עומר אצילי הבקיע את שני הפנדלים שלו, עבדולאי סק היה בכל מקום במגרש והחיבור הקבוצתי (שהתבטא במעגל דרבון מיד אחרי שער השוויון) עשה את שלו. אבל אם צריכים לשים את האצבע על הרגע שבלעדיו מכבי חיפה לא הייתה משיגה כנראה שלוש נקודות שלשום מול אשדוד, אז היא תלך לכיוונו של ג'וש כהן ולהדיפת הפנדל של חמודי כנעאן. עוד פנדל.
כן, כהן נכנע לפנדל הראשון במשחק, אבל העצירה מול כנעאן אינה הראשונה או השנייה שלו שהביאה לקבוצה נקודות. מאז הגיע לארץ ב־2019 רשם השוער האמריקאי, בין השאר, עצירת פנדל בדקה ה־96 מול חדרה, שהביאה ניצחון במהלך האחרון של המשחק. בעונת 2020/21, מול מכבי פ"ת, מנע כהן ממכבי ת"א להתקרב למרחק נקודה, עם עצירת פנדל של מכבי פ"ת בדקה ה־98. שלשום זה אמנם לא קרה בדקה האחרונה, אבל חיפה כבר הייתה בפיגור שער ובחיסרון שחקן. כהן השאיר אותה בחיים.
להציק או לא להציק, זו השאלה
לא מדובר במקריות: כהן הוא שוער פנדלים מעולה. עד היום נבעטו מולו 20 פנדלים בליגת העל, והוא עצר לא פחות משמונה בעיטות. המספרים של בעיטות פנדל בעולם בעשור האחרון מצביעים על כ־78 אחוזי הצלחה. מול כהן המספר יורד ל־60 בלבד – נתון שמציב אותו בחמישייה הראשונה של שוערים עם אחוז ההצלחה הגבוה ביותר בתולדות הליגה, מבין כל השוערים שנבעטו לעברם לפחות עשר כאלה.
יש שוערים שנחשבים ל"מומחי פנדלים". למשל סמיר הנדנוביץ' של אינטר, שהפך העונה בעיקר לשוער שני, אבל עצר הכי הרבה פנדלים בליגות הבכירות במאה ה־21. קיימים מספר גורמים שהופכים שוער למוצלח יותר כשמעמידים מולו כדור על העיגול הלבן שמרוחק 11 מטרים ממנו, ולחלקם נחשפנו במונדיאל האחרון. אמי מרטינס, שוער ארגנטינה שנחשב לאמן פנדלים בעצמו, מדגיש למשל את ההיבט הפסיכולוגי - ההתגרות ביריב לפני הבעיטה וניסיון הורדת הביטחון שלו. עם זאת, התנהגות כזו אינה מתאימה לכל שוער. להפך, יש שוערים שהעידו כי ברגע שמאמן הכריח אותם לעשות זאת, ההשפעה הייתה הפוכה. כלומר הם אלה שאיבדו את קור הרוח.
ג'וש כהן הוא מהסוג השני, שלא מציק ליריב פנים מול פנים, אבל יש כמה גורמים אחרים שעושים אותו לשוער פנדלים מצוין. איך הופכים לאחד כזה? ברור שצריך אינסטינקטים טובים ורגליים חזקות שמאפשרות לזנק לקצה השער, אבל הדברים האלה נכונים לרוב הפעולות שנדרשות משוער. בשנים האחרונות, עם השינויים שהוכנסו במשחק, יש שלושה אלמנטים ששמים עליהם דגש יותר מכל.
איך להפוך ל"מומחה פנדלים"
ההכנה. היום כל שוער מתכונן לבועטים שמולו, ולא רק בשלבי נוקאאוט שבהם יש אפשרות לדו־קרב מהנקודה הלבנה. לפני המשחק מתבצע ניתוח של הבועטים הפוטנציאלים של היריבה: לאן כל אחד אוהב לבעוט, באיזו עוצמה, מה המרחק שהוא לוקח מהכדור לפני הבעיטה והאם הטווח הזה משתנה לפי הכיוון שאליו בכוונתו לשלוח את הכדור. שני פנדלים נבעטו לכיוון כהן שלשום על ידי שני בועטים שונים. הגישה שלו להתמודדות עם הפנדל הייתה שונה, היא נקבעה לפי הבועט.
המבט. לשוער יש שתי אפשרויות. האחת היא "להמר" על פינה ולזנק מוקדם לכיוון שאליו הוא חושב שיילך הכדור. זה קורה יותר במקרים שבהם לבועט יש פינה קבועה יחסית. השנייה היא לחכות ולנסות "לקרוא" את הבועט. פעם שוערים היו שייכים לזן מסוים - או שאתה מהמר או שאתה קורא – אבל היום שמים דגש על המבט של השחקן שבועט. אם הוא מסתכל לכיוון הכדור זמן ממושך, ולא אל השער, נקודת ההנחה היא שהחליט מראש לאן לבעוט. כשהמבט מתמקד יותר לשוער, גדל הסיכוי שיבחר כיוון לפי מה שהוא רואה מולו. במקרה כזה שוערים אוהבים לבצע הטעיה קטנה, להראות כאילו הם מזנקים לצד אחד, ובעצם קופצים לצד האחר. כהן עושה זאת הרבה.
3 צפייה בגלריה
לא צריך להציק ליריב בשביל להפוך לשוער פנדלים מצוין. ג'וש כהן עוצר את הפנדל של חמודי כנעאן
(צילום: עוז מועלם)
הטכניקה. חוק שנכנס לפני מספר שנים קובע כי רגל אחת של השוער חייבת להישאר על הקו עד רגע הבעיטה. החוק הזה שינה מאוד את הטכניקה של השוערים, כי אם יזיזו את הרגל במטרה לדחוף באמצעותה את הגוף, קיים סיכוי טוב שיישרק פנדל חוזר. לכן, כדי שתהיה עוצמה מקסימלית באותה דחיפה, הזווית שבה מוצבת הרגל צריכה להיות מושלמת. אלה פרטים קטנים שלא כל שוער מבצע כמו שצריך. כהן כן.
המשחק משתנה כל הזמן, כך גם פנדלים. אצל הבועטים רואים יותר שחקנים שמבצעים עצירה קלה לפני הבעיטה, עוד דבר ששוערים צריכים להתכונן אליו. ככל שאתה מוכן יותר, גדל הסיכוי לנצח במאבק שלפעמים יכול גם להכריע עונה שלמה.
