"הפועל ירושלים הוכיחה לאורך העונה, גם ברמת הכדורגל וגם מבחינת התרבות הארגונית, שהיא חייבת להישאר בליגת העל. אין הרבה קבוצות עם קהל עוצמתי כזה – הכדורגל הישראלי צריך אותנו במרכז הבמה". על החתום: שי אהרון (43), המנהל המקצועי ובעיקר הסמל של הצד האדום בבירה – שרק מתחיל לעכל את העונה המטורפת שעברה עליו.
אגב, חלוץ העבר טוען שהוא "מלך השערים של המועדון בכל הזמנים", אבל מתישהו הפסיק לספור. והנה, עכשיו הוא סוגר מעגל כדמות המקצועית הבכירה בקבוצה בה גדל – וחוגג מסע הישרדות מוצלח בקבוצה שאף אחד לא נתן לה סיכוי להישאר בליגה בתחילת העונה.
נחזור לשריקת הסיום שלשום בטדי מול מכבי פ"ת. היסטריה ביציעים, נשארתם סופית. מה עובר לך בראש?
"זו עונה לא פשוטה שהסתיימה עם עמידה ביעדים. הראש שלי ישר התחיל לעבוד ולחשוב מה הלאה, איך לוקחים את המועדון קדימה כמו שהוא ראוי".
כל התחזיות דיברו על הפועל ירושלים כמועמדת ודאית לירידה עוד בתחילת העונה.
"טבעי שהקבוצות שעולות ליגה מועמדות לירידה, בטח מועדון צעיר עם התקציב הכי נמוך בליגה. אבל הייתה לנו אמונה וציפייה לעשות קצת יותר מקרבות תחתית. האמנו שעם התאמות נצליח לעבור עונה שקטה, אך זה היה התסריט האופטימי. לצערי הדרך הייתה פחות טובה ונעימה, אבל התוצאה הסופית היא שעמדנו ביעדים".
"גם אם חלילה היינו יורדים, ההחלטה להשאיר את זיו אריה הייתה הכי פשוטה שקיבלתי. אנחנו מאמינים בעבודה מקצועית ויסודית - גם אם מבחן התוצאה לא מיידי"
נחזור לאירוע המביך, אחת השערוריות של העונה – שיתוף שישה זרים בהפסד טכני. מה עבר לך בראש? איך לא ערפת ראשים?
"זה רגע השפל שלנו מאז שהמועדון קם. אירוע מטלטל עבורי, בכלל לא פשוט ברמה האישית. לצוות המקצועי זה רגע שפל, שהיה מגדיר את העונה הזו אם חלילה לא היינו שורדים בליגה. אני לוקח אחריות מלאה, עריפת ראשים לא אצלנו, בטח לא בגלל טעות אנוש. זו טעות אנוש בלתי מתקבלת, אבל עדיין טעות אנוש".
עברתם תקופות לא קלות במהלך העונה, לא חשבת לפטר את זיו אריה?
"אגיד לך משהו, לא המצאנו את הכדורגל ואנחנו לא יותר טובים מאחרים. גם אם חלילה היינו יורדים, ההחלטה להשאיר את זיו הייתה הכי פשוטה שקיבלתי, מאחר שאנחנו מאמינים בעבודה מקצועית ויסודית – גם אם מבחן התוצאה לא מיידי. אנחנו מאמינים בהצלחות לטווח הרחוק".
האישיות של זיו אריה שונה מאוד בנוף המאמנים, הראיונות יוצאי הדופן אחרי משחקים קיבלו הרבה תשומת לב. זו לא הייתה הסחת דעת עבור המועדון?
"יש פער מפלצתי ועצום בין ההערכה של זיו בקרב אנשי מקצוע מובילים בארץ לתדמית התקשורתית שלו. בפער הזה יש שלושה אשמים, אחד זה זיו, שמתפתח כמאמן וצריך להבין שצריך לדעת לשחק את המשחק, האשם השני זה אני והמועדון, שהיינו צריכים להיות עירניים בהנגשה של זיו לתקשורת. וגם לחלק מהתקשורת הצינית, הצהובה, הקנטרנית והרדודה יש חלק בהעצמת הדמות שמנותקת על גבול ההזויה".
