהן (26) ניצלו את זכות השיבה בתוך שנה.
"הלב לא מצליח להכיל. הרגשות צפים והדמעות זולגות מעצמן. אני בדרך להגשים חלום", נפרד כהן מהאוהדים הצהובים, אחרי שחתם לארבע שנים בפיזה מליגת המשנה באיטליה. "אין מאושר ממני לחזור הביתה", הוא התרגש כעבור שנה, עם חתימתו לשלוש שנים במכבי ת"א.
בניגוד לסבע, אצל כהן הייתה יותר מתחושת בטן. "הוא היה שנה בחוץ והעלה במשקל", הסביר המאמן ולאדן איביץ', שהעדיף לוותר על שירותיו. הסיפור מזכיר קצת את איציק זוהר, שחתם בינואר 1998 במכבי חיפה, אחרי גיחת בדיחה בקריסטל פאלאס, אבל המאמן דאז, דניאל בריילובסקי, התאכזב מהרכש ונימק: "אילו הוא היה רוצה להשקיע, הוא היה צריך לרדת במשקל". ככה זה לפעמים, כשאתה חלק מהשמנה והסולתה של הכדורגל הישראלי.
דור פרץ לא הוסיף נפח על הספסל בוונציה, אבל כשקבוצתו ירדה ליגה, פורסם שהקשר "שוקל את עתידו". אחד האתרים ברחבי ישראל אפילו דיווח כי "פרץ בוחן הצעות משלל קבוצות ברחבי אירופה". חודשיים אחר כך חזר המחוזר למכבי ת"א, ובראיון לאתר הרשמי של המועדון סיפר: "נפגשתי עם ערן זהבי בנבחרת ושאלתי אותו, 'איך הרגשת באיטליה?'. ערן אמר, 'תן לי כל סכום ואני לא חוזר לשם. באיטליה דורכים עליך וקופצים עליך'. גם יוני (כהן) סיפר אותו דבר"... על הקאמבק הזה בדיוק בנו במכבי ת"א – שהבנים האובדים יחזרו דרוכים.
ככה זה בנבחרת החלומות. לא משנה אם הם ממריאים או נוחתים, הציטוטים תמיד מרטיטים. "הגיע זמני להמשיך את מסע ההתקדמות אל מעבר לים, לעבר חלומות ושאיפות שהיו שם עוד כשהייתי ילד קטן. היום אני ממשיך בטיפוס על ההר האישי שלי", התפייט פרץ על מאבקו באיתני הטבע כשהוצג בוונציה. "מרגש לחזור הביתה ולפגוש את החברים", אמר הקשר בשובו מעבר לים, כשההר הוליד עכבר והספינה הפכה לספין.
המבוקרת
צימרמן תשמור על השמנת
בישיבה הראשונה תחת הנהגתו הודיע יו"ר ההתאחדות שינו זוארץ על כוונתו למנות לוועדת הכספים יו"ר וגזבר שאינם חברי הנהלה, אלא אנשי מקצוע מהתחום. רעיון לא רע בכלל, אך עוד לפני שהתכנסה ההנהלה, פורסם כי אחת מחברות הוועדה תהיה מנהלת הכספים של מכבי חיפה, דלית צימרמן. לחברה החדשה מגיעות ברכות, למינהל התקין פחות.
לפני כארבע שנים שלח יעקב שחר למשרדי המועדון מבקר פנים מטעמו, שכתב טיוטת דוח גדושה בממצאים. בין היתר התריע המבקר על "היעדר נוהלי עבודה כתובים, חלוקת הזמנות ללא רישום, העסקת קרוב משפחה של בכיר במועדון ללא בחינת הצעות מחיר נוספות, התקשרות עם חברת האבטחה בלי הסכם כתוב, העברות מלאי ללא מעקב, מסלול עוקף רכש באמצעות קופות קטנות, עסקאות ברטר שאינן בהתאם לחוק, אי־ניהול תקציב, העסקה ללא הסכמי עבודה ועבירה על חוק שעות עבודה ומנוחה". מנהלת הכספים שהוזכרה בדוח הייתה החברה צימרמן.
במכבי חיפה טענו אז בתגובה כי "רבים מן הממצאים התבררו כלא נכונים, ולגבי אלו שכן, בהתאם להמלצות ביצענו שינוי". כדי להוכיח שאכן כך קרה, הם גם התחייבו לפרסם מאותו רגע ואילך את דוח ביקורת הפנים באתר הרשמי של המועדון כ"שקיפות לאוהדים". למה דוח כזה לא פורסם שם עד היום? "החלטה של המועדון", נמסר משם השבוע. כלומר, הליקויים היו לא רק באבטחה, אלא גם בהבטחה.
