לא בכל פעם, אם בכלל, אפשר לראות שחקן ישראלי שרוצה לעשות את קפיצת המדרגה הבאה שלו בקריירה ומסרב להצעה כספית נדיבה ממכבי ת״א. אתמול (שני) זה קרה, כשתומר גינת אמר "לא, תודה" לצהובים וחזר לקדנציה שנייה בהפועל ת"א, כפי שנחשף לראשונה ב-ynet ספורט. זה השאיר, לא רק את מכבי, אלא גם לא מעט אנשי כדורסל ואוהדים המומים מהמהלך.
״קודם כל זה 'וואו' גדול", אומר שמעון אמסלם, מהסמלים הגדולים ביותר של הפועל ת"א. "בהיסטוריה של הכדורסל הישראלי, כשמכבי ת"א רוצה שחקן ישראלי ונכנסת איתו לחדר למו"מ, הוא יוצא עם חוזה חתום. כנראה שעכשיו הם פגשו אדם מזן אחר, מישהו שרצה לעשות היסטוריה. אם הוא גם יזכה באליפות עם הפועל, הוא יהפוך לאגדה. תומר גינת בשיא הקריירה, הוא יצא לשנתיים מאוד קשות באירופה בשביל להגיע בסופו של דבר לקבוצת יורוליג, ועכשיו כשהיה לו את זה ביד, הוא היה צריך להחליט אם הוא הולך עם הלב, הכסף או האתגר. הוא בחר ללכת עם הלב".
ב-2013, כשיותם הלפרין וליאור אליהו חתמו בהפועל ירושלים, זאת הייתה רעידת אדמה של ממש. בכל זאת שני שחקנים דומיננטיים שגם היו מזוהים עם המועדון הצהוב. אבל בשונה מהמקרה של גינת, לא בטוח בכלל שאם מכבי באמת הייתה רוצה את שניהם במועדון זה לא היה קורה. אם תרצו, אפשר להקביל את סיפור גינת לזה שקרה ב-2017, כשבר טימור כבר סיכם את תנאיו במכבי ת"א וברגע האחרון עשה פניית פרסה והאריך חוזה בהפועל ירושלים.
הבחירה ההפוכה והמכה התודעתית
כדי להבין את המהלך שגינת עשה אפשר פשוט להניח על השולחן רק את המספרים. זה נכון שהפועל ת"א הציעה לו חוזה לא רגיל לסטנדרטים של המועדון - 1.1 מיליון דולר בחוזה ל-5 שנים, כולל אופציית יציאה ליורוליג (לקבוצה שהיא לא מכבי ת"א). אבל בכל זאת, החוזה שהציעו הצהובים היה גבוה יותר: 800 אלף דולר לשנתיים עם הבטחה לכך שהוא צפוי להיות אחד מהשחקנים הדומיננטיים בסגל.
4 צפייה בגלריה
בחר לחזור הביתה. גינת ורמי כהן, בקדנציה הקודמת של השחקן במדים האדומים
(צילום: עוז מועלם)
אבל מסתבר שכסף לא קונה הכל, לפחות אצל גינת. כמעט כל ישראלי שמגיע למכבי תמיד נשאל בראיונות לפני פתיחת העונה אם הוא לא חושש מירידה בדקות משחק. זה לא קל להתברג ברוטציה בקבוצה שמונה בדרך כלל 8 זרים, ובטח לא בשנים האחרונות כשהצטברו לא מעט כישלונות באירופה - מה שרק מוסיף על הלחץ שכבר קיים במועדון וגורם למאמנים לקחת כמה שפחות סיכונים.
לא צריך ללכת רחוק מדי כדי לראות סיטואציה לשחקן שהגיע בקול תרועה ולבסוף ספר את הדקות הספורות שקיבל, וברוב הזמן ישב מתוסכל על הספסל. יפתח זיו, למשל. אבל בתוך כל ההבנה הזאת שקשה לשחקן ישראלי להתברג בספסל העמוק, עדיין מדובר במכה קשה עבור הצהובים, בעיקר תודעתית. שלאורך השנים תמיד התבססו על כך שהם מועדון גדול, עם שם, היסטוריה ומעמד, כזה שמשחק במפעל הבכיר בחשיבותו באירופה, ועל כך שהם תמיד נמצאים ראשונים בסדר עדיפויות של שחקן צעיר שחולם להגיע למועדון. בטח בסכומים שהיא מציעה שלא ממש מתקרבים לקבוצות אחרות. והנה, למרות ההתעניינות הרבה, השיחות מאמצע העונה שעברה, הכסף הגדול, אי ההסתרה מצד הבעלים שהם מעוניינים בו כחלק מהסגל, גינת בחר לעשות את הבחירה ההפוכה. ועוד הלך ליריבה העירונית.
"הוא פשוט רצה ליהנות מכדורסל", הוסיף אמסלם. "הוא בחר לשחק כדורסל איפה שטוב לו, איפה שכיף לו, איפה שאוהבים אותו, איפה שהוא מרגיש בבית. קודם כל אתה צריך לאהוב מספיק את המשחק כדי לוותר על הכסף, המעמד ועל היורוליג. דבר שני, ההיסטוריה מלמדת שמכבי ת"א היא די בית קברות לשחקנים ישראלים בעשר השנים האחרונות. תומר איש חכם, והוא הבין שהוא לא רוצה להגיע לקבוצה עם שמונה זרים, מתאזרחים ולהילחם על דקה פה ודקה שם. הוא עשה את הבחירה האולטימטיבית מבחינתו".
"מחזיר את האמונה ברומנטיקה של הספורט"
הימים האחרונים היו מהלחוצים ביותר לשתי הקבוצות וגם לגינת עצמו שהיה צריך לקבל החלטה לא פשוטה. מהצד של הצהובים כבר דיברו עם גינת הרבה לפני שעודד קטש חתם, וברגע שהמהלך יצא לפועל הוא עצמו ישב איתו לשיחה של שלוש שעות והסביר לו למה המועדון כל-כך מעוניין בו ומה מובטח לו. מהצד השני, האדומים עשו הכל כדי שמהלך ייצא לפועל. קודם כל עם החוזה הגדול, הלחץ מצד האוהדים ברשתות החברתיות ששלחו אין-ספור הודעות לגינת (מה שלבסוף אילץ אותו למחוק את חשבון האינסטגרם למספר שעות על מנת לקבל החלטה בראש שקט). וכמובן השיחות הבלתי פוסקות של ההנהלה והצוות המקצועי שהרעיפו עליו אהבה וגם הרבה מאוד לחץ. בסוף הוא, כאמור, הלך עם הלב.
"אנחנו צריכים לחבק את הקטע הזה שאנשים הולכים עם הלב שלהם", סיכם אמסלם. "זה רק מחזיר בחזרה את האמונה ברומנטיקה של הספורט, שהנאמנות היא מעל הכל. שהקהל, האולם, האוהדים, המסורת, המועדון, הם אלה דברים שאתה רוצה להיות חלק מהם. הוא פעל מחוץ לקופסא, ורק על זה צריך להוריד את הכובע בפניו. גם בפני הפועל ת"א, הם הלכו פה למהלך שאני לא יודע כמה יוכלו לעמוד בו לאורך השנים, כי זה מועדון שלא היה מבוסס כלכלית. הדבר הכי חשוב שהפועל יצטרכו לעשות בעונה כזאת יהיה לנהל את ההון האנושי".
