נטפליקס אולי תעשה על זה סרט יום אחד, אבל התסריט לסיפור הבא, כך מסתבר, הוא אמיתי לגמרי. מהחיים. עד כמה שתחשבו שהוא מופרך.
הרשויות בהודו היו בשבוע שעבר בהלם: אחרי מעקב של חודש, נחשפה רשת נוכלים שעקצה אלפי אנשים, אם לא יותר, בהימורי קריקט פיקטיביים. הונאה שהפנתה שוב את הזרקור לעבור הימורי הספורט - ועד כמה המהמרים הכבדים מוכנים ללכת רחוק, רק כדי לנסות להרוויח כסף "בצורה קלה".
הסיפור, כאמור, יותר מדי דמיוני כדי להיות אמיתי והחל לצוף על פני המים לפני מספר שבועות. בדיוק בזמן בו ליגת הקריקט העשירה והמדוברת בהודו הוציאה את העונה החדשה שלה לדרך, החלו גם ליגות אזוריות שונות ברחבי המדינה לקיים משחקים משלהן. אחת מהן שוחקה לראשונה במדינת גוג'ראט שבמערב מדינת הענק האסייתית ועניינה את המהמרים ב"משחקים על בסיס יומי". אף אחד אז לא העלה על דעתו שמדובר בתרמית ענק.
גם לא העובדה שהמשחקים נערכו על מגרש חולי לגמרי, התלבושות נראו מוזרות, נערים הגישו בקבוקי מים לשחקנים וערוץ היוטיוב הפתוח של הליגה השמיע קולות מוזרים. אה כן, והיו חברים בו רק 255 משתמשים בלבד. המהמרים, שהגיעו בעיקר מרוסיה, שפכו מזומנים על גבי מזומנים כדי להמר על התוצאות. כולן כמובן, כך הסתבר, נקבעו מראש.
שופטים עם מכשירי קשר
חמישה אנשים נעצרו בשבוע שעבר בפשיטת המשטרה על החווה בה נערכה אותה "ליגה". ביניהם, כך על-פי החשד, המוח מאחורי ההונאה: עומד שואב דבדה, הודי שבעבר עבד במשך כשמונה חודשים ברוסיה בפאב שעיקר העיסוק שלו היה לרכז הימורים על אירועי ספורט במזרח. דבדה, כמו שהבנתם, כיוון לרוסיה ופעל בעיקר באמצעות הטלגרם. הוא גייס את הניסיון שלו והליגה הפיקטיבית יצאה לדרך.
בליגה, שנקראה "Century Hitters T20", היו שש קבוצות שנקראו על שם מדינות שונות בהודו. 24 אנשים מקומיים, שהקשר בינם לבין קריקט הוא במקרה הטוב מצפייה בטלוויזיה (בכל זאת, מדובר בספורט הלאומי של הודו) מקרי בהחלט נקראו לדגל. להיות הפיונים בהצגה. שניים מהמארגנים היו השופטים ובכיר נוסף במעשה הנוכלות שימש כ"פרשן" כשהוא מחקה שחקן קריקט מפורסם.
שתי מצלמות צילמו את המשחקים, כולן בגובה רב מבלי שאפשר היה לראות את פרצופי השחקנים. לא סתם. ההימורים בוצעו דרך הטלגרם ומי שהתלונן בקבוצה על "איכות השידור הירודה", לא יופתע לשמוע שצלילי הקהל והחבטות בכדור באותם משחקים הורדו מראש מהאינטרנט.
השופטים השתמשו במכשירי קשר כדי לדבר במקביל עם המארגנים ולדעת מי הקבוצה ש"צריכה" להפסיד כדי שהם יגרפו את רוב הרווחים. לשחקנים שולם שכר של 400 רופי (4.22 דולר) על כל משחק ולדברי מפקד המשטרה ההודי שחשף את הפרשה, באהבש ראטוד, כולם שם מוכנים לשתף פעולה ולהפיל את המארגנים.
