בספטמבר 2015 הגיעה מכבי ת"א לסטמפורד ברידג'. זה היה משחקה הראשון בשלב הבתים של ליגת האלופות באותה עונה, והוא הסתיים עם הפסד 4:0 לקבוצה של ז'וזה מוריניו.
בהרכב של הבלוז באותו ערב גשום בלונדון שיחק הקשר בן ה-20 רובן לופטוס-צ'יק, שעבורו היה זה רגע מרגש: הפעם הראשונה שהוא היה בין ה-11 הפותחים של צ'לסי בליגת האלופות.
מבחינתה של מכבי ת"א ו-4,000 האוהדים הצהובים שליוו אותה ללונדון, זו הייתה אנקדוטה חסרת משמעות. אבל בצ'לסי זה היה סיפור ענק. שכן לא היה מדובר רק בשחקן צעיר ומוכשר שמקבל הזדמנות להוכיח את יכולתו – אלא בכזה שגדל באקדמיה של המועדון, שהחל את דרכו שם בגיל 8. וזו הייתה אחת הפעמים היחידות בעידן רומן אברמוביץ' ששחקן מתוצרת בית הגיע לקבוצה הבוגרת.
במשך שנים הייתה ביקורת לא קטנה על צ'לסי, על כך שהיא מגדלת כישרונות מבטיחים באקדמיה המפורסמת בקובהאם, אבל אלה לא מצליחים לפרוץ לקבוצה הבוגרת בפרמייר-ליג, ובדרך כלל מוצאים את עצמם מושאלים לקבוצות אחרות ולבסוף גם עוזבים. בן שהר, מכירים?
שש שנים אחרי, לופטוס-צ'יק הוא כבר שחקן הרכב לגיטימי בצ'לסי, אחרי ששיחק בעונה שעברה כמושאל בפולהאם. אז הוא היה אחד, יחיד ומיוחד. אבל לא עוד. בצ'לסי הנוכחית מככבים היום חמישה מבוגרי האקדמיה, לופטוס-צ'יק, מייסון מאונט, ועוד שלושה שגם הבקיעו לפני שבוע וחצי בניצחון האדיר 0:4 על יובנטוס: ריס ג'יימס, קאלום הדסון-אודוי וטרבו צ'אלובה.
אליהם אפשר להוסיף גם את הבלם הדני אנדראס כריסטנסן, שהצטרף לקבוצת הנוער של צ'לסי כשהיה בן 16, לפני 9 שנים. ואין בכלל ספק שבוגרי האקדמיה הם כרגע הסיפור הגדול בפתיחת העונה הפנטסטית של צ'לסי, שמוליכה בראש הפרמייר-ליג.
חיסכון של 60 מיליון אירו
צ'לסי רכשה בשנתיים האחרונות שחקנים חדשים בלמעלה מ-330 מיליון ליש"ט, יותר מכל קבוצה אחר באנגליה. רומלו לוקאקו הגיע הקיץ, אבל לפניו נרכשו קאי האברץ, טימו ורנר, בן צ'ילוול, חכים זייש, אדוארד מנדי ותיאגו סילבה. והסגל האדיר הזה הוליך את צ'לסי לזכייה בליגת האלופות לפני חצי שנה.
אבל טוכל החליט שהעונה הוא נותן יותר מקום לשחקני הבית, בוגרי האקדמיה, שחלקם כבר הגיעו לנבחרת אנגליה. אם מייסון מאונט היה הכוכב הצעיר הגדול של העונה שעברה, אחד שקיבל את ההזדמנות האמיתית הראשונה שלו בתקופתו של פרנק למפארד, הרי שאין כלל ספק מיהו השחקן המצטיין של העונה הנוכחית: ריס ג'יימס.
ג'יימס בן ה-21 רשם 4 שערים ו-3 בישולים ב-8 משחקיו האחרונים בקבוצה ולמעשה כעת הוא מלך השערים של צ'לסי העונה עם 5 כיבושים מעמדתו בצד ימין. ויש לו גם 5 בישולים. למעשה הוא אחד משני השחקנים היחידים בפרמייר-ליג שיש להם לפחות 5 שערים ו-5 בישולים העונה בכל המסגרות. השחקן האחר הוא מוחמד סלאח, עם 16 שערים ו-7 בישולים.