אז עכשיו זה התיק של זוארץ, ואחרי שימונו יו"ר וגזבר לוועדה של החברה צימרמן, כדאי להגיע להסכם כתוב עם מבקר פנים (שיבוא מבחוץ), ולאשר לו שעות נוספות (בהתאם לחוק העבודה והמנוחה ובלי קרובי משפחה).
המזבל
הפרחח שמחנך במכבי חיפה
למעט חריגים בודדים, אושיות הספורט שלנו עדיין שומרות על שתיקה בוויכוח ההיסטורי: מגילת העצמאות או מגילת איכה? בשביל זה יש תמיד את נשות הכדורגלנים. כמו למשל ליטל אלברמן, רעייתו של המנהל המקצועי במכבי חיפה, שאפילו התחפשה לפסיכיאטרית.
"השמאל הוא מחלת נפש, בחיי", נשבעה אלברמן באינסטגרם, והעלתה תמונה של האישה שהתפשטה ברחבת הכותל, במחאה על כוונת ש"ס לחוקק שם "חוק צניעות". כלומר נתנה לה עוד חשיפה. למחרת, שיתפה ליטל הביביסטית תמונה של ראש האופוזיציה יאיר לפיד, וכתבה מתחתיה: "זה איש מושחט ושקרן". כמי שטסה עם בעלה לליגת האלופות, אולי כדאי שמערך הסקאוטינג יארגן לדעתנית מורה לעבריט.
בין הגברים שהסתערו על הנושא שמסעיר את המדינה, היה אחד בשם צחי גיגי, שוער עבר במכבי פ"ת שמאמן כיום שוערים במחלקת הנוער של מכבי חיפה. בפוסט שהעלה באינסטגרם אחרי הפיגוע הרצחני בירושלים, בחר הוגה הדעות לחמם את האווירה נגד המפגינים בעד הדמוקרטיה, וכתב (כך במקור): "צאו להפגין ימיץ של זבל, אבל רק מתזכר אתכם שאתמול נרצחו שני ילדים בני 6 ו־8 ועוד בחור בן 20, ושבוע קודם לכן נרצחו יהודים שחזרו מבית הכנסת. על זה תצאו להפגין יערב רב"... העיקר שלהפגין רדידות ובשפת רחוב זה בסדר.
ומה אומרים במועדון שטבע את האמרה "האדם לפני השחקן" על ההגיגן גיגי, שמחנך את שוערי העתיד? ממכבי חיפה נמסר: "אמירה חמורה, שאינה הולמת את המועדון שלנו. יטופל בתוך המועדון". איך יטופל לא נמסר, אבל אם הם מחפשים מקום עבודה שתפור על מאמן השוערים גיגי, שיתחילו משער האשפתות.
הבושה
בליינד דייט ליו"ר הטוטו
מרתון ירושלים הושק בטקס חגיגי בעירייה, כולל הבלוף המסורתי שדיווח על 40 אלף משתתפים. גם בשנים קודמות הם התגאו ברבבות רצים, אף על פי שבמרתון המלא השתתפו רק כמה מאות. ההמונים נטלו חלק במקצים המקוצרים ובעיקר העממיים, ובצילומי הניצחון לא בלטו המדליסטים אלא בעיקר ראש העירייה משה ליאון, רעייתו וכמה פקידים, לצד בכירים זחוחים מהטוטו. כאילו זה כסף שלהם.
השנה הזמינו חובבי הפרסום להשקה את בלסינג אפריפה, אלוף העולם עד גיל 20 בריצת 200 מטרים, שקיבל מליאון "אות הוקרה". בתמורה הוא נאלץ להצטופף לצד תשעה טרמפיסטים, בתמונת יחצנות שנשלחה לעיתונות. בין הזוכים להיכנס לפריים היו שר התרבות והספורט, בכירי העירייה ומתעלקי מועצת ההימורים בראשות היו"ר שבתאי צור.
עד כדי כך הסתנוורו בטוטו מהאירוע, שהם שכחו מה שמו של האתלט שזכה להוקרה, והזדרזו לפרסם בעמוד הפייסבוק שלהם כי יו"ר הטוטו, המנכ"ל ובכירים נוספים "העניקו אות הוקרה לאלוף העולם לנוער בליינד אפריפה". ככה הם, מהמרים אפילו על שמות. רק חבל שבלסינג אפריפה לא הודה בעמוד הפייסבוק שלו ליו"ר הטוטו – שבתאי בור.
מילה זו מילה
"בליגה הרומנית, במדי ראפיד וינה, הוא עשה דברים יוצאים מהכלל"
עמיחי שפיגלר מספר על הרכש החדש של מכבי ת"א, רארש איליה, ומרחיב את האימפריה האוסטרו־הונגרית
