רגע אחרי סשן הצילומים ולפני שהתחיל הראיון ל-ynet, מאמנה החדש של עירוני נס ציונה ליאור ליובין שאל, "שנעבור למשרד?". תהיתי לרגע איך פתאום צץ משרד באולם לב המושבה שמסופח לבית ספר בעיר. "בואי תראי", המשיך ליובין והוביל לחצר מסביב לאולם שם עמד מן מחסן קטן ממנו הוא יצר לעצמו משרד עם מזגן, שולחן ומחשב, אבל במציאות הישראלית הוא נאלץ לחלוק אותו עם מכונת הכביסה של איש המשק.
"הכול פה חדש, השבוע עשינו, רק חסר קומקום כדי שנוכל לשתות קפה", הוסיף ליובין והתיישב בכיסאו לפני שהוא מתחיל אימון נוסף לקראת מוקדמות היורופקאפ שייפתחו הערב (רביעי) ב'בועה' באסטוניה. בעונה הקודמת, עם בראד גרינברג על הקווים, נס ציונה עשתה היסטוריה וזכתה בגביע היורופקאפ אחרי ניצחון על סטאל אוסטרוב הפולנית בהיכל מנורה מבטחים.
שיחררתם שני זרים (קני ווטן וקרווין רואץ') במהלך משחקי ההכנה והחתמתם שלושה נוספים, מה קרה שם?
"ראינו שדברים לא עובדים כמו שצריך מהרבה בחינות, למשל בעמדת הסנטר שממש חשובה לנו הגיע שחקן פצוע (ווטן), וזה טרף את כל הקלפים. הכול ביחד יצר מצב שהקבוצה לא הייתה יציבה ולא הצליחה להתחבר. כל השחקנים שהגיעו טובים, פשוט נוצרה סיטואציה שבתוכה הם נראו פחות טוב, ובגלל המחויבות שלנו להצלחה באירופה החלטנו לעשות שינוי מהיר. אנחנו צריכים להגיע לשיא עוד לפני תחילת העונה בגלל המוקדמות".
בעונה שעברה אימן בראד גרינברג, שידוע כאחד שבוחר את השחקנים בעצמו, וגם המנכ"ל מאיר טפירו עזב. איך הקבוצה נבנתה?
"מניסיוני בסופו של דבר זו לא הצגה של איש אחד, כשאני מגיע למקום אני כן מעודד עבודת צוות, יש קו מסוים שאנחנו מנחים ויש גם ענייני תקציב. יש פה מקום לקבל החלטות ולעבוד, מנסים למצוא את הדרך ביחד. אני חדש כאן, ויש פה אנשים שכבר נמצאים במועדון כמה שנים וכבר מכירים את הדי.אן.איי. מאוד נהניתי משיתוף הפעולה".
"יש דור שבכלל לא שיחק באירופה"
מה אתה חושב על כך שנס ציונה, אלופת המפעל, צריכה לשחק משלב המוקדמות?
"זה הזוי. נס ציונה הגישה מועמדות להשתתף בליגת האלופות של פיב"א, לפי דעתי זה היה אמור להיות משהו שניתן באופן אוטומטי אחרי שאתה זוכה ביורופקאפ, ומשם בכלל להגיע לשחק שוב במוקדמות זה מאוד תמוה, אבל אין ברירה, קיבלנו את הסיטואציה".
אחרי הזכייה במפעל, מה הציפיות של ההנהלה?
"מההתחלה ראיתי שהגעתי למועדון שכל הזמן רוצה לצמוח, אין פה איזה שיגעון גדלות, ואין פה איזו שאיפה להיות מחר ביורוליג, אבל כן מנסים ליצור איזושהי דרך ולהתקדם, וזה הכיוון, להמשיך את הצמיחה הזאת. אנחנו בעיצומה של תקופת הכנה מאוד אינטנסיבית, אנחנו מתרכזים קודם בטווח המידי שזה המוקדמות, אחרי זה אנחנו רוצים להגיע לפלייאוף בליגה, ומשם השמיים הם הגבול".
כמה זה חשוב לדעתך שקבוצות נוספות בליגה משחקות באירופה?
"זה חשוב. אני זוכר שכשאני שיחקתי ברמת גן היו משחקי דירוג על מקומות 8-7 שהובילו לאירופה, הייתה תחרות, ולי כשחקן זה תרם המון. שחקן ישראלי בסופו של דבר מרוויח מהחשיפה הזאת, יש לנו פה דור שבכלל לא שיחק באירופה. הייתה לי שיחה על זה עם יפתח זיו, מדובר בשחקן בכיר בקנה מידה ישראלי שהשנה הצטרף למכבי ת"א ועד גיל 26 לא השתתף באף מסגרת אירופית. אנחנו רואים שיש צמיחה בשחקן הישראלי בעקבות הקבוצות שמצטרפות לאירופה, זה יתרום גם לנבחרות, כולם ירוויחו מזה".
אתה רואה מסביבך מה קורה בליגה בכל מה שקשור למעמד המאמן, מה דעתך בנושא?
