אפשר להביט על בעלי תפקידים בעולם הכדורגל שלנו – בעלי קבוצות, מנהלים, מאמנים ושחקנים – ולחשוב שליגת הכדורגל שלנו נמצאת על סף מערכה גרעינית. אה, רגע, זו המלחמה בין רוסיה לאוקראינה שעלולה להגיע למצב כזה. שם, באמת – אכן תמונות קשות – זו הדרך הנכונה ביותר לתאר מה שקורה. חיים נמצאים על כף המאזניים. אצלנו? כל שריקה של שופט היא סוף העולם לאחד הצדדים. כל עבירה שלא נשרקה – השיגו לי את עורך הדין שלי. כל שער שלא אושר – החלטה מהבית. ולא רק הכדורגל, גם לכדורסל לא חסר.
הפועל ירושלים הפסידה בשבת להפועל ת"א (גילוי נאות – התל אביבית היא קבוצתי האהודה מאז ולעולם). עכשיו, היה פנדל? לא היה פנדל? נניח שלא היה. זו סיבה להסית את כל הטריבונה נגדי, שאל פעם השופט פנדלוביץ'? ולגופו של עניין – זו סיבה לשבור את כל הכלים? מה, נגמרה הליגה? מה, אין עוד 8 משחקים לשחק? מה, ניצחון היה מעביר מהפלייאוף התחתון לעליון? ביום שישי צפיתי במשחק של הליגה הלאומית. לא נשרקה עבירה במהלך שקדם לגול – ויאללה מכות בין השחקנים. כולי תקווה שהקוון שהזדעק להתערב רכש אמנויות לוחמה כלשהן.
כדורגל עדיין נחשב ספורט לאומי אצלנו, וגם אם תעבורנה עוד 50 שנה ולא נגיע למונדיאל – דבר לא ישנה זאת. זה בגנים, זה בתקשורת, זה בפוליטיקה, בקיצור, זה אנחנו... זה גם היה פעם המפלט מטרדות היום-יום. עכשיו, לפעמים נדמה לי שזה הצטרף לאחת הטרדות. מי שרוצה להבין עד כמה זה בגנים שלנו, שיראה בסרט "שבלול" את המערכון על משחקי הכדורגל בארץ. על זה נאמר – עצוב וגם מצחיק. הדבר היחיד שהיה אז ואין היום זו התמימות. וחשבתי לעצמי – קחו את משחקי ליגת הנוער. למה שם זה אחרת? למה שם מרגישים יותר כדורגל ופחות מלחמה?
אבל במוצאי שבת ראיתי גם משהו אחר – את גמר הנינג'ה. ברכות ליובל שמלא! שם ראיתי את החיוך, ההנאה, הפרגון ההדדי, את אלו שבאים באמת ליהנות – המעופפים ממכשיר למכשיר, הקהל שמלווה אותם, הסיפורים היפים. אני כל הזמן אומר לעצמי – עלה עלה! ומעודד את עצמי אחרי כל תוכנית. אז גם זה אנחנו, אם רק נרצה. נכון, הכדורגל הוא ספורט קבוצתי והדינמיקה אחרת. אבל אם אנחנו רוצים להיראות אחרת – אני ממליץ בחום לקחת את שמלא (וחברותיו וחבריו) כמשל. אצלו – הצעקה זה רק דרך לדרבן את עצמו לקראת מסלול חדש.
הייתי מציע גם לכדורגל שלנו לחשב מסלול מחדש.
גם אתם רוצים להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