לאף אחד אין ספק שכיום ריס ג'יימס הוא אחד משחקני אגף ימין הטובים בעולם ואם עד לפני שנה נראה היה כי בנבחרת אנגליה יש מקום בטוח בהרכב לטרנט אלכסנדר ארנולד, זה כבר לא המצב.
ג'יימס מגיע ממשפחה של כדורגל. אביו הוא מאמן ואחותו לורן משחקת בקבוצת הנשים של צ'לסי, אלופת אנגליה. הוא הצטרף לאקדמיה של הבלוז כשהיה בן 6 ובגיל 17 חתם על החוזה המקצועני הראשון שלו. לפני כשנתיים הבקיע ב-4:4 ההיסטרי מול איאקס ובכך הפך למבקיע הצעיר ביותר בהיסטוריה של צ'לסי בליגת האלופות.
ריס ג'יימס הוכשר לשחק כמגן ימני, אבל מאז שתומאס טוכל מונה למאמן בינואר שעבר, כבר אי אפשר לקרוא לו "מגן ימני", שכן בשיטת שלושת הבלמים של צ'לסי הוא נמצא הרבה יותר בהתקפה מאשר בהגנה.
כאשר פרנק למפארד אימן את צ'לסי, המגן הימני הקבוע היה ססאר אספיליקווטה, ואז, בשיטת שני הבלמים, היה קשה הרבה יותר לג'יימס להשתלב בהרכב. אין ספק שההגעה של טוכל, מאמן שבין היתר גם אוהב שחקנים פיזיים כמוהו, שינתה לו את הקריירה והקפיצה אותו קדימה.
אבל זה לא היה פשוט. לג'יימס היו לא מעט טעויות בכל מה שקשור לחלק ההגנתי במשחק שלו ובקיץ טוכל שקל לרכוש מגן ימני חדש. שמו של אשרף חכימי הוזכר אז לא מעט בהקשר של צ'לסי. לבסוף הניסיון להחתים את חכימי לא צלח, וריס ג'יימס עשה את קפיצת המדרגה. חכימי עבר לפריז סן ז'רמן ששילמה עליו 60 מיליון אירו. 60 מיליון יותר ממה ש"עלה" ריס ג'יימס לצ'לסי.
בתחילת העונה הדסון-אודוי ישב לא מעט על הספסל, אבל בעקבות הפציעה של רומלו לוקאקו הוא מקבל הרבה יותר הזדמנויות מטוכל, בעיקר בעמדה המועדפת עליו, בצד שמאל של ההתקפה. ואם בתחילת העונה היו שמועות על מעבר אפשרי לאחת מקבוצות הבונדסליגה, כרגע אין בכלל ספק באשר לנחיצותו לסגל, גם אחרי שלוקאקו יחזור.
טרבו צ'אלובה הוא גם מסוג השחקנים שטוכל אוהב: עוצמתי, מהיר וגבוה (1.90). הבלם בן ה-22 נולד בסיירה לאון והיגר עם משפחתו לאנגליה כשהיה בן 7. לאקדמיה של צ'לסי הוא הגיע שנה לאחר מכן יחד עם אחיו נת'ניאל, שמבוגר ממנו ב-4 שנים ומשחק היום בפולהאם.
כמו לא מעט מחבריו הוא הושאל בשנים הקודמות לקבוצות מליגות נמוכות (איפסוויץ' והאדרספילד) או מליגות זרות (לוריין הצרפתית) כדי לצבור דקות משחק. אבל בקיץ תומאס טוכל החליט להחזיר אותו הביתה. ב-11 באוגוסט הוא שיחק מול ויאריאל בסופר-קאפ האירופי, כשצ'לסי ניצחה בפנדלים. שלושה ימים לאחר מכן צ'אלובה ערך את הבכורה שלו בפרמייר-ליג, וזו לא הייתה סתם בכורה – הוא גם הבקיע בניצחון 0:3 על קריסטל פאלאס.
