מייסון גרינווד שיחק את המשחק הבינלאומי הראשון שלו עבור אנגליה כבר בגיל 18. הוא נחשב לאחת ההבטחות הגדולות של מנצ'סטר יונייטד והנבחרת האנגלית. אבל בגיל 21 נראה שהקריירה שלו תהיה במקרה הטוב בנבחרת בתי הכלא.
"זאב בודד": המדור של זאב אברהמי
גרינווד נעצר בפעם הראשונה בינואר, בחשד לתקיפה וניסיון אונס של חברתו, אחרי שזו פרסמה באינסטגרם תמונות שלה לאחר התקיפה. הוא שוחרר בערבות, הושעה מהקבוצה ומהנבחרת, נייקי התנערה מחוזה הפרסום איתו וגם חברת משחקי הווידיאו EA נפרדה ממנו ולא כידידים.
השבוע הוא חזר לכותרות. ביום שבת נעצר שוב, בחשד לניסיון אונס, תקיפה ויחסי כפייה ושליטה עם אישה שזהותה לא פורסמה (ככל הנראה חברתו לשעבר הארייט רובסון). ביום שני הובא בפני שופט (קפדן, כפי שהדגישה העיתונות הבריטית) בבקשה להשתחרר שוב בערבות. השופט, הקפדן, החליט שלא הפעם. הוא מנע מגרינווד שחרור בערבות והחליט שיישאר במעצר עד תחילת משפטו ב-5 בנובמבר. כעבור יומיים, בשימוע נוסף שגרינווד אפילו לא נכח בו, התהפכה ההחלטה – והשחקן שוחרר בערבות. השופט הזה כנראה היה פחות קפדן. מעניין מה הקורבנות של גרינווד מרגישות כלפי העובדה שהאיש האלים וחסר העכבות הזה שוב מסתובב חופשי.
התופעה של ספורטאים אלימים אינה חדשה, ואף אחד ממאות ההסברים הסוציולוגיים לא יכול לטהר אותה. גרינווד נכנס לרשימה לא מכובדת שהולכת ומתארכת במהירות מאז תנועת "מי טו". אבל מה שמיוחד במקרה שלו הוא מיצוי הדין אפילו בשלבים המוקדמים שלפני המשפט. ספורטאים הם סחורה. מסתובב סביבם הרבה כסף. דבורה אחת מייצרת את הדבש הזה, אבל הרבה דובים רוצים לאכול אותו. כשהדבורה בסכנה, כל הדובים קמים להגן עליה.
5 צפייה בגלריה
מעניין מה הקורבנות מרגישות כלפי העובדה שהאיש האלים וחסר העכבות הזה שוב מסתובב חופשי. גרינווד
(צילום: AP)
אם לספורטאי יש ראייה מעוותת כלפי נשים ומערכות יחסים מגיל צעיר מאוד, הרי ספורטאי מצליח לא רק שמקבל לגיטימציה להתנהגות פגומה כלפי נשים, אלא שבהרבה מקרים, ברגע שהוא מסתבך והקורבן מעזה לצאת החוצה עם המקרה, מתארגנת גלריה של עורכי דין, סוכנים, אוהדים, עיתונאים וחברים לקבוצה שמנסים להשתיק את הסיפור. הכל הולך: שוחד, השחרת הקורבן, ייבוש כספים, איומים, תביעות משפטיות, איום בלקיחת הילדים תוך ניצול מצבה הכספי והתלות של הקורבן.
הדבורה צריכה לייצר דבש, הדובים צריכים לאכול. כדי לאכול את הדבש, הדובים יטרפו את הקורבן. והקורבן? פעם היא הייתה חלק מהכוורת, אבל היא שברה את הקוד. אחת מאלף לא מוכנה להיות קורבן בפעם השנייה. זה מעט מדי, אבל ניתן להבנה: החברה הוכיחה להן שהן הרבה פחות חשובות מהתדמית של הספורטאי.
התמונות הקשות שפרסמה הארייט רובסון, חברתו לשעבר של גרינווד, בינואר האחרון
עולם הבידור והאופנה הפנים את מהות תנועת "מי טו" יותר מהר מהספורט. "לא" הוא "לא", ואין שום גוון אחד של אפור בעניין הזה. בשנה האחרונה נפתחו משפטים נגד בנג'מין מנדי, שחקן מנצ'טסר סיטי ואלוף העולם עם צרפת (נאשם בפיתוי, כליאה ואונס של לפחות שמונה נשים), ואגדת הכדורגל ראיין גיגס שנאשם בתקיפת חברתו לשעבר. כן, גם בספורט יש התקדמות בנושא. ועדיין בספורט – עולם גברי, שרירני, שמוכרע פעמים רבות באלימות ובהפעלת כוח - קיימת תחושה שהיא בלתי מתקבלת על הדעת שאלימות נגד נשים היא "דבר שצריך לחיות איתו" או ש"מי שנכנסת להוויה הזו יודעת בדיוק למה היא נכנסת".
