אפילו סטיבן שפילברג לא היה יכול לכתוב תסריט שכזה. וגם אם כן, מבקרי הקולנוע היו טוענים שהוא דמיוני מדי. עד לפני שנתיים מיכאלה משה בכלל לא ידעה שיש ענף כזה חץ וקשת. היא הייתה מתעמלת אמנותית בנבחרת ישראל, שמאסה מהענף ורצתה "להתאוורר" במקום אחר. 20 חודשים חלפו ומשה בת ה-21 תהפוך מחר (חמישי) לקשתית הישראלית הראשונה שמייצגת את ישראל במשחקים האולימפיים. סיפור סינדרלה? אם תשאלו את משה, יותר רובין הוד.
משה, כאמור, התייצבה באופן קבוע מגיל ארבע באולמות הממוזגים. אימונים נוקשים, סיזיפיים - שהובילו אותה לנבחרת ישראל בהתעמלות אמנותית. אליפויות עולם, אליפויות אירופה. והכל כמחליפה, זו שאמורה לקבל את ההזדמנות רק אם מתעמלת אחרת נפצעת חס וחלילה.
בסוף הגיעו מים עד נפש. בעודה יושבת בקהל באליפות אירופה שאירחה ישראל בקיץ 2022, וצופה מהיציע בחברותיה זוכות במדליית הזהב בקרב-רב, היא הבינה שהגיע סוף דרכה בענף. "זה היה מייאש", סיפרה בריאיון ל-ynet בחודש שעבר. "אני עוד התגייסתי, אז זה היה לקום ב-5:00 בבוקר לבסיס ומשם לאימון, עד 20:00, הביתה, שוב לקום לאימון וכן הלאה. זה היה מעייף. אחרי אליפות אירופה, כשהבנות התחרו, הבנתי שדברים לא הולכים להשתנות. עזבתי".
משה חיפשה לעשות ספורט, אך לא שיערה בנפשה שהוא יוביל אותה לספרי ההיסטוריה של הספורט הישראלי ולמשחקים האולימפיים בפריז. בתה של אירה ויגדורצ'יק, שאימנה בזמנו את משה, רחלי, הציעה לה מספר ענפים, ביניהם שייט, טיפוס וטאקוונדו. אה כן, וגם חץ וקשת. אז היא הלכה לאימון ניסיון. השאר, כמו שאומרים, היסטוריה (והיסטריה).
5 צפייה בגלריה
והיא כל חייה הייתה בכלל מתעמלת אמנותית. משה בענף הקודם שלה
(צילום: נויה גינדס, באדיבות איגוד ההתעמלות)
"הגענו למטווח, וריצ'רד פריסטמן (מאמן הנבחרת) וגיא מצקין (מנכ"ל האיגוד) נתנו לנו קשתות לנסות. פשוט יריתי. ריצ'רד ניסה לתקן לי משהו בתנועת המרפק, ישר סובבתי כמו שצריך. זכור לי שרק סובבתי את המרפק, וכולם התלהבו. ריצ'רד וגיא אמרו לי שזה משהו שלוקח לאנשים הרבה זמן ללמוד, ועשיתי את זה תוך שנייה. התלהבו ממני. לי זה הרגיש שום דבר", הסבירה באותו ריאיון.
ההתלהבות ממשה גרמה לה להמשיך לנסות, היא לא חשבה על האולימפיאדה, אבל מתחרות לתחרות היא שיפרה את המיקומים. "חלמתי לעשות משהו שיגידו שזו הפעם הראשונה בהיסטוריה", שחזרה. "כשהייתי קטנה כיוונתי לעצמי את המטרה הזו בהתעמלות. השגתי את זה בדרך לא צפויה".
והנה, תוך שנה וחצי השיגה את הקריטריון האולימפי ומחר, כאמור, תהיה יחד עם הקשת רועי דרור בן ה-19 - לנציגים הישראלים הראשונים (אם נשים את נבחרת הכדורגל בצד) שמתחרים בפריז 2024. היא תעמוד במה שהוגדר כאתר החץ וקשת היוקרתי ביותר בעולם - ארמון האינווליד, בו קבור לא אחר מאשר הגיבור הלאומי של צרפת נפוליאון בונפארטה, ותייצג את ישראל בענף שהחלה להתאמן בו רק לפני 20 חודשים.
אחרי ההצלחה של איתי שני לפני שלוש שנים, הקשת הישראלי הראשון שהגיע לאולימפיאדה והעפיל לשמינית הגמר בטוקיו - המטרה היא לנסות ולשחזר את ההישג. "זה ריאלי", היא מסבירה. "אני רוצה לתת את הכל, ומאמינה בעצמי".
אז איך מנצחים?
ועכשיו, שאלה: מי מכם יודע מה החוקים בחץ וקשת? אז בואו ונעשה לכם סדר. הקשתים בתחרות האולימפית יורים בקשת מדגם ריקרב למטרות ממרחק של 70 מ'. במקצי הדירוג שייערכו מחר, בהשתתפות משה ודרור, כל קשת יירה 72 חצים בשישה מקבצים של 12 חצים.
כל 64 הקשתים שמתחילים את מקצי הדירוג ימשיכו לשלבי הנוקאאוט שייפתחו ב-30 ביולי, אבל המיקום שלהם במוקדמות יקבע את היריבים שלהם. למשל, מי שזכה בניקוד הרב ביותר במקצי הדירוג יפגוש את המדורג 64, המקום השני יפגוש את המדורג 63 וכן הלאה.
בשלבי הנוקאאוט, התחרות היא בשיטת ראש בראש כשכל קשת יורה 12 חצים בארבעה מקבצים, שלושה חצים בכל פעם. ניצחון בכל מקצה מעניק שתי נקודות, תיקו מעניק נקודה לכל צד. הראשון שמגיע לשש נקודות מבטיח ניצחון וממשיך לשלב הבא.
בגלל שישראל שלחה לאולימפיאדה הפעם לראשונה, קשת וקשתית, לתוצאות במקצי הדירוג תהיה השפעה גם על תחרות הזוגות המעורבים. דרור ומשה יצטרכו להתברג בין 16 הצמדים הראשונים (בחישוב של צמד אחד לכל מדינה) בניקוד המשוקלל שלהם, כדי לשלב הנוקאאוט בתחרות המעורבת. מחזיקים להם אצבעות.
נדב צנציפר, שליח ynet ו"ידיעות אחרונות" לפריז מדווח
(צילום: עוז מועלם)
פורסם לראשונה: 19:09, 24.07.24