במשחקים האחרונים טוכל מעדיף את צ'אלובה כבלם השמאלי בשלישייה האחורית שלו, לצידם של תיאגו סילבה ואנטוניו רודיגר. מעמדו של לופטוס-צ'יק חזק פחות. לא רק בגלל שהוא מבוגר יותר מכל יתר חבריו, בוגרי האקדמיה, אלא גם משום שהוא משחק כעת על המשבצת של אנגלו קאנטה. כשהגאון הצרפתי הקטן יחזור מהפציעה שלו, לופטוס-צ'יק ישוב לספסל.
אבל בעונה ארוכה ועמוסה כל כך, כשצ'לסי שואפת לזכות בכל התארים האפשריים, לכולם ברור שאין אפשרות להצליח ללא ספסל עמוק ומחליפים ברמה גבוהה. כמו לופטוס-צ'יק.
העונש שעזר
מה שקורה העונה עם שחקני האקדמיה הוא לא פחות ממדהים. גם משום שלצ'לסי בעידן רומן אברמוביץ' יצא מוניטין של קבוצה נובורישית, שרוכשת שחקנים ללא הכרה. האקדמיה ייצרה שחקנים צעירים לא רעים בכלל, אבל לא היה להם סיכוי לקבל מקום בהרכב של הסופרסטארים שעלו עשרות מיליונים.
בעונה שבה מאוריציו סארי אימן את צ'לסי, אך שחקן אקדמיה לא קיבל הזדמנות לערוך בכורה, גם לא בגביע הליגה. מייקל אמנלו, מי ששיחק במכבי ת"א בעבר הרחוק ושימש כמנהל הטכני של צ'לסי, סיפר כי אחד המנג'רים אמר לו שעדיף לסגור את האקדמיה או לפחות לצמצם אותה, כי היא עולה יותר מדי כסף ולא מסייעת לקבוצה הבכירה.
ולפתע העונה בוגרי האקדמיה משחקים 27 אחוז מהדקות ומבקיעים כמעט שליש מהשערים. ביום רביעי זה היה תורו של מייסון מאונט שהבקיע ובישל בניצחון 1:2 על ווטפורד.
מאונט בן ה-22 הושאל ב-2017 לוויטסה ארנהם ההולנדית ועונה לאחר מכן לדרבי קאונטי. כשלמפארד מונה למנג'ר צ'לסי הוא החזיר את מאונט לקבוצה, והקשר הצעיר החזיר לו בריבית דריבית.
ללמפארד יש קרדיט גדול מאוד בעליית קרנם של השחקנים מתוצרת בית, גם אם הקדנציה שלו הייתה קצרה ולא מוצלחת. כמובן שהיה פה גם אילוץ. פיפ"א הענישה את צ'לסי באיסור רכש שחקנים חדשים לפני כ-3 שנים למשך 18 חודשים ולכן למפארד נאלץ להתבסס יותר מכל קודמיו על שחקנים צעירם ששייכים למועדון. בדיעבד העונש הזה רק עזר לצ'לסי להגיע רחוק יותר.
באשר למאונט, שהגיע לאקדמיה של צ'לסי בגיל 6, יש לו כבר 4 שערים ב-26 הופעות במדי נבחרת אנגליה. והוא סיים במקום ה-19 המכובד של "כדור הזהב" – מקום שני בין האנגלים אחרי ראחים סטרלינג.
את בוגרי האקדמיה של צ'לסי אפשר למצוא בקבוצות לא מעטות בפרמייר-ליג ובליגות הנמוכות. רובם לא יחזרו כנראה לקבוצת הבית, אבל כמה מהם עשויים לעשות זאת, כמו הקשר הסקוטי הנהדר בילי גילמור שמשחק כמושאל בנוריץ'.
בצ'לסי כמובן מעוניינים להצמיח עוד שחקנים שיסייעו לקבוצה בעתיד, אבל מצד שני מדובר גם ב"מפעל" שמייצר הכנסות לא מבוטלות. כך למשל טאמי אברהם נמכר לרומא ב-40 מיליון אירו ומילאן שילמה 28 מיליון אירו עבור פיקאיו טומורי.
אוהדי צ'לסי מחכים בכיליון עיניים לצעירים המוכשרים הבאים שיקבלו הזדמנות בקבוצה הראשונה. ולאף אחד אין ספק שתומאס טוכל יעשה זאת עם החלוץ בן ה-17 ג'וד סונסאפ-בל ועם הקשר בן ה-18 הארווי וייל. תזכרו את השמות.