"מתי לא חטפתי מכות? כשלא הייתי איתו"
מי שנוסע על הכביש המוביל משכונת וודינג בברלין לכיוון שכונת מיטה, לא יכול להימלט מפוסטר חוצות ענק של נייקי עם האחים ג'ורג', ג'רום וקווין-פרינס בואטנג, עם הכותרת "גדלו מהבטון", רמז לילדותם על מגרשי הבטון של שכונות המהגרים בברלין. קווין-פרינס היה השחקן הכי מוכשר, אבל מעולם לא נטע שורשים בשום קבוצה, עבר ממקום למקום, ותמיד שידר תחושה שהוא סוג של בעיה שרק מחכה להתפוצץ.
ג'רום בואטנג אולי הכי זכור לאוהדי הספורט כאיש שלאו מסי גרם לו לאבד את הרגליים לכמה שניות במשחק בין ברצלונה לבאיירן מינכן, אבל הוא עשה את הקריירה היפה ביותר מבין האחים. אחד מעוגני ההגנה של באיירן ונבחרת גרמניה, הוא זכה במונדיאל ובגביע האלופות ויש לו שלל אליפויות בונדסליגה וגביעי גרמניה. תמיד אלגנטי על המגרש, רהוט וחביב מחוצה לו, ג'רום נחשב לאנטיתזה של הכדורגלן הממוצע. כשקווין-פרינס תיקל את מיכאל באלאק והשאיר אותו מחוץ למונדיאל 2010, ג'רום שלח מסר לאחיו: אתה צריך להתנצל בפניו. אבל ג'רום עשה את זה בצורה ציבורית, שכולם יידעו מי האח הטוב ומי האח הרע.
ב-2018, ביום האחרון בחופשה בקריביים, ג'רום בואטנג, הר שרירים בגובה 1.92 מטר, זרק תיקים מלאים בבקבוקים ומנורה כבדה על שרין סנלר, חברתו ואם התאומות שלהם. התקיפה הקשה לוותה במילים קשות ומכוערות עוד יותר. לפי כתב האישום שהוגש נגדו, בואטנג משך אותה בשיערה, ירק עליה והרביץ לה בפניה, ונשך אותה. לאחר מכן המשיך להכות אותה, הפיל אותה לאדמה והמשיך לחבוט בה באגרופיו.
סנלר, שהתגוררה בדירה משלה שהייתה רשומה על שמו של בואטנג, גילתה שהדירה כולה מחוברת למכשירי ציתות שלפי החשד התקין בואטנג. התקיפה הייתה רק החלק האחרון במערכת יחסים תלותית ואלימה, פיזית ונפשית. מערכת יחסים רעילה שלא השתפרה אחרי הולדת התאומות ב-2011. בואטנג התגורר בנפרד ממנה, החל במערכת יחסים חדשה, הביא עוד ילד, ודאג שהתאומות יגורו איתו.
עדויות שיצאו לאחרונה בנוגע למשפט של בואטנג נותנות תמונה מדויקת יותר לגבי מערכות יחסים בין נתקפות לבין ספורטאים. חברתו של בואטנג ("מתי לא חטפתי מכות? כשלא הייתי איתו", העידה) מספרת על מערכת של שידולים, איומים והצעות כספיות בניסיון לשכנע אותה למשוך את תביעתה. היא מספרת על התקפי החרדה שאחזו בה מהרעיון שתצטרך לחלוק איתו אולם ולמסור את עדותה לפניו.
התקיפה הייתה רק החלק האחרון במערכת יחסים תלותית ואלימה. סנלר
התובעת במשפט ביקשה קנס של 1.5 מיליון אירו ומאסר של שנה וחצי על תנאי. השופט קבע קנס של 1.8 מיליון. כמה חודשים לפני פסק הדין, בפברואר 2021, בואטנג נפרד בצורה ציבורית מחברתו הדוגמנית קסיה לנהרדט וטען שניסתה לסחוט אותו. יום לאחר מכן לנהרדט התאבדה בדירה בבעלותו.
לא צריך להיות גאון בסטטיסטיקה
במשך שנים פיתח הציבור סובלנות כלפי אלימות של ספורטאים. התהילה וההישגים שלהם בשדה הספורטיבי גרמו לרבים להעלים עין. כולם מבינים ששחקן פוטבול או כדורגלן לא עומד בפני דין שווה כמו רואה חשבון או ארכיטקט. יש פה דור שלם של גרינוודים שגדלו על מורשת של ספורטאים שחושבים שהם יכולים לעשות מה שבא להם, בעיקר כלפי נשים, ולצאת מזה עם עונש קל במקרה הכי גרוע.
גרוע מכך, מדובר בתרבות שגורמת לקורבנות לחשוב מיליון פעם לפני שהן נחשפות. אישה שאוזרת אומץ ומחליטה להתלונן צריכה לעבור שבעה מדורי גיהינום. חלקים בציבור רואים בה סחטנית כספים שנדבקה לסופרסטאר האהוב שלהם, המשטרה ורשויות החוק מעמידות סימני שאלה לגבי הגרסה שלה. נשים רבות מקפלות את הזנב וחוזרות לחיות עם הטראומה, או שמחליטות להגיד "כן" לדמי שתיקה.
