"שחקן צריך לקבל דחיפה מהמערכת, אצלי זה לא קרה. גדלתי במועדון הזה והייתי שחקן מרכזי בכל השנתונים. כבשתי 25 שערים בנבחרות הצעירות ולקחתי אליפות עם קבוצת הנוער. הבעיה היא שאני לא זוכר כמעט מצב שפתחתי בהרכב של מכבי ת"א פעמיים ברציפות. יכולתי לתרום הרבה יותר".
אילון אלמוג נחשב לאחת ההבטחות הגדולות בקריית-שלום, כישרון שהוזכר בנשימה אחת עם מנור סולומון. אבל בזמן שחברו לאותו שנתון הגיע עד לפרמייר-ליג, החלוץ מוצא את עצמו בגיל 23 במקום האחרון בליגה האוסטרית עם הארטברג (נכנס אמש בדקה ה-61 בתבוסה 5:1 מול טירול) - ובעיקר עם חלומות לשוב בדלת הקדמית לקבוצה שבה גדל.
עד לפני שלוש שנים נחשב אלמוג למלפפון לוהט בשוק המקומי. משה חוגג הסכים לשלם למיץ' גולדהאר לא פחות מ-1.7 מיליון אירו על מחצית מכרטיסו, אך עסקת מעברו לבית"ר ירושלים נפלה ברגע האחרון בשל בעיות מס. שנה לאחר מכן אבי לוזון הציע עליו מיליון אירו כדי להביאו למכבי פ"ת, אך זה לא יצא לפועל. מאז, החלוץ עוד הספיק לזכות באליפות עם ולדימיר איביץ' ואפילו להיבחר לתגלית העונה ולקבל זימון לנבחרת הבוגרת, אך במקום להפוך לשחקן מוביל, הוא נדחק לקצה הספסל - וההתקדמות שלו נעצרה.
"רבים המליצו לי לעזוב"
אחרי שנתיים קשות החליט אלמוג להתאוורר במקום שבו יוכל להתניע מחדש את הקריירה. הבחירה הייתה קלה, כמעט מתבקשת: הליגה האוסטרית שהפכה בעשור האחרון לחממה עבור חלוצים ישראלים. זה התחיל טוב עם שער בהופעת הבכורה נגד ריד ואחד נוסף בגביע, אבל אז הופיעה פציעה חוזרת בשרירי הבטן שהשביתה אותו במשחקים האחרונים.
מה התפספס במכבי ת"א?
"אני עדיין לא פספוס, כל מה שעברתי חישל אותי ולימד אותי. גם עכשיו אני עובר פה תקופה לא פשוטה. אמנם הגשמתי חלום, אבל יש קשיים בדרך. סיימתי את הנוער במכבי ת"א ועברתי לבית"ר ת"א והפועל חדרה. הייתה לי שם תקופה יפה מאוד. אחרי שסיימתי את ההשאלה, חזרתי ובשנה הראשונה לקחתי אליפות עם איביץ'. זאת עונה שאזכור כל החיים, אבל השנתיים האחרונות הלכו לאיבוד מכל מיני סיבות".
שהן?
"כשחזרתי מחדרה, איביץ' רצה לראות אותי. העדפתי לצאת שוב להשאלה, אבל הוא ביקש שאילחם על המקום והבהיר שהוא מאמין בי. היו שחקני התקפה כמו עטר, שכטר, אצילי, יונתן כהן וחוזז, אך למרות שהרבה אנשים המליצו לי לעזוב, האמנתי שאיביץ' ייתן לי את הצ'אנס. למדתי ממנו הרבה דברים, שאני לוקח איתי לכל מקום. עד העונה ההיא בקושי ידעתי מה זה ספסל".
ומה קרה?
"היה משחק נגד בית"ר בגביע הטוטו שהפסדנו בו, ואיביץ' אמר שהייתי הכי טוב בו. אחר כך פגשנו את בית"ר בליגה, שיחקתי 84 דקות וניצחנו 0:4. יום אחרי עושים אסיפת וידיאו, והמאמן מראה שתי טעויות שלא סגרתי בהגנה כמו שצריך. יצאנו לאימון, הייתי בטוח שאני ממשיך בהרכב. בכל זאת, ניצחנו יפה בליגה ואני בכושר מצוין, ואז אני מגלה פתאום שאני לא בסגל. שישה משחקים ברציפות הייתי בחוץ, הבנתי שאני חייב להתעורר. כל אימון אצלו היה מיליון אחוז. עד היום במשחקים שאני לא פותח בהם התמונה של איביץ' מופיעה לי הראש ומדרבנת אותי לדחוף את עצמי עד הסוף. זו לא עונה ששיחקת בה יותר מדי, אבל בהזדמנויות שכן קיבלתי הוכחתי את עצמי".
