זה סיפור על הילד הכי מבוגר שראיתי. כזה שבמקום לבקש כסף מההורים ליציאה, עובד בשביל לייצר מקור הכנסה נוסף לביתו, וכן – המטאפורה הזו קשורה לסיפור של האנגלי.
אחרי עזיבתו של בנזמה, ריאל מדריד מצאה את עצמה בלי חלוץ, בלי סקורר, בלי מישהו שהמטרה תהיה לספק לו בישולים, שיעבירו אליו מסירות מפתח, שסביבו יוכלו להניע וליצור התקפות מסוכנות. החלוץ הזה לא הגיע, אז בשותפות עם אנצ'לוטי, ג'וד בלינגהאם נענה לאתגר, ולא רק שמילא את התפקיד של החלוץ, אלא גם בלט בצורה חסרת תקדים והפך לסקורר של הקבוצה. הוא הבקיע 14 שערים ב-15 המשחקים הראשונים שלו במדי הבלאנקוס, נתון בלתי נתפס ששבר את שיאם של כריסטיאנו רונאלדו ואלפרדו די סטפנו, והראה לנו את היכולת של בלינגהאם למלא את החסר ולהגדיר את הציפיות ממנו מחדש.
בלינגהאם לא מרשים רק בחלק ההתקפי, הוא מרשים בכל חלקי המגרש, וזה מה שמיוחד בו. הוא יודע לעשות הכל, והוא נבדל בכמה דברים משמעותיים מהקולגות הצעירים שלו. בכוכבים צעירים בדרך כלל ניכרים שני הדברים הבאים:
1. קבלת החלטות שגויה: את אחת הדוגמאות הבולטות ביותר לכך בשנים האחרונות, בלינגהאם ימצא בסגל שלו - ויניסיוס ג׳וניור, שבעונותיו הראשונות בקבוצה התקשה מאוד לקבל החלטות נכונות, וחוסר הניסיון שלו היה בולט מאוד. אצל בלינגהאם, קבלת ההחלטות נמצאת ברמה גבוהה מאוד. הוא מדויק מאוד (90% דיוק במסירות העונה), הוא יודע איפה להתמקם, מתי לרוץ קדימה, מתי לעזור בהגנה, מתי להניע את הכדור. הוא מארגן את חבריו לקבוצה על המגרש שחלקם מבוגרים ממנו בכמה שנים טובות, ואי אפשר לקרוא תיגר על ההתמודדות האדירה שלו עם מצבים מסובכים.
2. התמודדות עם מצבי לחץ: בלינגהאם מוכר לנו סיפור שברוב המוחלט של הפעמים עד כה, גם לא איכזב אותנו. סיפור שבסופו הוא זה ששם את ידו על העליונה ומכריע את המשחק. ארבעה מהשערים שלו עד כה היו שערי ניצחון בעשר הדקות האחרונות של המשחק (סלטה ויגו, חטאפה, אוניון ברלין, ברצלונה). יש בו משהו מיוחד בהיבט הזה, האוהדים מרגישים ביטחון כשהוא על המגרש, "יש מי שיעשה את העבודה" אם היא לא נעשתה עד עכשיו, וזאת אגב גם קליעה מדויקת ל-DNA של ריאל מדריד.
בעידן שבו שחקנים צעירים מתמודדים לעתים קרובות עם לחץ גדול מאוד ובעיה קשה בקבלת החלטות, בלינגהאם מפגין קור רוח בלתי רגיל, ומייצר מודל לחיקוי עבור הצעירים האלה, שאגב מודל לחיקוי - מתחילים לחקות את חגיגתו. זה לא שלא ידענו שג׳וד בלינגהאם כישרוני, אלא שלא ידענו שההשפעה שלו על הקבוצה ועל המועדון תהיה כל כך גדולה ולא ידענו שכילד בן 20 במגרש משחקים, הוא יכול לשלוט במגרש המשחקים בצורה הכי מקצועית שיש.
בעוד בלינגהאם ממשיך לכתוב את הסיפור שלו בספר ההיסטוריה של ריאל מדריד, עולם הכדורגל להוט לראות כמה עמודים עם החותמת של בלינגהאם יהיו בספר הזה, האם הוא יסיים את הקריירה כאגדה אמיתית.
לסיום, ב-1968 הוציאה להקת "הביטלס" בהובלת פול מקרטני את אחד השירים הכי מצליחים שלה - "Hey Jude". בשיר הוא פונה לג'וד ובמילות הפתיחה שלו מבקש: "don’t make it bad" (אל תעשה את זה רע). הילד הכי מבוגר שראיתי, ג'וד בלינגהאם, לא איכזב את מקרטני, ויכול להגיד לו בחזה נפוח: "I didn’t do it bad".