"תמיד יש ברקע רעש", אמרה אשת כדורגלן אחד באנונימיות ל"גרדיאן", "וזה הרעש שהבעל שלך יכול לגמור לך את החיים". נשים רבות שמו את כל יהבן ועצמאותן הכלכלית בידי הספורטאים. מי שתפתח את הפה תישאר בלי אגורה. הן חיות בכלוב מזהב, רועדות מפחד לצאת ממנו
בחמש השנים האחרונות היו 95 מקרים של תקיפות מיניות או מקרים של אלימות בתוך המשפחה שבהם מעורבים שחקנים מהליגות המקצועניות בארה"ב. רק בשני מקרים הושגה הרשעה בבית המשפט (15 שחקנים נשפטו על עבירות קלות יותר, ואילו שמונה נענשו על-ידי הליגה או על ידי הקבוצה). לא צריך להיות גאון בסטטיסטיקה. הקורבנות מבינות את זה: המערכת המשפטית נכשלת בהעמדת ספורטאים לדין.
לחיות בכלוב מזהב
בשבועות האחרונים, בעקבות ערעור שהגישו הן בואטנג והן התובעת, הודלפו פרטים נוספים על היחסים בין השחקן לבין שרין. דירתו של בואטנג שבה שהתה נפרצה כמה פעמים, אך כלום לא נלקח ממנה. מכשירי האזנה הוטמנו, חלופות מסרים ושיחות ביניהם מגלות מערכת יחסים רעילה של איומים ישירים ומרומזים.
שרין נשארה בחיים, אולי במזל, אבל מערכת המשפט בגרמניה לא חקרה את הנושא כראוי, פטרה את בואטנג ללא עונש ממשי (הוא מרוויח הרבה מאוד כסף מכדורגל מאז היה בן 16, הקנס מזערי עבורו), והחליטה לתת לו הזדמנות לצאת לעוד מערכת יחסים רעילה, לעוד קורבן. הוא לא קיבל סטירה ממערכת המשפט שהייתה יכולה לגרום לו לחשוב פעמיים לפני שינהג באלימות כלפי אישה נוספת. הוא הושב אל שדות הציד.
5 צפייה בגלריה
הוא לא קיבל סטירה ממערכת המשפט שהייתה יכולה לגרום לו לחשוב פעמיים לפני שינהג באלימות כלפי אישה נוספת. בואטנג
(צילום: gettyimages)
ושדות המשי. העדויות החדשות מראות בבירור כיצד מופעלים מנגנונים של אלימות פיזית ופסיכולוגית, איומים, לחץ ציבורי והשתקה מאורגנת כדי לחלץ את הספורטאי מהסיפור ולהפוך את הקורבן לאישה הרעה. מעקבים אחרי הנשים המאשימות, השתלת תוכנות ריגול בטלפונים שלהן, השחרת שמותיהן.
"תמיד יש ברקע רעש", אמרה אשת כדורגלן אחד באנונימיות ל"גרדיאן", "וזה הרעש שהבעל שלך יכול לגמור לך את החיים". נשים רבות שמו את כל יהבן ועצמאותן הכלכלית בידי הספורטאים. מי שתפתח את הפה תישאר בלי אגורה. הן חיות בכלוב מזהב, רועדות מפחד לצאת ממנו.
לוקאס הרננדז וקינגסלי קומאן הם שני שחקנים שבאיירן מינכן רכשה אחרי שהורשעו בתקיפת החברות שלהן. וזו קבוצת הדגל של הכדורגל הגרמני, כן? קבוצה שכל שני וחמישי עושה דיון לתוך הלילה על מהות הקשר שלה עם קטאר. אבל תקיפות של נשים? כמה אמרתם שאתם רוצים לעונה?
לקח לשרין סנלר שלושה חודשים לאחר התקיפה בקריביים להתלונן במשטרה. היא לא העזה לעשות זאת לפני כן. האלימות כלפיה נמשכה שנים. היא פחדה לאבד את הדירה, את החיים הטובים, את המשמורת על הילדים. לבסוף הבינה שהיא בדרך לאבד את הכל ואת חייה. כדורגלן הוא סחורה שהרבה אנשים משקיעים בו בציפייה לקבל דיבידנדים. הם לא ייתנו למכשול קטן כמו אלימות נגד נשים להפריע להם (אנג'לה, אשתו של שחקן העבר תומאס האסלר, אמרה פעם: "התחושה היא שאת לא בן אדם פרטי. את חלק ממנו. את התחתונים שלו").
על כל שרין ששוברת שתיקה, מי יודע כמה יש הסכמי השתקה, פחד תמידי, בושה, מוות נפשי איטי, וצל ענק של זוהר הספורט.
