כל קבוצת NBA שמכבדת את עצמה חייבת לשמר קשרים מצוינים עם סוכני שחקנים ומאמנים. על פיהם יישק דבר. הם יכולים לכוון את הקליינטים שלהם למסלול מסוים, לגרום להם להעדיף סיטואציה על פני עוד כמה דולרים, לעזור לבנות קבוצת-על או לפרק הרכב מנצח. הסוכנים הם מומחים בחתימת חוזים, אלופים בחישובי תקרת שכר, ויש להם כמעט יחסי אב או חבר הכי טוב עם השחקנים.
לקח לטפטוף הזה קצת זמן להבשיל, אבל היום ישנה מגמה ברורה. אם בעבר העדיפו קבוצות מקצועניות להביא לתפקידי ניהול שחקנים ומאמנים לשעבר, אשפי שיווק או גאונים פיננסיים, הרי שיותר ויותר בעלי קבוצות הגיעו להחלטה שהדרך הכי טובה להצלחות היא להגדיר את המועדון כ"חברותי לסוכנים" והתחילו להחתים סוכנים כמנכ"לים ובתפקידי ניהול אחרים במועדון.
4 צפייה בגלריה
האם סוכן יודע לבנות קבוצה? הנשיא של ניו יורק ניקס ליאון רוז
(צילום: AP Photo/Kathy Willens)
על פניו, היתרון ברור: לסוכן יש מערכת קשרים ענפה עם שחקנים, מאמנים וסוכנים אחרים, קשרים שהוא יכול להביא עימו לתפקיד הניהולי ולמשוך שחקנים אליו. הידע שלו בפיתולי הסכמי ותקרות השכר הוא רווח כמובן, אבל האם סוכן יודע לבנות קבוצה? לקרב אותה לאליפות? לחבר בין כל הנקודות כדי שיוכל לעשות מה שעד לשנים האחרונות נחשב אזור שבו רק למקצוענים מותר לפעול? וגם: כמה אתיקה יש לסוכן שפורש מתפקידו, עובר לצד השני של המתרס, ויכול להביא איתו שחקנים שהוא דאג לרפד את חשבון הבנק שלהם, אפילו אם הוא ניתק את יחסיו המקצועיים אתם?
הסוכן שהציל את הניקס
אנחנו לא מדברים פה על סוכני על כמו ריץ' פול, הבסטי של לברון ג'יימס. הוא לא היה צריך לעזוב את הסוכנות שלו כדי לבנות את הלייקרס, לה ארבעה שחקנים שמיוצגים על ידו (כולל לברון ואנתוני דייויס), אלא יותר על דמויות כמו ליאון רוז, שפול החל אצלו את הקריירה בסוכנות CAA.
הדבר הכי טוב שקרה לניו יורק ניקס בשנים האחרונות, וגם לשותפתה במדיסון סקוור גארדן ניו יורק רנג'רס (שתיהן הלכו רחוק בפלייאוף השנה), הוא פרויקט ה"SPHERE" בלאס וגאס. הפרויקט הזה משך את כל תשומת לבו של הבעלים ג'יימס דולאן, ונתן את הקבוצה לידיים של רוז.
ההצלחה של רוז, שנכנס לתפקיד הנשיא במרץ 2020, היא סיפור פנומנלי. הוא שבר 20 שנות דולאן, במהלכם בוצעו החתמות של מאמנים-שחקנים-מנכ"לים אך ורק על סמך כמה השם שלהם מוכר. רוז הוא בן אדם שבונה מלמטה. הוא הקים את הסוכנות שלו מאפס, נרכש על ידי CAA והפך אותה לסוכנות הדומיננטית של ייצוג שחקנים (לברון ובנייתה של הדרים טים במיאמי, כרמלו אנתוני, אלן אייברסון ואפילו עמרי כספי הם רק חלק קטן מהדוגמאות). כדי לבנות את הניקס, הוא היה חייב להרוס את כל התרבות שהייתה קיימת לפניו, ולבנות מחדש.
ארבע שנים אחרי, רוז הפך את הניקס לכרטיס הכי חם בניו יורק. ג'יילן ברנסון היה מועמד לגיטימי להיות השחקן היעיל של השנה. ברנסון, כמו חמישה שחקנים נוספים בסגל של הניקס, מיוצגים על ידי CAA. הניקס הפסידו, עם הרכב חסר מאוד, במשחק השביעי בחצי גמר המזרח, הם מחתימים שחקנים שמתאימים לקונספט, עושים טריידים נהדרים במהלך העונה, מפתחים שחקנים, וכל זה כשיש להם המון כסף מתחת לתקרת השכר והרבה בחירות דראפט כדי לנסות להביא שחקן אחרון שיעשה מהם מועמדת מובילה לאליפות. המהלכים הללו רשומים על שמו של רוז. אולי החברים שלו בסוכנות עזרו לו, אבל מישהו היה צריך לדעת להחתים את ג'וש הארט ודונטה דיוינצ'נזו, וגם לדעת שהם יתאימו למארג.
רוז בנה את השלד. הוא לקח את הזמן, רקם חזון ותפר לקבוצה שלו זהות. הוא בחר טוב במקומות נמוכים בדראפט (אם כי פספס את טייריס האליברטון). כל החלקים במקום, עכשיו הוא רק צריך להשלים את הפאזל. דווין בוקר, קרל אנתוני טאונס, פול ג'ורג', דונובן מיצ'ל, ואנדרו וויגינס - כולם לקוחות של CAA - הם חלק מהמועמדים. רוז יכול כעת להשתמש בכובע הישן שלו כדי לנסות לפתות אותם לניו יורק. הבן שלו, סם, עובד בסוכנות עכשיו, והוא הסוכן של אוג אנונובי, שהגיע באמצע העונה לניו יורק. רוז האב עצמו מינה את ריק ברנסון לעוזר מאמן בניקס בדיוק באותה תקופה שבה הלכו בקבוצה על ברנסון הבן. רוז היה הסוכן של ריק ברנסון כשזה שיחק בניו יורק.
