קוסטאס סלוקאס הרעיד השבוע את יוון. הגארד שהיה אחד הסמלים של אולימפיאקוס עבר ישירות ליריבה השנואה פנאתינייקוס, ששילמה עליו מחיר מופרז כדי לחזור למרכז הבמה האירופית ובמקביל גם לדחוף אצבע לעין של היריבה העירונית. סלוקאס הצדיק את המעבר בכך שטען כי אולימפיאקוס לא מכבדת אותו. כשוואסיליס ספאנוליס עשה את המעבר ההפוך חצי עיר הפסיקה לדבר איתו. האם המעבר של סלוקאס ישתלם לו? איזה מחיר הוא הולך לשלם? בשביל זה צריך לבחון את מקרי העבר של "הבוגדים" הגדולים בספורט העולמי, כאלה שעשו את המעבר הישיר בין יריבות שנואות.
"זאב בודד" המדור של זאב אברהמי
היו כמה תנאים לקביעת ההעברות הגדולות ביותר בעולם בין יריבות מושבעות: גודל ומשמעות היריבות, העברה ישירה ממועדון אחד למשנהו, וכמה משמעותית הייתה ההעברה. אולי אין יריבות גדולה יותר בעולם מאשר פרטיזן בלגרד נגד הכוכב האדום, אבל לא היו שם העברות של סמלים.
הספורט האמריקאי כמעט ולא נכלל כאן, מפני שהיריבויות הגדולות נמצאות בכלל במכללות, ושם כמעט ואין העברות. וגם בגלל שבעידן השחקנים החופשיים, המשמעות של סמלים הידלדלה כמעט לחלוטין. אף אחד לא ממש התרגש מזה שהבועט אדם וינאטיירי, הסמל של שלוש הזכיות הראשונות של הפטריוטס בסופרבול, עזב את הקבוצה ליריבה המושבעת אינדיאנפוליס.
הכדורסל האירופאי גם הוא מיוצג במשורה. המיקום הגיאוגרפי של צסק"א מוסקבה ומכבי ת"א מונע מהן יריבות אמת, באיטליה אין יריבות כדורסל אמיתית, וככה נשארנו עם היריבויות ביוון, טורקיה וספרד, שגם בהן לא התרחשו מעברים סמליים גדולים.
הלב המקצועי עבר ליריבה השנואה
"בדרך למשחק בברצלונה, ישבתי ליד לואיס פיגו במטוס. זו לא הייתה ג'סטה גדולה. פשוט לא היה שום סיכוי שהייתי יושב לידו באוטובוס בברצלונה", סיפר סטיב מקמנמן.
בהתחשב בעובדה שמדובר ביריבות הכי גדולה בעולם, לא מעט שחקנים שיחקו גם בברצלונה וגם בריאל. ריקרדו זמורה כבר לפני מאה שנה, ברנד שוסטר, גיאורגי חאג'י, רונאלדו הברזילאי, רוברט פרוסינצ'קי, חאבייר סאביולה, לואיס אנריקה ומיכאל לאודרופ, שחווה נצחונות של 0:5 שנה אחרי שנה בשתי הקבוצות, אבל אף אחד מהם לא מגיע לקרסוליים של המעבר של פיגו מברצלונה לריאל.
ברצלונה הייתה צריכה לדעת מה היא מקבלת מפיגו: שחקן על עם בעיה בסעיף הנאמנות. לפני שהגיע לברצלונה הוא חתם על חוזה כפול בפארמה וביובנטוס ונמנע ממנו לשחק באיטליה, וכך הגיע לברצלונה עבור סכום העברה מגוחך. פיגו, ביחד עם ריבאלדו ופטריק קלייברט, הרכיבו חוליית התקפה מרתיעה. הפורטוגלי נחשב ללב המקצועי של הקבוצה, אפילו יותר מבן המועדון, אחד בשם פפ גווארדיולה.
הוא הוליך אותה לשתי אליפויות ושני גביעים, ואז עזב את הקבוצה לריאל מדריד, כשהוא מניח את היסודות לעידן הגלאקטיקוס. כמה פיגו היה טוב בברצלונה? את כדור הזהב היחיד שלו קיבל כשהיה כבר במדי ריאל, אבל על היכולת וההישגים שרשם בברצלונה.
