עבור כל אוהד ספורט כחול-לבן – ובעצם גם זר - המילים "ישראל פרמייר טק", או אזכור של קבוצת האופניים המקצוענית הישראלית, מקפיץ מיד לראש את שמו של סילבן אדמס. אחרי הכל, הוא מגנט של תשומת לב, הצהרות בומבסטיות ומהלכים מתוקשרים. אבל למרות שהוא הכוח הכספי המוביל של הקבוצה, הוא ממש לא לבד, ורק מי ששוחה בחומר יודע שהעסק התחיל עוד לפניו עם אדם נוסף שהשקיע לא מעט בחלום הזה.
רון בר און (54), איש עסקים מצליח הפועל בניו-יורק ובשווייץ, שם התגורר במשך שנים רבות, הוא הבעלים השקט יותר של הקבוצה. למעשה, אפשר לומר שהוא ההפך הגמור מאדמס, האיש שדווקא מתעניין יותר בפעילות של קבוצת הפיתוח "סייקלינג אקדמי", ואולי בגלל זה השותפות דווקא מצליחה. ובר און היה האיש שיחד עם רן מרגליות יזם את הקמת הקבוצה ב-2014, בלי לדעת שהניצוץ יהפוך ללהבה.
"אני לא מתעניין בתקשורת", מודה האיש שתמיד יוצא לרכוב לצד אדמס על מסלול הטור דה פראנס, מעט לפני ההזנקה, אבל אוהב פחות את המצלמות. "אני מתעסק בקרדיט בוול סטריט, וזה האופי שלי להישאר מחוץ לזרקורים. סילבן אגרסיבי יותר ממני. הוא עוסק יותר בצד המקצועי, עניין שהבנתי מהר שהוא רוצה לפעול בו כעבודה, אני יותר מול האנשים. הוא בא ממקום בו הוא רוצה לחלק את הכסף שלו למטרות טובות, ואני במקום אחר, עדיין בונה את עצמי ומתפתח".
בהצגת הקבוצות הרשמית ביום רביעי בגני טיבולי בקופנהגן, קלטתי אותך עומד קצת רחוק מהבמה, מצלם ומחייך.
"זו הייתה הצגה מדהימה. אני עדיין זוכר איך התחלנו לפני שמונה שנים עם הפנטזיה להביא רוכב ישראלי לטור דה פראנס, ואנשים צחקו לרן ולי בפנים. עכשיו זה כבר נורמלי שאנחנו אחת הקבוצות הטובות בעולם, כזו שמתחרה עם 'ישראל' על החזה. יש לנו תוכניות לצמיחה, את הסייקלינג אקדמי, סילבן הקים ולודרום בת"א, והבאנו לכך שלכל ילד בישראל יש את הידיעה שהוא יכול להגיע יום אחד לטור דה פראנס. אף ילד ישראלי לא יודע שהוא יכול להגיע למונדיאל, למשל. הפילנתרופיה מעניקה זווית מיוחדת לבעלות – לקבוצות המקצועניות תמיד יש אינטרס מסחרי או לאומי כלשהו, אבל כאן מדובר בתרומה". בהקשר זה, אפשר לציין גם את הפרויקט החדש של הקבוצה, "רוכבים למען שינוי", שמגייס כספים לטובת הקמת מרכז רכיבה ברואנדה (לקמפיין מימון ההמונים: https://my.israelgives.org/he/members/RFC).
4 צפייה בגלריה
"זה הדבר הכי טוב שאפשר לעשות למען המדינה". בר און (משמאל)
(צילום: נועה ארנון, ישראל פרמייר טק)
כמו שמספרת האגדה, סילבן ואתה באמת נפגשתם לראשונה על ראש גבעה במהלך רכיבה?
"הוא הגיע לישראל כאדם אלמוני, בן של מיליארדר קנדי, והכרתי אותו רק מהזווית העסקית. ואז הזמין אותי לפגישת היכרות בשיא הקיץ, ב-40 מעלות ב-12 בצהריים בלטרון, יחד עם רן – חבר, מייסד ואיש שנתן לי השראה וכיוון אותי לתרום לענף האופניים. בקיצור, הלכתי למות באותה רכיבה. המשכנו לרכוב יחד במשך שנה, וסילבן לא נתן לנו כלום בהתחלה, בדק אותנו במשך תקופה ארוכה, לפני שביקש שנחתים את הרוכב הקנדי גיום בואבן והתחייב שישלם את המשכורת שלו, 70 אלף אירו. אז הוא החליט שהקבוצה חייבת לעלות דרג, ולאחר מכן עוד רמה ולהיכנס למרוצים הגדולים בעולם. כיום התקציב עומד על 25 מיליון אירו לשנה, כשמשרד התיירות מעביר רק 300 אלף מתוכם".
אם יש קו מנחה בקבוצה, זה שהשדרה הניהולית משדרת המון פטריוטיות, לפעמים כזו שנראית מעט אנכרוניסטית. אתה שותף לכיוון הזה?
"בהחלט, זה הדבר הכי טוב שאפשר לעשות למען המדינה, פרויקט הספורט הישראלי הגדול בעולם, יותר מקבוצת הכדורסל של מכבי ת"א או המדליות של נבחרת הג'ודו. אנחנו משווקים מהזווית הספורטיבית את ישראל כמקום נורמלי, ואני אומר לך שאירוח הג'ירו ד'איטליה בארץ היה אחד מהאירועים הגדולים בתולדות הציונות".
4 צפייה בגלריה
"התחלנו לפני שמונה שנים עם הפנטזיה להביא רוכב ישראלי לטור דה פראנס". גיא ניב
(צילום: נועה ארנון, ישראל פרמייר טק)
מוצא משפחתו של בר און הוא דרום אפריקה, אבל הלב של אמו רות היה רחוק משם. רות בר און מכונה "המלאך של אסירי ציון", והקדישה את חייה למאבק למען מסורבי העלייה היהודים מברית המועצות, כשמאוחר יותר החלה לסייע באופן צמוד לעולים חשים במסגרת עמותה שהקימה. רון היה מפקד סיירת דבורים בחיל הים, לאחר מכן מכר תמונות ביפן, למד כלכלה ומשפטים ועסק מעט בעריכת דין, לפני ההצלחה הגדולה בעולם העסקים – שם התחבר למורשת אמו.
"תמיד רציתי להיות עצמאי, והיה לי ברור שברגע שיתאפשר לי, צריך לתת חזרה", אומר בר און, "רציתי לעשות משהו משמעותי כמו אמא שלי. כשהיו צעירים, סייעתי לרוכבים שלומי חיימי ונגה כורם שגרו אצלי במשך תקופה בשווייץ במהלך האימונים שלהם. הם לימדו אותי הכל על אופניים, ואחרי שחזרתי לארץ בתום שנים רבות, פגשתי את רן והוא כאמור שכנע אותי להקים את הקבוצה".
הכל טוב ויפה, אבל בשורה התחתונה נראה שהקבוצה תקועה באיזשהו מקום, וההישגים לא תואמים לציפיות ולהצהרות.
"אנחנו בטוח ננצח בקטע בטור, אם לא השנה אז בשנה הבאה, ובעתיד רוכב מהקבוצה גם יסיים את הטור דה פראנס על הפודיום. שום דבר לא עומד בפני הרצון".
ואם יימאס לכם יום אחד?
"הקבוצה הזו לא הולכת לשום מקום. סילבן הוא סוס פרא - הוא נחוש להשיג את חזון הקבוצה להצליח ולשים את ישראל על המפה בגדול, ושום דבר לא יעצור אותו".
