"הוא לא אחד משלנו", אמר ביברס נאתכו בחיוך מיד אחרי החמישייה של נבחרת ישראל מול אוסטריה, והצביע לכיוונו של מנור סולומון. "בגיל 22 הוא עושה דברים אדירים, שחקן שלא קשור לכדורגל הישראלי". הלוואי שנשמע אותם דברים מהקפטן גם בסיום המשחק הערב (שלישי, 21.45) בקופנהגן מול דנמרק החזקה.
אבל אולי דווקא בגלל שהוא באמת לא ממש אחד משלנו, כלומר לא אחד שהספיק לשחק יותר מדי בליגת העל (פתח רק ב-36 משחקים במדי מכבי פ"ת וכבש שמונה פעמים), סולומון הצליח להפוך לקונצנזוס בקרב אוהדי הנבחרת. לא שחקן שפיתח זהות עם מועדון גדול בארץ, כזו שהייתה גורמת לחלק מהקהל להתחבר אליו פחות. הוא גדל במכבי פ"ת הקטנה, וכבר בגיל 19 ארז מזוודות בדרך לחוזה חלומי בשחטאר דונייצק האוקראינית.
מודל ברזילאי
לצורך ההשוואה, הכוכב הגדול של הנבחרת, ערן זהבי, גדל בהפועל ת"א ועשה את המעבר למכבי ת"א, בה הפך למפלצת מספרים ולדמות פחות אהודה, מן הסתם, אצל היריבות. שחקן שאוהבים לשנוא, למעט אוהדי הצהובים, למרות שבשנתיים האחרונות – מאז שהפך לשחקן הנבחרת הדומיננטי בתולדות הכדורגל הישראלי – הטינה אליו התמתנה. סולומון, אחד הכישרונות הגדולים שנולדו כאן בעשורים האחרונים, הפך ל"ילד של כולנו" – גם בזכות הבייבי פייס והחיוך הכובש, אבל בעיקר משום העובדה שהגיע לבמה המרכזית של ליגת האלופות ונתן בראש למנצ'סטר סיטי ולריאל מדריד.
וילי רוטנשטיינר זיהה מראש שמדובר בכוכב, אבל הודה שיש בעיה עם המספרים ועם דרך קבלת ההחלטות. ככל שסולומון צבר קילומטרז' לצד שחקנים טכניים כמו הברזילאים של שחטאר, כך שופרה גם האפקטיביות, כאשר השער המדהים בשבת בסמי עופר היה הרביעי שלו בשמונת המשחקים האחרונים (לפני כן כבש שער בודד).
מאמנו הקודם של סולומון בשחטאר, הפורטוגלי לואיס קסטרו, עבד איתו בעיקר על התנועה ללא כדור ועל האחד על אחד, אבל שמר אותו כג'וקר שנכנס מהספסל כדי לחולל את השינוי. מעמדו השתנה עם הגעתו של האיטלקי רוברטו דה־זרבי, קשר מילאן ונאפולי בעבר, שאימן לפני כן בסאסואולו – מועדון שחרת על דגלו לפתח כישרונות הצעירים. החיבור בין השניים היה מיידי, ומהר מאוד סולומון קיבל מקום של קבע בהרכב. "אני נמצא במקום מדהים. חושב ששחטאר לא נופלת מהמון קבוצות בבונדסליגה", מספר הישראלי על החוויות שם, ומביט אל העתיד: "ברור שארצה לעשות את קפיצת המדרגה, וזה יקרה. אני נמצא בקבוצה מאוד עשירה שלא תשחרר אותי כל כך בקלות. מקווה שזה יקרה בשנה הקרובה".
השינוי של וילי
בזמן שערן זהבי הפך למוציא לפועל הכמעט יחידי בנבחרת, רוטנשטיינר הבין שהוא חייב למצוא עוד שחקנים שאפשר להישען עליהם, וסולומון היה אחד השמות שאמורים לספק את הסחורה במספרים. לכן האוסטרי זימן אותו לכמה שיחות אישיות בהן ניסה להעניק לו ביטחון ולהבהיר לו: ילד, זה הרגע שלך לפרוח. עדיין מוקדם לקבוע אם השער המדהים של הקשר ב־2:5 על אוסטריה פרץ באופן סופי את מחסום הנבחרת, אבל אין ספק שהפער הגדול בין סולומון שאטאלנטה האיטלקית הציעה עבורו 20 מיליון יורו לבין זה של הנבחרת נבע הרבה מהעמדה בה האוסטרי הרכיב אותו. כאחד משחקני האחד על אחד הטובים באירופה, שחטאר משתמשת בו בכנפיים, אבל המאמן האוסטרי התעקש להציב אותו בקישור – הרחק מאזור המחיה הטבעי שלו. כשרוטנשטיינר החליט ללכת על מערך התקפי יותר, גם סולומון שיחק יותר קדימה, וכולם יודעים איך זה נגמר: שער ברמת קושי וביצוע מהגבוהים שראינו בנבחרת. בנוסף, הוא ניצח במרבית קרבות האחד על אחד מול האוסטרים והוכיח למאמן הלאומי שהוא חייב לשחק כמה שיותר קרוב לשער.
בעקבות בניון
הוא רק בן 22 וכבר צבר 21 משחקים במדים הלאומיים. נראה שבקצב הזה יוכל לאיים על שיא ההופעות של יוסי בניון (102), אבל בטח לא על שיא השערים של זהבי (339). מבנה האישיות של סולומון אולי לא מתאים למנהיג נבחרת, אבל אין ספק שהאיכויות שלו יהיו אלה שיגרמו לאוהד הישראלי לקנות כרטיס. "זו זכות גדולה להיות בנבחרת כל פעם שאני על המגרש", הוא אומר. "הפכתי לשחקן משמעותי בסגל לפני שנתיים, לקח לי זמן עד שכבשתי. אני עובר תהליך, לומד כל הזמן ומשתפר. בנבחרת לוקח קצת זמן בהתחלה, בייחוד כשאתה לא משחק בתפקיד הטבעי שלך. אני שמח שהראשון נכנס לפני שנה ורוצה לכבוש כמה שיותר", הוסיף.
גם הדנים ראו למה סולומון, זהבי וחבריהם מסוגלים, ולמרות ששני שחקנים מרכזיים שלהם לא ישחקו (קספר דולברג ומרטין בריית'ווייט), הם עדיין פייבוריטים. אם ישראל מפנטזת על פלייאוף, היא תצטרך לקבל עד סוף הקמפיין את סולומון של שחטאר ואת זה שהלהיב נגד אוסטריה, בטח לקראת סיבוב עם שני משחקי חוץ מול היריבות הישירות על המקום השני, בגלזגו ובווינה. עד אז נסתפק בנקודה מול אחת הנבחרות החזקות ביבשת.