דיברת איתו על זה?
"זיו ואני מדברים על כל הנושאים, אנחנו מדברים בפתיחות ובכנות בלי פילטרים".
"אף משחק גדול"
מה היה הרגע הכי קשה בעונה?
"הדרבי, בלי שום ספק. אני לא קורא לעונה הזו הצלחה. לא הצלחנו לייצר רגעי שיא. בלי ניצחון בדרבי, בלי ניצחון על קבוצה גדולה. יכולנו לנצח בסמי עופר, אבל ספגנו בדקה ה־88. לא היה רגע של התעלות, היה הרבה אפור ומשעמם, זה משהו שאנחנו לוקחים אותו. לא עשינו אף משחק גדול".
איך אתה רואה את מקומה של הפועל ירושלים בהיררכיית הכדורגל הישראלי ואיפה היא אמורה להיות?
"צריך להכיר בפרופורציות שלנו, אנחנו המועדון הראשון והיחיד בבעלות אוהדים. בלי הקהל אין לנו זכות קיום. אנחנו מטפחים אנשים מבית עם ערכים וזהות של המועדון, לכן צריך שיהיה לו מקום של כבוד בכדורגל הישראלי".
כקבוצת אוהדים, מרגישים שהגדלתם את כמות הקהל? עד כמה גדול הפוטנציאל שלכם?
"זה חלק מהפרופורציות, הפוטנציאל שלנו הוא מקום שישי־שביעי בארץ מבחינת כמות קהל. החלום שלנו לפני כמה שנים היה שתהיה בכלל קבוצה, היום יש לא מעט ילדים עם חולצות אדומות בירושלים. צריכים להיות אמיתיים, לא נגיע ל־30 אלף איש".
המשמעות של קבוצת אוהדים היא גם אילוצי תקציב לא פשוטים, זה אומר שתמשיכו להיאבק נגד הירידה בכל עונה או שישנה אפשרות להתקדם?
"יש הרבה מאוד אנשים שעובדים כדי לגייס כספים, מבינים את המשמעות של גב כלכלי. זה מועדון עם יותר מ־3,000 ילדים, קבוצות בליגות בכירות וקבוצת נשים בליגת העל. הספונסרים שלנו שותפים אמיתיים לדרך".
מהם מקורות ההכנסה של המועדון? עד כמה אורי אלון מסייע לכם?
"חברי העמותה, קהל, הקצבה ממוסדות, חברי הוועד המנהל שמגייסים תרומות וספונסרים, ויש כמה עמודי תווך כמו אורי אלון שהצטרף בחורף האחרון. כל אלו תומכים בדרך ובתהליך של המועדון".
"חי את החלום"
איך אתה רואה את תפקיד המנהל המקצועי במועדון קטן? על מה אתה שם דגש?
"אנחנו לא מועדון קטן, אנחנו מועדון גדול. יש לנו קהל עצום בהתפתחות. התפתחתי בתפקיד המנהל המקצועי, אני הנציג של ההנהלה, אני נותן נקודות מבט, מייצר מרחב מקצועי במועדון בו גדלתי".
בעונה הבאה מצטרפות שתי קבוצות שנראות חלשות מכם, ריינה ונס־ציונה. זה טוב לכם?
"הליגה הלאומית היא הליגה הקשה ביותר בארץ, סמוך עליי שכל קבוצה שתעלה משם תגיע עם אנרגיות. הייתי מציע לכולם לקחת ברצינות רבה את העולות".
החלום?
"להתפתח עם המועדון הזה, עם האמונה. הפועל ירושלים זו הגאווה הכי גדולה שלי, אני מגשים את החלום שלי ושל עוד הרבה אנשים. מבחינה מקצועית אני שואף הכי רחוק שרק אפשר".