הניקס הלכו דרך ארוכה מאז שקווין דוראנט, קיירי ארווינג וכוכבים אחרים העדיפו את ברוקלין על פני מנהטן. הם הדבר הכי חם כרגע בספורט הניו יורקי, הסלבס חזרו לשורות הראשונות, בשלוש מארבע השנים של רוז בקבוצה היא העפילה לפלייאוף, שנתיים ברציפות היא בחצי גמר המזרח. אם יש משהו שעולם העסקים אוהב לעשות, וספורט הוא עולם עסקים בסופו של דבר, זה לחקות נוסחה מנצחת.
לא כולם מצליחים
רוב פלינקה הוחתם על ידי לוס אנג'לס לייקרס כמנכ"ל לאחר ששימש שנים רבות כסוכן-על של שחקני כדורסל. הקליינט העיקרי של פלינקה היה קובי ברייאנט, וקיימות טענות כי פלינקה קיבל את המינוי כפיצוי על ההחתמות החוזרות של ברייאנט בקבוצה. בכל מקרה, הוא כבר הצליח לבנות קבוצה אלופה אחת בלייקרס.
סוכן העל ארן טלם, שפלינקה החל אצלו את הקריירה, מועסק כבר מ-2015 כסגן היושב ראש של דטרויט פיסטונס, אם כי במקרה הזה אפשר בקלות לקבוע שההצלחה שלו כסוכן הייתה גדולה הרבה יותר מאשר ההצלחה שלו כמנהל כדורסל. הניו יורק מטס החתימו את ברודי ון ווגנאן מ-CAA למנכ"ל הקבוצה לאחר שהוא הצליח למכור להם כמה חתולים בשק בעבור עשרות מיליוני דולרים. הוא פוטר אחרי שנתיים מיד לאחר שבעלים חדש השתלט על הקבוצה. סוכן העל ג'ף מוראד והשותף שלו לי שטיינברג החזיקו ברשימת קליינטים נוצצת של שחקני פוטבול ובייסבול, מה שהקפיץ את מוראד לבעלות חלקית של מועדוני הבייסבול אריזונה דאימונדבאקס וסן דייגו פאדרס.
כמובן שדמות המפתח בטרנד הזה הוא בוב מאיירס, שההצלחה שלו כמנכ"ל בגולדן סטייט היא זו שפתחה את הדלת עבור החתמות כמו של ליאון רוז בניקס. מאיירס היה שחקן כדורסל בקולג' (כמו רוז) וזכה באליפות עם UCLA ב-1995. לאחר מכן הוא היה סוכן שחקנים, עד שב-2011 מונה על ידי גולדן סטייט לסגן המנכ"ל. הוא קודם לתפקיד המנכ"ל לאחר 11 חודשים בלבד, והוביל את הקבוצה לארבע אליפויות NBA.
המהפכה תצליח?
מדובר במעבר לא קל. סוכן אחראי לעצמו, לסוכנות שלו ולקליינט. מנכ"ל או נשיא של קבוצה אחראי לבעלים, לקבוצה עצמה, לקהל האוהדים. סוכן מציע הצעות. מנכ"ל מקבל החלטות. כסוכן אתה יכול לקבל החלטות על דעת עצמך וברגע, בקבוצה אתה חייב להתייעץ ולהגיע לקונצנזוס. אולי חסרה להם הבנה בכדורסל, אבל הטאץ' האנושי שלהם והקרבה הרגשית לשחקנים שהם טיפחו כסוכנים היא מעלה גדולה יותר. סוכן עובד ב-300 קילומטר לשעה, העבודה של מנכ"ל היא הרבה יותר איטית, מרוחה לאורך זמן. בניית סגל היא מהלך הרבה יותר מורכב מאשר להחתים שחקן בקבוצה. הם זקוקים להרבה סבלנות, אבל מצד שני התקופה שלהם כסוכנים נתנה להם המון מידע על איך קבוצות עובדות, ומה עבד או לא עבד עבור הקליינטים שלהם בכל מועדון. כמנכ"ל אתה חייב לפעמים להעביר שחקן שפעם היה קליינט שלך, כפי שבוב מאיירס העביר את דורל רייט, אבל שחקנים רבים יעדיפו לשחק עבור מנכ"ל שהיה סוכן לשעבר בגלל הגישה שלו שיותר מחוברת לשחקנים, מה שלמשל יבטיח להם טיפול ומנוחה נכונה כשהם זקוקים לה במהלך פציעה.
4 צפייה בגלריה
בנה את השושלת של גולדן סטייט. מאיירס עם סטף קרי
(צילום: Ezra Shaw/Getty Images/AFP Myers)
ליאון רוז התאים לניקס ובוב מאיירס התאים לגולדן סטייט כי הם אנשים עם בטחון עצמי עצום שמסוגלים לקחת החלטות ספורטיביות גורליות תחת לחץ, ולחיות עם טעויות. ברור שעוד ועוד בעלים ינסו לגייס עכשיו סוכנים לתפקידי ניהול. השאלה היא כמה מאיירס ורוז יש שם.