"מעמד המאמן מאוד נמוך. המאמן לא מספיק מוערך, לא מספיק מתוגמל, יחסי הציבור לא טובים, התחושה היא שאין מי שישמור על המאמנים, אני לא יודע ממתי זה התחיל, אבל המעמד לא חזר והוא אפילו נשחק. זה מתחיל מניהול ותרבות ספורט, אני לא בא לבקר את המנהלים, אבל אנחנו חיים בתוך מדינה שתרבות הספורט בה היא לא בדיוק משהו שמאיר פנים, וזה מתחיל משם. ראינו את זה גם באולימפיאדה כלפי המשלחת, אז מעמד המאמן הוא עוד סוג של השתקפות לכל תרבות הספורט בארץ".
"היה מטורף בפנאתינייקוס, לא היה רגע לחשוב"
באמצע העונה שעברה החלטת לעזוב את גלבוע/גליל ולחבור לעודד קטש בפנאתינייקוס, כמה היה קשה לעזוב?
"מאוד. זו קבוצה שעברתי איתה תהליך, הייתה שם המשכיות, בכל זאת שבעה שחקנים נשארו מהעונה הקודמת, וזה נדיר בקבוצות קטנות. התחברתי אליה ברמה הרגשית, ידעתי שמדובר בקבוצה מיוחדת, היה מאוד קשה, אבל מקצועית הרגשתי שזה נכון".
6 צפייה בגלריה
"התחברתי אליה ברמה הרגשית, ידעתי שמדובר בקבוצה מיוחדת". ליובין בגלבוע/גליל
(צילום: לילך וייס, מינהלת הליגה)
לקחתם אליפות וגביע ביוון, הייתה ציפייה שתמשיכו לעונה נוספת, מה קרה שם?
"הגענו לקבוצה במצב לא טוב, הציפיות והמטרות ששמו לנו היו לקחת אליפות ולקחנו גם גביע, וביורוליג הצלחנו לייצב עד שהגיעו שני גלים של קורונה. זאת הייתה מערבולת של חמישה חודשים, עלינו על הנתיב המהיר, פשוט מטורף, הרגשתי כאילו אנחנו רכב שנוסע על 200 קמ"ש ואין לנו אפילו רגע לעצור או לחשוב, היינו מכווני מטרה, וכל מה שעשינו היה טלאי על טלאי. עודד ניסה לייצר את הכדורסל שלו, אבל בידיעה מסוימת שהתוצאה חשובה. להגיד לך למה לא המשכנו שם ? אין לי תשובות".
ובכל זאת?
"זה מועדון שעובר תהפוכות וטלטלות, זה מועדון עם היסטוריה מפוארת, שיש לו בעלים מאוד דומיננטי ששילם סכומי עתק לשחקנים. התחלפו שם מאמנים מהטובים ביותר ביבשת, אבל בנקודת הזמן הזו הבעלים הלך לאחור, לא מכניס כסף למועדון. זה מועדון שחי רק מהכנסות, אז ההווה הוא קצת שונה. עמדנו במטרות, לא המשכנו, אז אולי יש שם משהו שנעלם מעינינו, אני לא יודע מי החליט, אם מדובר בבנאדם אחד או בכמה".
התאכזבת?
"זאת תשובה מאוד מורכבת. יש איזה טייטל מסוים להיות מאמן יורוליג או במקרה שלי עוזר מאמן. זה יוקרתי, זו אבן דרך, זה מקדם, שילמתי מחיר עם הקורונה ועם ההיבטים המשפחתיים, אני לא בטוח שהייתי ממשיך לעונה נוספת בכל מקרה. זה השאיר אותי עם הרבה שאלות, כמו שאני לא יודע להגיד חד משמעית למה לא המשכנו אז אני גם לא יודע להגיד אם הייתי ממשיך, לא הייתי שלם עם זה ב-100 אחוז".
במבט לאחור, אתה מסתכל על זה כטעות?
"לא, אני אף פעם לא מסתכל על דברים כטעות, זה היה אתגר מאוד עצום, ברמה המשפחתית זה היה מאוד מאתגר, הייתה קורונה, היה לי תינוק שרק נולד, מלחמה, סגר שם, סגר פה, שרדנו את זה. בשורה התחתונה, אני לא בטוח שאלה החיים שהייתי מאחל לעצמי לשנה נוספת".
"יורוליג? לא בכל מחיר"
מה החלום?
"לאמן ביורוליג זה הכדורסל הכי טוב שיש. ברמה המקצועית זה חלום, אם הייתי יכול לאמן ביורוליג בתנאים האישיים המתאימים לי. זה אפילו יותר מלהגיע ל-NBA".
כשאתה אומר תנאים אישיים, למה אתה מתכוון?
"שאני אוכל לאפשר לעצמי לשמור על מסגרת החיים שאני רואה לנכון, בלי הקרבות, בלי להיות רחוק מהמשפחה. טוב לי בארץ, אני יודע שיש מאמנים שרואים את המשפחה שלהם פעם בהרבה זמן. אני לא יכול לעשות זאת, לא בכל מחיר".
6 צפייה בגלריה
"מכבי זה מועדון סגור בכל מה שקשור למאמנים ושחקנים". יאניס ספרופולוס
(צילום: עוז מועלם)
בשנים האחרונות מכבי ת"א מחתימה רק מאמנים זרים, אתה מרגיש שאולי החלום הזה לא יתממש?
"מכבי זה מועדון סגור בכל מה שקשור למאמנים ושחקנים, זה די מסיבה פרטית, שמדי פעם נכנסים אנשים חדשים. אבל בכל זאת אני אומר: לא בכל מחיר, החיים שלנו הם לא רק מקצועיים, הם מורכבים קודם כל ממשפחה".
