אם היו שואלים אתכם בקיץ שעבר אילו שחקנים ישראלים צעירים קופצים לכם לראש, הייתם זורקים בטח שמות כמו דור תורג'מן, ענאן חלאילי, רוי רביבו וסתיו למקין, שכיכבו בטורנירים של הנבחרות הצעירות.
על אלעד מדמון לא שמעתם אז. ומה הפלא? אופיר חיים ניפה אותו מהסגל רגע לפני המונדיאליטו, ובניגוד לנ"ל הוא לא זכה לקבל הזדמנות על הבמה האירופית במדים הלאומיים. אבל מי צריך טובות? הרחק מעיני מאתרי הכישרונות ביבשת, החלוץ האלמוני של הפועל חדרה הפך בין רגע לאימת ההגנות של ליגת העל, בעיקר בחצי הראשון של העונה, בדרך ל־12 שערים – כל אחד יותר יפה מהשני. אז אמנם הוא לא היה תחת הרדאר של סקאוטים ממועדוני פאר כמו החברים בנבחרות, אבל במכמונת של מכבי ת"א הוא נלכד היטב – עד כדי כך שמיץ' גולדהאר רשם צ'ק ענק לפקודת הפועל חדרה (1.6 מיליון יורו, ועוד 400 אלף בבונוסים). וכך משום מקום הפך הילד מנתניה, שלא שיחק בנבחרות הצעירות ובמחלקת הנוער לא נחשב לכוכב גדול, לאחת ההעברות היקרות בכדורגל הישראלי.
מדמון (20) נחשב אוהד שרוף של בית"ר ירושלים וכנער בטח חלם להגיע לשם מתישהו בקריירה. הוא רק לא תיאר לעצמו שעוד קודם לכן יהפוך לתקווה הגדולה של המועדון העשיר בארץ. עכשיו, אחרי ההופעה עם הנבחרת האולימפית בפריז, הגיע הזמן לפרוע שטרות, ויש לא מעט כאלה.
"לא מאבד את הראש"
"אני יודע ששילמו עליי שני מיליון יורו. אם אני שווה את זה או לא יידעו רק בהמשך", אומר מדמון בראיון בלעדי ל"ידיעות אחרונות" ו־ynet, רגע לפני פתיחת העונה ואחרי שמכבי ת"א הבטיחה לעצמה שלב בתים אירופי. "אני לא אחד שמאבד את הראש, מאוד שקול. ברור שזה מחמיא לי, אבל זה בטח לא ישנה אותי. אני מתכוון להביא את החוצפה שלי למגרש, רוצה להפוך למודל חיקוי עבור שחקנים שבאו מלמטה, שלא הכירו אותם יותר מדי ורוצים לעשות את הקפיצה לקבוצות הגדולות ומשם לאירופה".
המאמן החדש ז'רקו לאזטיץ' עוד לא נתן לחלוץ הצעיר צ'אנס אמיתי בצהוב, ורק שלשום הוא ערך את הופעת הבכורה שלו בחצי גמר גביע הטוטו מול סכנין. אבל מי שחתם על חוזה לחמש שנים וקיבל מענק של 1.5 מיליון שקל, עוד יזכה להזדמנויות שלו, בשלב הראשון כמחליף של דור תורג'מן וערן זהבי. "לא שיחקתי כחלוץ בחדרה עד שניסו אביטן הציב אותי בעמדה מספר 9, ואני עדיין אוהב לקבל את הכדור גם מאחור", הוא שולח מסר למאמן הסרבי. "עברתי הרבה יחסית לקריירה הקצרה שלי. לא קיבלתי צ'אנס במכבי נתניה, הגעתי לחדרה ובעונה הראשונה שלי בבוגרים הצלחתי לעשות משהו יפה. בגלל זה משחקים כדורגל, להתקדם ולשאוף להגיע כמה שיותר גבוה. עכשיו אצטרך להוכיח שיש לי מקום במכבי ת"א. הכל תלוי רק בי, ואני הכי מאמין בעצמי".
אתה מגיע עם משקולות כבדות על הכתפיים, כאחד השחקנים הכי יקרים בתולדות מכבי ת"א.
"לא חושב שזה ישפיע עליי. זו מחמאה ענקית להגיע מחדרה ולהראות לכולם שאני שווה את הסכום הזה. זה משהו עצום, היו לי את האנשים הנכונים מאחורי הקלעים שעזרו לי להישאר מפוקס. גם אחרי שההעברה נסגרה בפברואר האחרון הייתי כל כולי בחדרה".
עונת אחת בבוגרים ואתה כבר באחד משני המועדונים הגדולים בכדורגל הישראלי. תעמוד באתגר?