וזו עוד הייתה עונה טובה יחסית, אחריה הגיעו השנתיים הקשות.
"התחלתי את העונה הבאה מצוין עם פטריק ואן לוון שהיה אז מאמן זמני. בישלתי והבקעתי באלוף האלופים, וכשדוניס הגיע קיבלתי זימון בכורה לנבחרת הבוגרת. בפלייאוף ליגת האלופות נגד זלצבורג היה לי בישול מדהים לדן ביטון ובנבחרת הצעירה הבקעתי צמד, אבל משום מה מהרגע שחזרתי לא שיחקתי אצל דוניס. אין לי מושג למה, משהו מוזר. משם התחילה הירידה. חודשיים הוא היה מעלה אותי מהספסל. נכנסתי אליו פעם אחת לשיחה וביקשתי לדעת מה אני עושה לא בסדר. הוא רק אמר שאמשיך לעבוד קשה ואחכה לצ'אנס הבא. במכבי, אם אתה לא לוקח את ההזדמנות, מישהו אחר יחטוף אותה".
"שנה הלכה לפח"
ואז דוניס מפוטר, ו-וואן לוון הופך למאמן הראשי. הוא הכיר אותך מצוין ממחלקת הנוער.
"מי שקידם אותי בנוער זה ניר לוין ולא הוא. השנה איתו הלכה לי לפח. לא נהניתי מהאימונים ומהגישה שלו, לא אהבתי את ההתנהלות. זו תקופה שהייתי מעדיף למחוק, אני ועוד הרבה שחקנים במכבי. הפתיע אותי שהוא הגיע לאמן. שמחת החיים נעלמה לי, הייתי כבוי. הוא שינה לי תפקידים, הרי הבאתי את האליפות היחידה בקדנציה שלו בנוער כקשר שמאלי, ופה הוא שם אותי בכנף ימין וביקש שכל פעם שמגיע אליי כדור להגביה מהר. אני שחקן יצירתי שיודע לעשות דברים שאחרים לא יכולים לעשות, אז זה ביאס אותי. הוא ביקש שנהיה רובוטים, לא היה כיף להגיע לאימונים. אצל איביץ' יש דרישה שנהיה אריות בהגנה, אבל בהתקפה יש לך את החופש".
ואיפה ברק יצחקי בכל כדור השלג הזה?
"זו שאלה שצריך לשאול אותם, לא? בכל השנתונים במכבי ובנבחרות הייתי מוביל. החלום שלי היה להוביל גם במכבי ת"א. היו לי רגעים יפים, אבל קצרים ולא לאורך זמן. אני וברק בקשר טוב, אהבתי אותו מאוד כשחקן. הוא ידע שאני מאוד רוצה לשחק".
גם אצל קרסטאיץ' היו יותר מדי עליות וירידות.
"בששת המשחקים האחרונים שלו הוא נתן לי את המושכות. מאוד נהניתי מהתקופה איתו, הוא מאמן הרבה יותר טוב בהשוואה לוואן לוון ודוניס - יצירתי ולא מקובע".
ואיפה האחריות שלך?
"בשנתיים האחרונות היו הזדמנויות שלא לקחתי, אבל זה לא עניין מנטלי. זה אולי נראה שיש לי הרבה הופעות במכבי, אך בפועל נכנסתי במרבית המקרים בדקות האחרונות, וקשה להשפיע בצורה כזו".
אחרי שסטיפה פריצה ברח לבלגיה, במכבי נשארו עם זהבי ויובאנוביץ' כחלוצים. אולי עשית טעות שעזבת?
"אני שלם עם עצמי, לא רציתי להמר שוב על הקריירה שלי. כשעזבתי קוואס ופריצה עוד היו בקבוצה, זהבי בדיוק הגיע והיה לי חשש שיהיו לי עוד פחות הזדמנויות. היה לי ברור שהפעם אני יוצא להשאלה. אני רוצה לחזור כשחקן מוביל".
"פה אין בונקרים"
אלמוג לא יכול היה למצוא יעד שקט יותר כדי להתנתק מהכל. הארטברג היא עיירה בת עשרת אלפים תושבים עם אצטדיון שמכיל 4,635 מקומות ישיבה בלבד, והכדורגל הוא האטרקציה העיקרית במקום. "זו קבוצה אמצע טבלה/תחתית", מספר החלוץ הישראלי. "עושים שם יותר הגנה כי כל נקודה חשובה כרגע. הליגה האוסטרית קצבית מאוד, אגרסיבית ומאתגרת. בישראל יש איכויות, אבל שם יש הרבה יותר חשיפה. אין קבוצות שמסתגרות, לא יודעים מה זה בונקרים. מאמנים פה לא מסתגרים ומעיפים כדורים כמו בישראל".
