אולימפיאדת טוקיו הייתה אמורה להיות המתאבן הקליל של נובאק ג'וקוביץ' לקראת שנה חלומית והיסטורית - מדליית זהב, זכייה באליפות ארה"ב והשלמת "גולדן-סלאם" ראשון מאז רוד לייבר ב-1969. דווקא אחרי שכבש את שלושת הגראנד-סלאמים הראשונים ב-2021, כולל ניצחון אדיר על רפאל נדאל ברולאן גארוס, משהו קרה והמומנטום נעצר.
זה התחיל עם מפלה במשחקים האולימפיים, שנגמרו ללא פודיום ועם שני הפסדים נדירים ברציפות. כמה נדיר? זה קרה לפני שנתיים ורוג'ר פדרר, אז עדיין טניסאי ברמות הכי גבוהות, היה האיש שעשה זאת. חוסר הביטחון מהכישלון בטוקיו חילחל לפלשינג מדו ולמרות טניס לא גדול ואיבוד מערכות לא אופייני, הסרבי העפיל לגמר ועל הדרך נקם באלכסנדר זברב שניצח אותו בטורניר האולימפי.
אף אחד לא נתן לדניל מדבדב (2 בעולם) סיכוי אמיתי בגמר, מולו עמד טורף גראנד-סלאמים שעמד כפסע מהיסטוריה. אבל הרוסי שבר אותו - תרתי משמע - כבר במשחקון הראשון והבהיר למדורג הבכיר שהוא לא מתכוון להיות תפאורה. זה נגמר ב-4:6, 4:6, 4:6 חד-צדדי ודי מדהים, וג'וקוביץ' גם פיספס הזדמנות לזכות בגראנד-סלאם ה-21 בקריירה ולעקוף את פדרר ונדאל שזכו ב-20 תארים כ"א.
המשחק עצמו היה חריג וכך גם האוהדים שהריעו לג'וקוביץ' המושמץ והמושלם מדי, כנראה שגם הם רצו לחזות בהיסטוריה במו עיניהם. הוא מצידו לא עמד בלחץ, שבר את המחבט ופעמיים פרץ בבכי: לקראת סיום המשחק ובנאום ההפסד יוצא הדופן.
"הרגליים שלי לא היו שם, הייתי מתחת לרמה בכל תחום. זו הייתה הקלה, שמחתי שזה נגמר. למרות שלא ניצחתי כאן, הלב שלי התרחב. אני האדם הכי מאושר בעולם, כי אתם הקהל, נתתם לי להרגיש מאוד מיוחד כאן על המגרש. נגעתם בנשמה שלי, מה שלא הרגשתי כאן מעולם", אמר הסרבי הנרגש.
אחרי הפסקה של חודשיים ג'וקוביץ' זכה בטורניר פריז, כולל נקמה על מדבדב בגמר, והמטרה הבאה הייתה הסתערות על טורניר גמר הסבב בו לא זכה מאז 2015. זה התחיל מצוין עם שלושה ניצחונות חלקים בשלב הבתים, אבל כמו בטורניר האולימפי הוא שוב נעצר בחצי הגמר על-ידי זברב (המשיך לזכייה) – וסיים את העונה ללא תואר אישי. למזלו טורניר הגמר בגביע דייויס – או בשמו השני "מונדיאל הטניס" – יוצא היום (חמישי) לדרך ויאפשר לו להמתיק את הגלולה המרה.
נולה וכל היתר
ההתגייסות של ג'וקוביץ' לנבחרת במהלך השנים ראויה לציון, אבל באופן די מפתיע זה הוביל לזכייה אחת בלבד בגביע דייויס (2010) והגעה לגמר ב-2013 – שניהם שוחקו בבלגרד. האשמה לא מוטלת עליו כמובן, הסגל של סרביה התקשה להתמודד עם העומק של הנבחרות האחרות.
קחו לדוגמה את הטורניר הקודם ב-2019 (בשנה שעברה הוא לא נערך בגלל הקורונה). סרביה פגשה את רוסיה ברבע הגמר ולצד ג'וקוביץ' ניצבו פיליפ קריינוביץ' במשחקי היחידים ו-ויקטור טרויצקי בזוגות. לא בדיוק טניסאים מהטופ העולמי. קריינוביץ' (מדורג 42 היום) למשל לא זכה מעולם בתואר ATP ודורג 26 בשיאו. אנדריי רובלב נהנה מפערי הרמות והביס אותו 1:6, 2:6.