"מעולם לא ראיתי הונאה מתוחכמת כזו", אמר ראטוד. "הם פשוט שכרו חלקת אדמה, התחילו לשחק ולהקרין ביוטיוב. אפילו תושבי המקום לא היו מודעים שמדובר בליגה פיקטיבית. מעט מאוד ידעו על הדבר הזה".
משחקי טניס שולחן ב-4 לפנות בוקר
תחום הימורי הספורט מגלגל כידוע מיליארדים על גבי מיליארדים של דולרים ברחבי העולם, אבל המהמרים הכבדים או המכורים לא מסתפקים בליגות המוכרות והרגילות, אלא פוזלים ומנסים כל דבר חדש. ואם יש משחקים על בסיס יומי או שעתי, מה טוב. לא מעט נוכלים, בתחפושת של אנשי עסקים, יודעים בדיוק איך ללכוד את עיניהם. לדוגמא, אם תרצו, ליגת הטניס שולחן הרוסית ששברה את הרשת בזמן הקורונה.
הליגה, שבחודשים הראשונים לקורונה שלטה בקרוב ל-50 אחוזים ממחזור ההכנסות של סוכנויות ההימורים, איבדה חצי מהרווחים, אבל היא עדיין חיה וחובטת. הליגה הוקמה ב-2017 במטרה לקדם את הענף ברוסיה. היא מונה כ-1,000 שחקנים, אבל אין שום מקור מידע על ההכנסות שלה ועל שכר השחקנים. דבר אחד ברור: היא נבנתה עבור אתרי ההימורים, וכאן המנצחים והמפסידים הם בכלל לא השחקנים. אין שום היגיון ספורטיבי בליגה שחלק מהמשחקים בה משוחקים בשתיים או בארבע לפנות בוקר שעון רוסיה - שעות השיא של פעילות אתרי ההימורים בארה"ב.
"קודם כל זה כיף, הכל יכול לקרות. זו ליגה לא ממש מסודרת, ובעיקר ההרגשה היא כאילו אנחנו מהמרים על עצמנו, גם בגלל הרמה העממית, וגם בגלל שהכל רנדומלי, ולכן אתה בעצם מהמר על האינסטינקט שלך", כתב בשנה שעברה הגולש מקס מורמונט באתר "דראפטקינגס". "אתה צריך לראות בן אדם, לא לדעת עליו כמעט כלום, ולהמר לפי איך שהוא נראה לך".
ליגת טניס השולחן הרוסית היא הימור אחד מתמשך. גן עדן למהמרים. מדובר במשחק יחסית מהיר המאפשר הימורים מהירים בין הנקודות: מי ייקח את הנקודה הבאה או האם הכדור ינחת מחוץ לשולחן אחרי שיפגע ברשת, ועוד מגוון אפשרויות. הריגוש הזה מיועד לשני סוגי המהמרים: המהמרים החדשים, המשועממים, שתקופת הקורונה, למשל בכל 2020, הותירה אותם ללא תעסוקה, ואלה שהימורים כאלה מספקים להם בכל רגע מחדש ובכמויות עצומות את הטירוף שהיו רגילים לו.
כמעט שום דבר לא ידוע על הליגה. אי-אפשר לדעת מי עומד מאחוריה, אי-אפשר לעקוב אחרי התוצאות באתר, ואי-אפשר אפילו לדעת איפה מתקיימים המשחקים. התאחדות טניס השולחן הבינלאומית משכה את ידיה מהליגה, ועדיין מיליוני דולרים נשפכים סביב הפעילות הביזארית שלה. הרצון להמר, מתברר, גבוה לאין ערוך מהפחד לחטוף עקיצה מנוכלים.
התרמית שנחשפה השבוע בהודו נראתה כאילו יצאה מהסרט "העוקץ", המוכר והטוב משנות ה-70. גם מפקד המשטרה ההודי, באהבש ראטוד, יודע שזה לא ימנע מאנשים מפוקפקים אחרים לעשות מעשים דומים, אולי לא ברמת תחכום ותעוזה כזו. "תמיד יהיו אנשים רעים שינצלו אחרים, ותמיד יהיו פראיירים שמחפשים כסף קל ויפלו בפח", אמר ראטוד - וכמה שהוא צדק.