כולנו התרגלנו לכך שללברון ג'יימס מותר לעשות צעדים, לג'יימס הארדן מותר (לפעמים) לקפוץ אחורה והצידה "כמו צפרדע" עם שתי הרגליים (האחוריות) יותר מפעם אחת, משל היה זה משחק "קלאס", וניקולה יוקיץ' פחות או יותר חיסל את הקריירה של מרקיף מוריס. נכון שהאחרון "התחיל", אבל הדחיפה של יוקיץ' הייתה הסנונית הראשונה, שאולי כן ואולי לא ניבאה את בוא האביב. אך כל אלו שבאות עכשיו בעקבותיה? מדובר באובדן שליטה, כי יוקיץ' הורחק (אז) רק ל-4 משחקים (באמצע העונה) וזה לא ממש הזיז לו, ועכשיו כולנו קוצרים, בוצרים, קוטפים את הפירות הבאושים של הענישה הסלקטיבית.
הטענות של מייק מלון, מאמן דנבר (מאמן-מאמן, על מלא-מלא), בנוגע לתקרית בה יוקיץ' דחף את בעלי פיניקס, צודקות בחלקן. בעלי קבוצה שיושב בשורות הראשונות ולא בתא מכובדים או על הספסל הוא אכן כמו כל צופה אחר, ואין לגביו חוקים מיוחדים, אך מצפייה באירוע התרשמתי שהאוהד (לפחות אחד מהם) שהתעמת עם יוקיץ' על הכדור הורחק מהאולם. אבל האוהד, יהיה מי שיהיה, מכובד או לא, לא פלש למגרש או לשוליו אלא היה ביציע ושם מקומו. ויוקיץ' אינו מופקד על החזרת הכדורים מהיציע למגרש. בשביל זה יש צוות שיפוט, ואם האוהדים "מעלימים" את כדור המשחק החוקה יכולה לדרוש מהמאבטחים להתערב, או שהמזכירות תספק כדור חליפי והמשחק יימשך.
עיכוב המשחק באמצעות החזקת כדור או השלכת כדורים נוספים לשטח המגרש זו התנהגות מכוערת ולא רצויה, ויש להעניש בחומרה כל מי שעושה מעשה לא ספורטיבי, במיוחד אוהדים. על השופטים מוטלת החובה (גם אם לא כתובה בספר החוקים) לשרוק כדי לעצור את המשך המהומה. אבל ליוקיץ' לא הייתה זכות לדרוש (פיזית!) את הכדור, כי האוהד חייב להחזיר את הכדור רק לשופטי המשחק, ולא לשחקני הקבוצה שלו או היריבה. יציאה של שחקן מהמגרש ועימות עם אוהד ביציע זו אחת העבירות החמורות ביותר והעונש, שריקה לטכנית בלבד, לא משקף את חומרת העבירה אלא את אובדן השליטה של הליגה.
בעיניי חמורה עוד יותר הכניסה של ג'ואל אמביד לתוך המגרש, על אזרחי, בזמן המהומה שנוצרה בעקבות העבירה הפרועה של פי-ג'יי טאקר על ג'ייסון טייטום לקראת סופו של משחק מס' 1 בין פילדלפיה לבוסטון. כי אם לאמביד מותר, בתוך המגרש, על אזרחי, כאמור, אז לבעלים של פיניקס, ביציע? היציאה של יוקיץ' מגבולות המגרש פרועה ואלימה ודורשת טיפול שורש. תבינו, זה אמנם פלייאוף וכולם מעלים הילוך, כולל קצת יותר חיכוך בין השחקנים, אז לא שורקים פאול על כל מגע. אבל איך זה מתיישב עם השריקה לפאול של גרנט וויליאמס שלא היה ולא נברא, כאשר אמביד הפיל את עצמו כמו בובת סמרטוטים? קוראים לזה פלופ. אז או ששורקים כל מגע לכולם, או שלא שורקים לאף אחד.
וזה בא בהמשך ישיר לבעיטה של אמביד במפשעתו של ניק קלקסטון מברוקלין בסיבוב הקודם, שלא נענשה בהרחקה אלא עבירה מכוונת אנמית ולא משקפת. על יאניס אסור למתוח ביקורת ולומר שנכשל, כי מה הוא, השעיר לעזאזל שלהם? (המאמן מייק בודנהולזר שילם במשרתו על ה-10 מ-23 מקו העונשין של הכוכב המהולל במשחק ההדחה בסיבוב הראשון). בקבוצות, מי שלא שולט בכוכבים שלו משלם במשרתו. בסדר. כך נהוג בכל העולם, ואני מבין מהר כשמסבירים לי לאט. אך מה באשר להנהלת הליגה?
מעולם לא הבנתי את ההיגיון שאומר כי ללברון מותר לנחות עם המרפק לתוך הפרצוף של נייט רובינסון, ולפגוע בגורדון הייוורד בפראות (אחד נזקק ל-20 תפרים והשני ירד על אלונקה וחזר למגרשים אחרי שנה ומשהו), ובשני המקרים, לא שורקים לו אפילו פאול רגיל. אה, כן, וגם לעשות צעדים בכל מהלך שני שלו, וגם לצעוק על השופטים בכל מהלך ראשון. ואז גם לאמביד מותר להיכנס למגרש על אזרחי בזמן מהומה ולבעוט במפשעה של שחקן יריב, ליוקיץ' מותר ללכת ליציע ולקחת בכוח את הכדור מהאוהד (או הבעלים של הקבוצה והאולם), להארדן לא שורקים החטפת סטירה מצלצלת לשחקן של בוסטון ששוכב על הקרקע, כי הכדור היה לא רחוק משם, בערך חצי מטר, והוא רק קצת התבלבל, כי הצורה די דומה, גם הכדור וגם הראש די עגולים, אבל בעיקר כי מתחילת המשחק לא שורקים לו פאולים מכוערים יותר או פחות. ואמבייד באופן קבוע גומר משחק עם יותר זריקות עונשין מהקבוצה היריבה כולה. חוץ מכאשר פוגש עוד אחד ממועדון המיוחסים. מי שנותן להם זכויות כאלו מסכן לא רק את רוח הספורט אלא גם את בריאותם של שאר השחקנים.
גם אתם רוצים להיות פרשנים? התחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
* אנו רואים בחומרה רבה שליחת טורים המתורגמים ומועתקים מילה במילה מאתרים זרים, וגולשים שינהגו כך לא יורשו לפרסם בקיק.