ג'וקוביץ' השווה ל-1:1 אחרי ניצחון קליל על קארן חצ'אנוב וחבר לטרוצקי במשחק הזוגות הגורלי, שם חצ'אנוב ורובלב הצליחו לגרד ניצחון דרמטי ולהעפיל לחצי הגמר. ספרד זכתה בסופו של דבר בתואר בניצוחו של רפאל נדאל, הפעם השור ממאיורקה ייעדר בעקבות פציעה.
4 צפייה בגלריה
חברים טובים, בגביע דייויס הם כבר לא ייפגשו. ג'וקוביץ' וזברב בטורניר גמר הסבב
(צילום: EPA)
בכלל, לא מעט טניסאים מהצמרת יחמיצו את הטורניר הקרוב, ביניהם דומיניק תים (אוסטריה) וזברב (גרמניה) בבית של סרביה. אגב, שווה להתעכב על ההיעדרות של זברב שמחרים את גביע דייויס ולא השתתף גם בטורניר הגמר ב-2019. הסיבה? הפורמט החדש. "אני רוצה לזכות בגביע דייויס, אבל בגביע דייויס האמיתי, לא איזה טורניר עם חוקים חדשים שהומצאו", אמר הגרמני ולא פירט מעבר.
בעקבות הסגר המלא שהוטל לאחרונה באוסטריה, הבית של סרביה ישוחק ללא קהל בעיר אינסברוק (שישי, החל מ-17:00). כשנותנים מבט על הטניסאים שאוסטריה שולחת, אולי זה רעיון טוב שלא יהיו אוהדים מקומיים: דניס נובאק (מדורג 116), יוריז' רודיונוב (131) וג'ראלד מלצר (297) מרכיבים נבחרת חלשה ללא תים. הסגל הגרמני חזק יותר וכולל שמות כמו יאן-לנארד שטרוף (53), דומיניק קופפר (62) ופטר גויובצ'יק (86). חוץ מג'וקוביץ', סרביה הפייבוריטית תופיע עם דושאן לאחוביץ' (מדורג 33) ושוב קריינוביץ', בעוד טרויצקי הספיק לפרוש ולהפוך לקפטן הנבחרת.
לאחוביץ' בן ה-31, שכמו קריינוביץ' לא מחזיק ברזומה מזהיר, עשוי להיות הג'וקר בסרביה. בשנה שעברה הושק גביע ה-ATP, טורניר נבחרות שמהווה קונטרה לגביע הדייויס הוותיק, וסרביה זכתה אחרי ניצחון גדול על ספרד ונדאל בגמר. לאחוביץ' אמנם הפסיד לרוברטו באוטיסטה-אגוט, אבל גבר בשלבי הנוקאאוט על טניסאים מעולים כמו חצ'אנוב ופליקס אוגר-אליאסים (קנדה).
בכל מקרה, כל העיניים נישאות לג'וקוביץ' שעדיין לא ברור אם ישתתף באליפות אוסטרליה בעקבות הודעת המארגנים ששחקנים יחויבו להתחסן. הסרבי, שמעולם לא חשף אם הוא מחוסן או לא, אמר שהוא חיכה להודעה בעניין ונותר מסתורי: "עכשיו שאני יודע, חכו ותראו". בשבוע שעבר הוא התייחס לעניין ואמר כי "החופש לבחור הוא חיוני לכולם, בין אם מדובר בי או בכל אחד אחר. לא משנה אם זה חיסון או לא, צריך שיהיה לך את הזכות לבחור – הפעם זה קשור למה שאתה מכניס לגוף".
בצד הספורטיבי, הסרבי התפנה לסכם את 2021 אחרי ההפסד לחברו הטוב זברב בטורניר גמר הסבב, ודווקא נשמע מרוצה. "זו הייתה שנה נהדרת, אין ספק", אמר. "לא שיחקתי בהרבה טורנירים, אבל הצלחתי לסיים את השנה במקום הראשון בפעם השביעית, שברתי שיאים היסטוריים וזכיתי בשלושה מתוך ארבעת תארי הגראנד-סלאם. שנה פנומנלית, אפילו שיכולתי לעשות יותר".
אז לפני שיצטרך להתמודד שוב עם השאלות הבלתי-פוסקות סביב הכוונה להתחסן, לג'וקוביץ' מחכה אתגר הרבה יותר פשוט עבורו – לנצח במגרש הטניס ולהוביל את סרביה לזכייה שנייה בתולדותיה בגביע הדייויס.
