לאורך חייו ככדורסלן מקצועני ועד היום ממש, כמו בשירו של חנן בן ארי "אלוף העולם", שון דוסון היה אלוף בליפול ולקום כמו גדול. בגיל 27 הספיק לעבור דברים ששחקנים לא חווים לאורך קריירה שלמה.
אליפות היסטורית כשחקן מוביל במכבי ראשון לציון בגיל 22, שני ניסיונות להגיע ל-NBA, וחוויה בליגה הספרדית במדי חובנטוד בדאלונה, שמפתחת פרוספקטים כמו ריקי רוביו למשל, וכך היה אמור להיות גם איתו.
אלא ששמו של דוסון בשנים האחרונות נקשר בעיקר לנושא של פציעות. שתיים קשות כאלו, הראשונה בינואר 2019 כשקרע את הרצועה הצולבת בברך ימין, ותשעה חודשים לאחר מכן במשחק החזרה שלו, כאשר אחרי שלוש דקות בלבד קרע את גיד אכילס באותה הרגל, היו ביש מזל אחד גדול.
"אחרי הפציעה הראשונה לקרוע את הצולבת זה משהו שכל ספורטאי הכי מפחד ממנו, סוג של פאניקה", מספר דוסון. "האמנתי באותו זמן שכל דבר קורה לטובה, ומסיבה מסוימת, ואחרי כמה ימים התסכול עבר. אחרי הפציעה השנייה יום שלם לא הוצאתי מילה, אבל אחרי הניתוח כבר הייתי עם חיוך על הפנים. סוג של רוחניות כזאת שאי אפשר להסביר. לא הייתה לי טיפת מחשבה של להפסיק לשחק וגם לא תהיה".
אתה מוצא את עצמך בתקופה הזו לבד במדינה זרה?
"זה לא כזה נכון כי המשפחה והחברים היו באים לעתים קרובות. כמובן בקורונה זה היה הרבה יותר קשה. אבל למדתי על עצמי הרבה. קראתי הרבה בבית. ידעתי שאני צריך לעבוד קשה בשיקום, וזה גם כלל מנוחה. ניסיתי ליהנות בזמן שלי בספרד, והמשכתי באותה צורת חיים".
עוד מוסיף דוסון: "בסוף האהבה לכדורסל מנצחת. אתה עובר דברים בחיים, לומד להתמודד איתם ומתחיל לקחת את החיים בפרופורציות. נשארתי חיובי וניסיתי לא לחשוב יותר מדי על דברים שאין לי שליטה עליהם. בקורונה זה היה מצב של פאניקה, במיוחד בספרד, שפשוט כולם לא ידעו לעכל גם את האובדן וגם את הסיטואציה".
איך הרגשת כשהחברים לקבוצה הגיעו באחד המשחקים עם חולצות שעליהן הכיתוב "שון, תהיה חזק"?
"זה קרה אחרי הניתוח של הפציעה השנייה. הוקרן סרטון ומיד אחריו נכנסתי לאולם וכל הקהל עמד על הרגליים. זה מאוד ריגש אותי".
מאז תום העונה הקודמת ועד לפני שבועיים, יו"ר בני הרצליה, אלדד אקוניס, והמנהל המקצועי זופר אבדיה, לא הפסיקו לנסות לשכנע את דוסון לחזור לאולם היובל שבו שיחק לפני היציאה לספרד. "היינו בקשר עם שון לאורך כל הקיץ וסימנו אותו בתור שחקן שאנחנו רוצים מאוד, מתוך מטרה שיוביל את הקבוצה להצלחות העונה", נזכר אבדיה. לפני שבועיים דוסון השתכנע וקיבל את ההצעה להצטרף לקדנציה שנייה.
שון, בגיל 27 בטוח שהיית רוצה להיות במקום אחר.
"רוב הקיץ המטרה שלי הייתה להישאר באירופה. היו לי פניות מהארץ, אבל זה משהו שלא הייתי בטוח פתוח אליו. בסוף הבנתי שאני צריך לחשוב על חזרה, והרצליה, שזה מועדון שהפך להיות בית מבחינתי, היו הראשונים שקיבלו את פניי".
אתה מבין את החששות שהיו לקבוצות מהאפשרות להחתים אותך?
"בטוח שהיו חששות אחרי שתי פציעות, ואחרי שבשנה האחרונה מצד אחד אני קולע 17 נקודות במשחק אחד, ובזה אחריו מקבל שלוש שניות על המגרש. בגלל זה אני עוד יותר מעריך את הרצליה ואקוניס".
בעבר ניסה דוסון גם להגשים את החלום הגדול שלו – לשחק ב-NBA. הוא כבר הצליח להיכנס למחנה הסופי של ניו אורלינס פליקנס, אבל נחתך לפני פתיחת העונה. לאחר מכן גם ניסה את מזלו בברוקלין, אבל לא קיבל חוזה. "יש לקבוצות שם המון שיקולים אישיים ומקצועיים, והיה לי קשה להבין את זה", מספר הישראלי. "יצא לי לשחק עם אנתוני דיוויס ולדבר איתו, וג'יימס הארדן שמר עליי כששיחקתי נגד יוסטון. אלו חוויות מדהימות".
מה דעתך על הדור הצעיר יותר שמנסה את מזלו?
"אני בקשר טוב עם דני אבדיה, ושמח מאוד בשבילו. הלב היה איתו בפציעה שלו, והוא יודע כמה אני מאחל לו בהצלחה. את נועם דוברת אני לא מכיר אישית יותר מדי כי הוא עלה לבוגרים אחרי שעזבתי לספרד, אבל אני מאמין שהוא יגיע הכי רחוק שאפשר".
העונה דוסון יהיה חלק דומיננטי בקבוצה הצעירה מהשרון, יש שיגידו אפילו מיני קבוצת בת של מכבי תל אביב, עם אורן אהרוני, שחוזר לקדמת הבמה אחרי שנים במחלקת הנוער הצהובה, וסנדי כהן ודורי סהר שהצטרפו גם כן. להרצליה יש מטרה עיקרית שהיא לשחק כדורסל שיגרום לקהל לחזור לאולם היובל.
"זה מצחיק כי בגיל 27 אני אולי השחקן השני הכי מנוסה בקבוצה, ויש הרגשה שאני זה שצריך להוביל פה את החבר'ה הצעירים יותר. מצד אחד זו הרגשה טובה שבונים עליך, ומצד שני אתה גם יודע שחובת ההוכחה בעיקר עליך".
אתה רואה הבדלים בכדורסל הישראלי מאז הפעם הקודמת ששיחקת כאן?
"קודם כל ביטול החוק הרוסי שוב זה לא דבר מזהיר, אבל למרות זאת עדיין הרבה צעירים מקבלים דקות והרבה ישראלים שמנסים לעזוב את הארץ אולי כתוצאה מזה. בדיעבד זה גם מקדם אותם לרמות גבוהות יותר".
מה עם הפרק בנבחרת ישראל?
"אף פעם לא יצא לי להיות חלק מוביל בנבחרת וברור שזה קצת נפל בגלל הפציעות, אבל שמתי לעצמי את זה כמטרה לקיץ הבא, ואני תמיד ארצה את זה. כרגע המטרה היא ליהנות העונה ואולי בעתיד לשוב לליגת הקיץ".