ריאל מדריד נגד ברצלונה, הקלאסיקו, הוא המאבק הגדול ביותר בפלנטה. מאבק בין שתי קבוצות מוצלחות ועשירות, השמרנים מול הפרוגרסיביים, הממשל נגד האלטרנטיבה, אחת מגיעה מעיר הבירה שמזוהה עם הלאומנות הספרדית, והשנייה היא מבירת קטלוניה הבדלנית שמזוהה עם הלאומנות הקטלאנית. שתי קבוצות עם מספר העוקבים הגדול ביותר ברשתות החברתיות, שכל משחק ביניהן הוא פצצת רייטינג גלובלית.
הן שונאות אחת את השנייה ברמות שאי אפשר לתאר: ג'וזף סוניול, נשיא ברצלונה ופוליטיקאי שתמך בבדלנות הקטלאנית, הוצא להורג ללא משפט על ידי חייליו של פרנקו, ובמשך שנים נאסרו בספרד השפה וגילויים אחרים של זהות קטלאנית.
סנטיאגו ברנבאו, הנשיא של ריאל וחייל בשירותו של הגנרליסימו, הביא את ריאל להצלחות כה גדולות עד שפרנקו הצהיר ש"הקבוצה היא השגריר הטוב ביותר של ספרד". בשנות החמישים, ריאל ובארסה רבו על שירותיו של אלפרדו די סטפנו, ובורר פסק משפט שלמה: שנתיים בקבוצה אחת ושנתיים בקבוצה השנייה. ברצלונה ויתרה עליו לבסוף, ודי סטפנו הגיש לפיגו את חולצת המשחק שלו ביום שעבר לריאל. פיגו נאלץ לסגור אפילו את המסעדה היפנית שלו בברצלונה. בבארסה הודו שנים לאחר מכן שהמעבר זעזע את הקבוצה במשך תקופה ארוכה.
"כל קרן וייטנאם"
טסתי מניו יורק למשחק הראשון של פיגו במדי ריאל בקאמפ נואו. האווירה הייתה מכושפת, אלימה. כמו שניה לפני מבצע צבאי. לא אווירת החג שממלאת את העיר בשעות לפני המשחק. בכל העיר היו מפוזרים שטרות מזוייפים של עשרת אלפים פסוס עם דמותו של פיגו עליהם. כתובות על הקירות ושלטים, שחזרו גם באצטדיון, כינו אותו "יהודה איש קריות", "שכיר חרב". זו הייתה שנה לפני אירועי 11 בספטמבר, ואף אחד לא בדק לך מה יש לך בתיק הגב. מאה אלף אוהדים, שהעברת קיץ אחת החזירה אותם למצב צבירה של קורבנות למרות כל הניסיונות של קרויף למחוק אותה. אותו קרויף, אגב, לבש את מדי פיינורד – היריבה הגדולה של איאקס.
כשפיגו עלה למגרש, הוא מיד שם את אצבעותיו בתוך אוזניו. הרעש היה מחריש אוזניים. "הרגשתי כאילו שהנשמה שלי כלואה בגוף של רוצח", יאמר פיגו שנים לאחר מכן. לאף אחד לא היה אכפת מהמשחק. אנשים הוציאו מהתיקים והכיסים מצתים, בקבוקי זכוכית, אבנים, מסגרות עץ, מטבעות ופירות השתתפו במטווח עצום כלפי פיגו. הוא לא העז להרים קרנות. שנתיים לאחר מכן, כשפיגו חזר לקאמפ נואו, הוא הלך להרים קרנות.
11 צפייה בגלריה
יודע מה זה לעבור בין שתי יריבות גדולות. קרויף במדי איאקס ופיינורד
(צילום: gettyimages)
"הוא לא היה צריך להרים קרנות. זו הייתה פרובוקציה", אמר צ'אבי לאחר המשחק. פיגו לקח את הקרנות באיטיות, וטרח לנקות את איזור הקרן ביסודיות. הקהל רתח מהפרובוקציה. ואז שוב זרקו עליו מכל הבא ליד. "כל קרן וייטנאם", קרא לזה עיתון קטלאני. השופט עצר את המשחק ל-12 דקות בדקה ה-72. כשאיזור הקרן נוקה מהמטווח, התברר שבין בקבוקי ג'ק דניאלס וג'יי אנד בי, מישהו זרק לעבר פיגו קונצ'יליו, ראש כרות של חזיר צעיר. "בדרך כלל הייתי מגיע לנקודת הקרן לתת לפיגו אפשרות של קרן קצרה", אמר מיצ'ל סלגאדו, "אחרי הקרן השנייה אמרתי לו, 'אחי, אתה לבד, שכח מקרן קצרה".
למזלו של פיגו הוא היה שותף בעימות ספורטיבי-פוליטי-גיאוגרפי-חברתי. הוא לא היה מעורב במלחמת דת.
