ספורט הוא עניין משונה. הקיצוניות הטמונה בו מדהימה. מאמן החירום של מכבי ת"א, אבי אבן, הפך למטרה אחת גדולה בשבועות האחרונים בגלל העובדה שמונה לתפקיד ללא ניסיון, רק כדי למלא מקום, וזה עוד אחרי שנים בהן היה חלק מצוות שלא בנה קבוצות ראויות.
משלישי בערב עד חמישי בערב, לא רק שהוא קירב את מכבי צעד אחד נוסף לפלייאוף – בו לא ביקרה כבר שמונה שנים – אלא שעשה את זה בצורה המרשימה ביותר. אטורה מסינה הענק, מאמן עטור תהילה ומוח כדורסל מבריק, ופבלו לאסו, גאון שמזוהה עם ריאל מדריד כבר יותר מעשור והוביל אותה פעמיים לזכייה ביורוליג, עזבו את ההיכל מבוישים אחרי שאותו אבן עשה להם בית ספר. הוא המנצח הגדול של השבוע, וזה מגיע לו כאדם שקט, לא מתלהם, נאמן למערכת, שלא ממש התרגש מהביקורות ודיבר בשפה שהוא שולט בה הכי טוב – כדורסל.
בניצחונות מול מילאנו וריאל, הצליח בדיוק במקומות בהם יאניס ספרופולוס נכשל. נגד האיטלקים, אותה הגנה שספרופולוס דגל בה ולא הצליח ליישם פשוט טרפה את היריבה החזקה. נגד ריאל, מכבי שינתה פאזה באופן מוחלט, בהתאם לעניין הקיצוניות שכבר דיברנו עליו, והציגה לפתע שלוות נפש לא אופיינית ברגעי ההכרעה, אלו שהטעויות בהם עלו לה בכמות אדירה של הפסדים באירופה בשנים האחרונות. השקט הפנימי הוביל לביצוע מדויק, מהפך והכרעה. מרתק היה לראות איך שני המשחקים האלה מציגים מכבי אחרת – וגם סוקטי ווילבקין אחר, כוכב שכבר איבד את אמונת הקהל בכך שכדאי לתת לו את הכדור האחרון, והפעם הצדיק את עצמו.
לאבן יש חלק ענק בשינוי שנראה בשבוע האחרון, שינוי שעדיין צריך לעמוד במבחן הזמן והתוצאה, ומעבר לכדורסל עצמו צריך לתת לו קרדיט על כך שהחזיר את התשוקה לשחקנים שנאבקים בשבילו – אבל אי אפשר להתעלם מכך שגם הרחקת הקבוצות הרוסיות עשתה את שלה. מכבי נראתה אבודה ושבורה, במרחק גדול בין ההצהרות של השחקנים על "מלחמה עד לרגע האחרון" לבין מה שהרגישו והציגו באמת.
מספר שעות לפני המשחק מול מילאנו הטבלה החדשה נכנסה רשמית לתוקף, והזינוק לשמינייה הראשונה הטריף את כל המערכת. זה היה שבוע בו הכל פעל לטובת מכבי, אחרי כ"כ הרבה זמן בו הכל הלך הפוך, ואת הטעימה הקטנה של הביטחון הפכו השחקנים לארוחה מפוארת. שפת הגוף שלהם משדרת "תשכחו מה שהיה בחודשים האחרונים", וגם האוהדים ששרקו להם בוז לא מבינים איך הכל השתנה בכזו מהירות.
הקבוצה כבר עם רגל וחצי בהצלבה, רק צעד מהפיינל-פור. האש חזרה לעיניים של שמעון מזרחי והוותיקים מהגמר האירופי הראשון וההיסטורי ב-1977 בבלגרד, אותה עיר שתארח גם השנה את הגמר. מאמינים בני מאמינים.
ועוד מילה על הטקס: אחרי 30 שנה, אורי סלונים סיים את תפקידו בווראייטי ישראל. בעשורים הללו הוא היה הרוח החיה מאחורי אחד הפרויקטים הנפלאים בישראל, קבלת הפנים לילד וראייטי לפני כל משחקי מכבי ת"א. זה טוב לב יוצא מגדר הרגיל, השקעה בחשיפה ובאהבה הגדולה לילדים הללו. הכבוד שקיבל הגיע לו, ורק שהמסורת הזו תימשך.
