חגיגות האליפות של מכבי חיפה
(צילום: איתן גליקמן)
ברק בכר היה האיש שהוריד את העונה של הכוכב האדום בלגרד מהמסלול ושלח אותה לכאוס מוקדם. מכבי חיפה נחשבה יריבה סבירה מאוד בפלייאוף ליגת האלופות, דיאן סטנקוביץ' כבר חשב על שלב הבתים, אבל אז הגיע השער העצמי הדרמטי של מילאן פבקוב ששלח את חיפה לחגיגה האירופית. סטנקוביץ' התפטר לאחר שלושה ימים והוחלף במילוש מילוייביץ' (שבעצמו פוטר מעט לפני כן ממאלמו השוודית בגלל הדחה מפתיעה ממוקדמות הצ'מפיונס); כוכב הקבוצה פבקוב חיכה יומיים נוספים לפני שעזב לסעודיה; הירידה לליגה האירופית הייתה כישלון, עם מקום אחרון בבית. עונה מבוזבזת לקבוצה עם שאיפות גדולות ששולטת ממילא בליגה המקומית.
ברק בכר אמור להיות זה שיחזיר את האדום לכוכב המחוויר. אחרי שחיפה הבטיחה את הזכייה באליפות בישראל, החתימה שלו במועדון הפכה לרשמית, וכעת עומד להתחיל מסע מטורף עבורו: לא רק יציאה ראשונה מהארץ, אלא למועדון עם יותר חלומות, כסף ויוקרה אירופית, שגם מתחיל בעונה הבאה ישירות משלב הבתים בליגת האלופות. בבלגרד מחכים לו בקוצר רוח, אבל לא בהכרח ייתנו לו חבל ארוך.
צריך להבין משהו חשוב בנוגע לכוכב האדום בלגרד: אמנם מדובר בקנה מידה שונה לגמרי, אבל המעמד היחסי שלה בכדורגל הסרבי דומה לזה של פ.ס.ז' בצרפת ובאיירן מינכן בגרמניה.
אמנם אין שם ציפיות לזכייה באליפות אירופה (אף שהמועדון עשה את זה ב־1991, בימים אחרים בכדורגל העולמי), אבל התפיסה דומה מאוד: אלו קבוצות שמיצו את ההצלחה בזירה המקומית וכבר לוקחים אותה כמובנת מאליה, והדגש המרכזי בבניית הסגל הוא על התאמה לליגת האלופות. זה הבסיס: בלגרד לא סימנה את בכר כדי שיביא אליפות – היא כבר הבטיחה את השישית ברציפות וגם מאמנים אחרים יכולים לעשות זאת. הוא מגיע בדיוק בגלל מה שעשה לכוכב האדום בצ'מפיונס. האתגר שלו בחיפה היה להפתיע קבוצות כמו בלגרד, ואילו האתגר בבלגרד הוא להפתיע שמות מדרג אחר לגמרי.
"זה מועדון בלי הרבה סבלנות"
העיתונאי אלכסנדר יוקסיץ' מ"בליק" מסביר: "לבכר אמורה להיות דרך פשוטה לאליפות. פרטיזן בלגרד נחלשה מאוד וסובלת מבעיות בהנהלה ומול האוהדים. אבל הוא יהיה חייב להצליח בצ'מפיונס, זו המטרה בהחתמה שלו. זו העברה נדירה עבור הכוכב האדום, מאמן צ'מפיונס שמגיע לקבוצה, והמועדון נואש להצלחה באירופה אחרי שעלה לשלב הבתים רק פעמיים והשיג ניצחון אחד".
תגדיר "הצלחה באירופה".
"ברור שלא מדובר בזכייה, אבל בהנהלה מאוד מאוכזבים מהתוצאות של הקבוצה באירופה בשנים האחרונות. הם מרגישים שמיצו את הליגה האירופית ורוצים יותר. ועדיין, גם מקום שלישי בשלב הבתים של הצ'מפיונס והמשך בליגה האירופית זה הישג שייחשב כהתקדמות.
"מה שמחפשים בכוכב האדום זה להיות תחרותיים, להשאיר חותם בליגת האלופות, והם מאמינים שבכר יכול לעשות את זה. יש בסרביה הערכה גדולה כלפיו וכל הסיקור לגביו חיובי. העלייה עם חיפה, גם על חשבון הכוכב האדום, ואז הניצחון על יובנטוס, אלו דברים שמיתגו אותו כמאמן טוב מאוד".
איך אתה חושב שהאוהדים יקבלו אותו?
"קשה לדעת, לא ברור אם הם ייתנו לו זמן. זה מועדון בלי הרבה סבלנות".