"אני מאמין שיש לי את האופי כדי לעמוד בלחצים האלו. שני מיליון יורו הם לא מעמסה עבורי, סימנתי מטרות ואני מתכוון לעמוד בהן. כדי להצליח במכבי ת"א דרושה מנטליות חזקה, לא להוריד את הרגל מהדוושה".
הולכת להיות לך התמודדות לא פשוטה על דקות משחק, אפילו זהבי מוצא את עצמו על הספסל.
"זה טבעי שאתמודד במועדון כמו מכבי ת"א עם השחקנים הכי טובים בארץ, ולכן אדרבן את עצמי בכל פעם מחדש להוכיח שהמקום שלי הוא בהרכב. לא באתי להעביר את הזמן. יהיו לי אתגרים שלא הכרתי, היה לי ברור שאף אחד לא ייתן לי ישר את חולצת ההרכב, אני צריך להוכיח שמגיע לי".
בקבוצה מוגבלת כמו חדרה הבקעת 12 שערים. עם האיכויות של מכבי ת"א זה אמור להיות קל יותר.
"יש קבוצות שקל יותר להבקיע בהן או להפך, ברור שאתה תלוי בשחקנים שמסביב, ובמכבי ת"א יש את הטובים ביותר. אבל אתה כשחקן צריך לדעת להתחבר לקבוצה".
"אף פעם לא שבע"
היו לך מספר הצעות, אפילו סאות'המפטון שקלה לצרף אותך. למה בחרת דווקא במכבי ת"א?
"מה שהכריע זו ההתעקשות שלהם, שהם האמינו בי. זה הרים לי את הביטחון. הם שיפרו בכל פעם את ההצעה, בן מנספורד הגיע במיוחד לאימון בחדרה. הם הראו הכי הרבה רצינות, וגם הובטח לי שאהיה פקטור משמעותי. הם אמרו לי שהם יודעים מה אני יכול לתת, שהם מעריכים אותי, שהם בטירוף עליי".
עד עכשיו שיחקת בקבוצה עם מעט מאוד אוהדים, עכשיו מחכה לך בלומפילד מלא. איך זה ישפיע?
"כששיחקתי בחדרה דמיינתי שהקהל היריב בא לתמוך בנו ולראות אותי. ככה דירבנתי את עצמי. עכשיו אני בא להראות לאוהדי מכבי ת"א מי אני. אתן הכל, אני לא רואה בעיניים כשאני עולה על המגרש".
עוד לפני שלאזטיץ' הגיע, שוחחת עם רובי קין.
"היה מרגש מאוד. הוא אמר לי שאני מזכיר את עצמו כשהיה צעיר – באינטנסיביות ובחוש להבקעת שערים".
לא היית חלק מהנבחרות הצעירות, ורק במשחקים האולימפיים קיבלת סוף־סוף צ'אנס.
"זה היה דבר אדיר להיות חלק מאירוע הספורט הגדול בעולם. כל המדינה מאחוריך, משהו מיוחד. מודה שקינאתי בחוויה שעברו השחקנים בנבחרות הצעירות בקיץ שעבר, אבל באותה תקופה לא הייתי מי יודע מה. זה מה שנתן לי את הכאפה להתעורר. כילד שיחקתי נגד רביבו, אוסקר, תורג'מן, עכשיו אני איתם במכבי ת"א או בנבחרת האולימפית – זה מטורף כשאני חושב על זה".
הקרדיט להפועל חדרה.
"מה שמדהים הוא שאת העונה שעברה פתחתי בכלל על הספסל. שחקן צעיר שמחכה להזדמנות הראשונה שלו בבוגרים. לא דמיינתי אפילו שזו תהיה עונת הפריצה שלי, אבל ברגע שקיבלתי את ההזדמנות ונכנסתי למומנטום, הבנתי שהשמיים הם הגבול".
אתה נראה כמו חלוץ שאף פעם לא שבע.
"זה נכון, אני אף פעם לא שבע, לא רק בשערים, בכל פעולה על המגרש. אני לא מסתכל אם הבקעתי או לא, יש לי דרייב אדיר למשחק. כדורגל זה החיים שלי. בעונה שעברה היו הרבה עליות וירידות, אבל הכי חשוב שעזרתי לקבוצה שגידלה אותי להישאר בליגה. כשהייתי ילד בשכונת קריית נורדאו בנתניה, הייתי רואה בטלוויזיה כמה מדברים על כדורגלנים. רציתי להיות אחד מהם. תמיד היו לי שאיפות להגיע למקומות האלו. מאז שאני זוכר את עצמי שיחקתי עם חברים בשכונה, וזה משהו שמאוד עוזר לי כיום כמקצוען. אני מודה לאלוהים שהגעתי למטרה שהצבתי לעצמי כילד. המשפחה האמינה ונתנה לי את כל הכלים להגיע למקום הזה, עכשיו תורי להביא את עצמי".
פורסם לראשונה: 01:30, 20.08.24
