כמי שגדל בבית של כדורגל (והרבה לפני עידן המדיה), קראתי בשקיקה כל ספר של כדורגל שרק יצא, כולל "יסודות הכדורגל", ספרו של המנג'ר האנגלי הנערץ סר וולטר וינטרבוטום, למי שזוכר. נסים קיוויתי האגדי תירגם אז.
תיכף אחריו אני זוכר את ספרו של דני דבורין, "החבורה התל אביבית ותעלומת המשחק המוזר". בספר המרתק הזה חוקרים ג'ינג'י ושמיל, מנהיגי החבורה התל אביבית, אוהדי קבוצות הכדורגל של מכבי תל אביב והפועל תל אביב, האם דרבי שהפועל הובילה בו ומכבי כבשה מספר שערים והשוותה לפני הסיום היה מכור. או שמא זכרוני בוגד בי לטובה ודווקא מכבי היא זו שהובילה והפועל חזרו?
כוכבי העל הנערצים מיכאל (לופא) קדוש ז"ל השוער ושייע פייגנבוים החלוץ הופיעו בספר הזה בשמם יחד עם קבוצה של כוכבי נעורינו.
למי שמעוניין לדעת אם אכן היה משחק מכור ולמה חשדו בכך הנערים – מוזמן, כמובן, לקרוא את הספר. ולמה נזכרתי בו לאחרונה? בגלל התמימות של פעם. נערים אוהדי הפועל ומכבי מבלים יחדיו, מותירים את התחרותיות, שמחת המנצחים ותוגת המפסידים לזמן המשחק וחוזרים לבלות יחדיו אחר כך. כך נהגו גם הוריהם.
ולמי שלא יודע, היו פעם קבוצות עירוניות משותפות של מכבי והפועל תל אביב ששיחקו יחד מול "מתנגדות" מחו"ל (מחווה לדוביד "הכריש" שווייצר ז"ל, שהשתמש במילה הזאת).
היו גם שחקנים שעברו בין הקבוצות. נכון, לא אהבנו את זה, אבל הבנו שזה חלק מהמשחק. היום הדברים נראים אחרת. התחרותיות הפכה איבה של ממש וגולשת לחיי היום יום של האוהדים ימים ארוכים לפני ואחרי כל משחק.
נכון, האלימות פוקדת את הכדורגל בכל העולם ואנו עדים לה (אני, לפחות, די בהשתאות) מדי שבוע.
היא גם נגישה הרבה יותר, לנוכח הסיקור התקשורתי הרחב. כמעט כל משחק משודר היום וזו תופעה של סובב ומסובב. כן, גם פריצה תמימה לכאורה של אוהד לאמצע המגרש היא סוג של אלימות.
נכון שגם אז שופטי הכדורגל התלוננו על הקהל אבל נחמה פורתא, השופט הכי זכור היה מר פנדלוביץ' הגששי, שהלין על קללותיו של האוהד שמעון קסאח ועל חצוצרתו של (כפי שהתברר בסוף) שופט בין המשפט לשלום ולהתראות עצמו.
אבל אני מתבונן אצלנו פנימה. ובנימה רצינית לגמרי, זו תופעה שצריכה להיפסק. אחרת אני חושש שנגדע את הענף עליו אנו יושבים. הגרזנים כבר קרובים לגזע. אחרי הכל, אצלנו, כדורגל זו התרגשות, זו אהבה, ולא משטמה. הוא מקרב, לא מרחיק. אחרת, באמת לא תהיה לכדורגל שלנו תוחלת.
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
