המשפחה של גילי שריר מגיבה לזכייה במדליית הארד הקבוצתית
(צילום: עוז מועלם)
במשך 17 שנה (טוב, 16 ו-339 ימים ליתר דיוק) - מאז הזהב ההיסטורי באתונה 2004 - החזיק גל פרידמן בתואר המחייב: הספורטאי הישראלי עם שתי מדליות אולימפיות ברזומה. אבל החל מהיום (שבת) הוא כבר יחזיק בו במשותף עם נציג נוסף: אורי ששון.
טוקיו 2020 ב-ynet - למתחם המיוחד
הג'ודוקא בן ה-30, מדליסט הארד מריו, עמד בצהריים שוב על הפודיום. הפעם כחבר בנבחרת ישראל שזכתה במדליית הארד בתחרות הקבוצתית באולימפיאדת טוקיו. בעוד פרידמן נאלץ להמתין שמונה שנים כדי להשלים דאבל, לששון זה לקח ארבע שנים - רק שהוא קטף שתי מדליות מאותו הצבע.
למעשה, אורי ששון שותף לנתון לא שגרתי בכלל: הוא זכה במדליה אולימפית (זו הנוכחית בטוקיו) מבלי שניצח קרב אחד. בטורניר היחידים הוא הפסיד בסיבוב השני לטדי רינר. ביום הקרבות של הנבחרת ששון נכלל בסגל פעם אחת - מול צרפת, ושוב הפסיד לרינר.
למעשה הוא גם היחידי מבין ספורטאי נבחרת הג'ודו שלא ניצח היום קרב: פיטר פלצ'יק (3), תמנע נלסון לוי (3), גילי שריר (3), לי קוכמן (2), רז הרשקו (2), טוהר בוטבול (1) ושגיא מוקי (1) רשמו 'וי' על לוח התוצאות. ששון לא.
הגישה השתנתה, ששון לא
ששון, זה לא סוד, הגיע למשחקים בטוקיו בסטטוס שונה בהשוואה לריו, אז הביא איתו אלמנט של זריזות, תכונה שהייתה נדירה במשקלים הכבדים באותה תקופה. כיום המגמה התהפכה, ולישראלי כבר אין יתרון על פני לא מעט יריבים צעירים ומהירים.
מה עוד, שמאז המדליה האולימפית הקריירה של ששון לא התרוממה, בלשון המעטה. תוך יום הוא הפך מאלמוני לגיבור לאומי, קפיצה שמעט סיחררה אותו, וההישגים על המזרן התחלפו בקמפיינים לדוגמנות, השקות וריאליטי (הפלאפל מהזמר במסכה).
ועדיין, מדובר בספורטאי גאה שלא פוחד לכוון גבוה. כך גם התאכזב בסיום ההפסד אתמול לרינר, מי שנחשב לג'ודוקא הטוב בכל הזמנים. "קשה לי להסתפק בקרב מספיק טוב", אמר. "ידעתי שטדי זו משוכה קשה, אבל אני מאמין שהכל אפשרי. היה חסר לי עוד קצת כדי לזרוק אותו. הוא הקדים אותי. הניצחון מגיע לו, אבל באמת עשיתי מה שיכולתי. נתתי את הלב, נתתי את הנשמה על המזרן הזה. אני גאה לייצג את ישראל. זו זכות".
על השאלה האם ימשיך לאולימפיאדת פריז, השיב: "אני לא יודע להגיד עדיין כלום, רק יודע שיש לי מוטיבציה כרגע, במיוחד אחרי הקרב הזה, להמשיך ולתת מעצמי. לא נקבל החלטות עכשיו".