הקתולי שכיכב בריינג'רס
הפלגנות הספורטיבית בגלזגו נוגעת בהכל: מעמד חברתי, סקוטים-אירים נגד סקוטים מלידה, מעמד כלכלי, דגל אירלנד ובדלנות מול דגל אנגליה ואיחוד, שמרנים מול לייבור, אבל מה שהפך את ה"אולד פירם", המשחק בין ריינג'רס לסלטיק, חוץ מהשלטון הכמעט בלעדי ביניהן בתחום הספורטיבי, לתופעה עולמית, הוא שהם ייצגו על המגרש את המאבק והשנאה בין קתולים לבין פרוטסטנטים. ב-1902 סלטיק מנצלת משבר כספי של ריינג'רס, קונה ממנה שחקנים בזול וזוכה בשש אליפויות רצופות. ריינג'רס מאמצת את המודל של מספנות מקומיות ומחליטה באופן לא רשמי: המועדון לא מחתים שחקנים קתולים.
את הטאבו הזה, שתופס גם לגבי חתונות בין הדתות, שובר מנג'ר ריינג'רס גראם סונס ב-10 ביולי 1989, כשהוא מחתים את מו ג'ונסטון הקתולי (ההעברה של ג'ונסטון לריינג'רס הייתה אחרי שנתיים שבהן שיחק בנאנט, אבל היא כל כך מונומנטלית שהחוק הפעם לא תופס כלפיו. הוא גם לא השחקן הראשון הקתולי הראשון שעובר לריינג'רס, אבל הראשון המשמעותי ולאחר תקופה מאוד ארוכה ושידוע עליו בבירור כי הוא קתולי).
האוהדים של סלטיק מרגישים נבגדים. מדובר באוהד סלטיק מיום היוולדו, 72 גולים ב-128 משחקים, גולים של אליפות, גולים לפנתיאון. חודשיים לפני ההחתמה, ג'ונסטון מצהיר שאין שום מועדון בריטי שהוא ילבש את מדיו. גם אוהדי ריינג'רס מרגישים נבגדים. הוא לא היה רק כוכב סלטיק, הוא היה סלטיק שאהב להרגיז את היציעים באייברוקס. הם שרפו צעיפים וקרעו את המנויים שלהם לפני המצלמות, אפסנאי הקבוצה מסרב להכין לו את התיק, לסדר את התא שלו, ולשים בו שוקולדים כמו לשאר השחקנים, האוהדים סירבו להריע אחרי גולים שלו.
רק גול ניצחון מאוחר נגד סלטיק בנובמבר 1989 (לאחר גול אחר הוא ספג עוגה בפרצוף מהאוהדים האורחים של סלטיק) והעובדה שהוא הזכיר להם שהוא פה בגלל שהם אוהבים לבזבז מול סלטיק שאוהבים להתקמצן, הם הסכימו להבאתו. ג'ונסטון, שכבר היה חתום על חוזה לחזור לסלטיק, גרם למועדון להיראות מטופש.
סונס רצה את ג'ונסטון אחרי שכמה חודשים לפני כן ראה אותו מנצח בצמד את צרפת במוקדמות גביע העולם. כשג'ונסטון הגיע למעמד החתימה ברכב, הוא היה עטוף בשמיכה על ראשו. אף אחד לא ראה את זה קורה. אחריה, הוא היה זקוק לבצר את האבטחה סביבו רק כדי לצאת לסרט או למסיבה. 34 שנים לאחר החתימה, ג'ונסטון עדיין בקושי מדבר עליה. ב-1996 עבר לקריירת משחק ואחריה אימון וניהול בצפון אמריקה. הוא טען שחזרה לסקוטלנד לא הייתה אפשרית עבורו ועבור ילדיו בגלל החתימה בריינג'רס.
קללת הבמבינו
העובדה שמדובר בבייסבול, ספורט פחות פופולרי גלובלית, קצת מורידה מהווליום של היריבות הזו, אבל בוסטון רד סוקס נגד ניו יורק יאנקיז היא אחת היריבויות הגדולות בעולם: ספורטיבית, גיאוגרפית ובין ערים. עד המאה ה-19 המוסדות האקדמיים והנמל הקרוב ליבשת אירופה, הפכו את בוסטון לבירת האקדמיה, הכלכלה, התרבות והאמנות של צפון אמריקה. הבנייה של תעלת ארי ובעיקר העלייה המטאורית במספר התושבים של ניו יורק, בעיקר מהגרים, היא הפכה לבירה הכלכלית של העולם בתחילת המאה העשרים. אחרי הבכורה הכלכלית, ניו יורק הופכת למרכז העולם.