יש לכך שתי סיבות מרכזיות. הראשונה היא איכות הסגל: שווי השחקנים הנוכחי, על פי אתר "טרנספרמרקט", עומד על כ־60 מיליון אירו. אין לדעת מי יעזוב ומי יגיע, אך קרוב לוודאי שבכר יקבל הזדמנות להביא חיזוק ברמה גבוהה משהכיר (ואולי גם יצרף נדוניה מחיפה). בינתיים מדובר בהתקפה מדהימה עם אקס מכבי ת"א אלכסנדר פשיץ' והקיצוני הוותיק אלכסנדר קטאי, שוער נבחרת קנדה מילאן בוריאן ובמיוחד הבלם המנוסה אלכסנדר דראגוביץ' מנבחרת אוסטריה. מצד שני, שחקני המפתח, בעיקר המקומיים, כבר לא צעירים, וייתכן שבכר ייאלץ ליצור היררכיה ואיזון מחודשים.
"אם בכר יביא תוצאות, הוא יקבל אהבה, למרות שבעיניי זו בחירה מוזרה בגלל שישראל לא נחשבת מדינת כדורגל חזקה. אם לא? הוא יקבל הרבה צעקות וקללות, יקראו לו ללכת הביתה"
הסיבה השנייה היא הקהל המטורף. "דלייה", "הגיבורים" או "האמיצים", נחשבים לסוערים במיוחד, לפעמים אלימים. הם לאומנים מאוד, בשנה האחרונה מציגים שלטים פרו־רוסיים שמטיפים למערב על התמיכה באוקראינה ושרים להגנת פוטין, וקרב החוליגנים שלהם מול האולטראס של דינמו זאגרב ב־1990 נחשב ציון דרך משמעותי לקראת המלחמה שפירקה את יוגוסלביה. הם ידועים בהבערת יציעים בתצוגות פירוטכניקה מפחידות, והעונשים לא ממש מטרידים אותם – וגם ההגבלות שמטילים עליהם. לדוגמה, כאשר אופ"א אסרה עליהם להיכנס למשחק מול טוטנהאם בלונדון, 150 מהם קנו כרטיסים דרך נותני חסות שקיבלו מקומות חופשיים, ועשו בחלק מהדקות יותר רעש מאשר הקהל של הספרס.
מדובר, בלי הגזמה, באחד ממחנות האוהדים החמים בעולם, וזה פנטסטי כשאתה מאמן שמקבל מהם גב, אבל מה קורה כשהקבוצה לא מתפקדת? מאמן הכדוריד הסרבי ניקולה מקסימוביץ', שעבד מספר שנים בישראל ומחשיב את עצמו כאוהד שרוף של הכוכב האדום, מסביר: "אם בכר יביא תוצאות, הוא יקבל אהבה, למרות שבעיניי זו בחירה מוזרה בגלל שישראל לא נחשבת מדינת כדורגל חזקה. אני עוקב אחריו עוד מבאר־שבע והוא מאמן טוב. אם הוא יפתח עם שניים־שלושה ניצחונות, והקבוצה תשחק כדורגל יפה, הקהל יהיה איתו. אם לא? הרבה צעקות וקללות, יקראו לו ללכת הביתה".
"יש אזורים שמזכירים את ת"א"
מבחינת החוויה בעיר עצמה, בכר אמור לעשות חיים. מקסימוביץ': "בכר יאהב את בלגרד. יש הרבה זרים שבאים לכאן וחיים טוב. בשנים האחרונות הייתה תנופה מחודשת בבלגרד והוסיפו המון מקומות בילוי, ויש אזורים שממש מזכירים את ת"א". יוקסיץ' מסכים: "אנשים שמגיעים מבחוץ מקבלים יחס חם בבלגרד. ויש גם דוגמאות: ביברס נאתכו וים מדר שמשחקים פה עכשיו נהנים מאוד, ואני יודע שאברם גרנט היה מרוצה מסגנון החיים".
בסופו של דבר, בכר הוא ההוכחה לכך שאין עלייה מבוזבזת לטורניר גדול, ברמת הנבחרת או הקבוצות. זה מה שעלייה ליורו, למשל, יכולה לעשות לשחקני נבחרת ישראל. הליגה שלנו היא לא מפעל שמעורר התלהבות בטופ האירופי – ובצדק. אבל ברגע שמתרחשת הצלחה, כמו קמפיין מוקדמות מעולה או ניצחון כזה על יובנטוס, האבן הישראלית הקטנה יוצרת גלים גדולים באגם.
הכוכב האדום תאפשר לו למשוך עניין בליגות בכירות ולהוציא לפועל את הניסיון שצבר. זו הזדמנות אדירה, גם אם השם לא מרגש יותר מדי אוהדים בארץ. אבל גם הצד השני של המטבע קיצוני: בבלגרד רוצים יותר ממה שבכר השיג אי פעם, ואם לא יצליח בכך, ובתוך זמן קצר, הבא בתור יגיע.
פורסם לראשונה: 11:13, 20.04.23