רד סוקס של תחילת המאה העשרים הייתה קבוצה טובה ודומיננטית יותר מהיאנקיז. אבל ב-1918 הארי פראזי, הבעלים של בוסטון, היה צריך מימון להעלאת מחזה בברודוויי. הבקשות של בייב רות' לחוזה חדש המאיסו עליו את השחקן. הוא העביר אותו ליאנקיז. עד 2004 היאנקיז זכו ב-26 אליפויות, בוסטון הגיעה ארבע פעמים לגמר, והפסידה ארבע פעמים במשחק השביעי והמכריע של הסדרה. "קללת הבמבינו", מכונה הבצורת של בוסטון. יריבות נולדה. כזו שעיתונאים בניו יורק מכנים אותה "יריבות כמו בין פטיש למסמר".
"ידעתי שאוהדי ליברפול לא יסלחו לי"
"ב-2009 ניסיתי לחזור לליברפול, אבל זה לא קרה, האופציה הכי טובה הייתה לחתום עם אברטון, היריבה העירונית, אבל הייתי צריך משהו קצת יותר טוב כדי שהאוהדים במרסיסייד ישנאו אותי כל כך", כתב מייקל אואן באוטוביוגרפיה שלו. "ואז ניקי באט התקשר ואמר לי שאלכס פרגוסון עומד להתקשר אליי, שהוא רוצה להחתים אותי ביונייטד, היריבה הכי גדולה של ליברפול באותו זמן. הלכתי לסלון כשכל הראש שלי מסתובב, אמרתי לאשתי שיונייטד מתעניינים בי, צ'מפיונס ליג, שבעים וחמישה אלף צופים כל משחק, תארים כנורמה. היינו ב'היי'. ישבתי על הכורסה וחיכיתי לטלפון. אחרי חמש דקות מגיע צלצול ממספר חסוי. בדרך כלל אני לא עונה למספרים כאלו. אני נותן לו לחייג חמש פעמים. למחרת אני נוסע לבקר אותו בבית שלו. אנחנו מדברים בעיקר על מרוצי סוסים. ידעתי שהאוהדים של ליברפול לא יסלחו לי, אבל כבר הייתי מעבר לזה".
אואן קיבל מפרגוסון את החולצה מספר שבע שאותה נטש רונאלדו לטובת ריאל. המספר של יונייטד. הוא כבש גול נצחון לפנתיאון בתוספת הזמן נגד מנצ'סטר סיטי, זכה בגביע ובאליפות הפרמייר-ליג הנחשקת. אוהדי ליברפול מעולם לא סלחו לו. כשהוא נבחר על ידי המועדון להיות השגריר הבינלאומי הראשון שלו, האוהדים ליוו את הבחירה באימוג'י של הקאות ובכיתוב "ברכות, נחש הפך לשגריר שלנו".
"נארגן מסיבה ביום שסול קמפבל ימות"
סול קמפבל חצה את הכביש בלונדון ב-2001 כשעבר מטוטנהאם לארסנל. יותר מעשרים שנה אחרי, האוהדים של טוטנהאם עדיין מניפים חולצות עם המספר 23 על הגב ועם הכיתוב JUDAS, יהודה איש קריות, ושרים בקצב שיר שכולל את השורה "אנחנו נארגן מסיבה ביום שסול קמפבל ימות".
11 צפייה בגלריה
עבר בין שתי היריבות הגדולות של לונדון. קמפבל במדי ארסנל וטוטנהאם
(צילום: gettyimages)
"אחד מחמישים הדברים שאתה חייב לעשות לפני שאתה מת", כתב האובזרבר הבריטי על הסופר קלאסיקו בין בוקה לריבר פלייט. מראדונה הצעיר הבטיח שהוא ישחק רק בבוקה, אנצו פרצ'סקולי מריבר הבטיח שכף רגלו לעולם לא תדרך בבונבוניירה של בוקה. חוסה לואיס וילארל זכה באליפות עם בוקה ב-1992, עבר לריבר וזכה מיד בשתי אליפיות רצופות, אבל לעולם לא חזר לדרוך בשכונה של בוקה. "זה מעבר אכזרי", אמר הבלם אוסקר רוג'רי שעבר בין הקבוצות, "קבוצת אוהדים אחת רואה בך בוגד, והקבוצה השנייה לא מאמינה לך. צריך הרבה אופי כדי להתאים את עצמך לסיטואציה". קוסטאס סלוקאס, האיש איתו פתחנו את הכתבה, יצטרך להפנים את המילים הללו.
פורסם לראשונה: 19:12, 14.07.23
