לאחר שריגשו מדינה שלמה עם שתי מדליות כסף, חברי משלחת ההתעמלות הכוללת את מתעמל המכשירים ארטיום דולגופיאט, נבחרת ההתעמלות האמנותית, דריה אטמנוב, שסיימה במקום החמישי בגמר האולימפי וגם ליהיא רז זכו היום (רביעי) לקבלת פנים חגיגית בטקס שנערך במכון וינגייט.
האוהל שהוקם קושט בבלונים ותמונות שהנציחו את הרגעים הגדולים של הספורטאים במשחקים האולימפיים. במהלך האירוע הצטלמו הספורטאים זה עם זה, צפו בקליפים מההישגים הטריים, ולא הסתירו את החיוכים, כשניכרה עליהם ההקלה מכך שאירוע השיא הסתיים בצורה טובה מאוד וכעת הם יוצאים לחופש.
דולגופיאט נשא דברים: "גם בהכנה חשוב שיתמכו בספורטאי, עם כל המעטפת. אני פה בארץ מגיל 12 ואני רואה איך משנה לשנה האיגוד שלנו נהיה יותר חזק ונותן יותר כוח, כל מה שאנחנו צריכים, גם הצוות. אני רוצה להודות להם ולמועדון שלי מכבי ת"א ולוועד האולימפי. תודה שאתם דוחפים אותנו קדימה גם כשאנחנו פחות מצליחים וגם כשאנחנו מנצחים. כיף מאוד לקבל הרבה אהבה".
סרגיי וייסבורג, מאמן נבחרת הגברים ומאמנו של דולגופיאט: "לא ידענו מה יקרה לפני, ועכשיו אנחנו חזרנו עם שתי מדליות כסף. זאת הצלחה לא רק של מתעמלים ומאמנים, זו הצלחה של כל האיגוד שלנו. רציתי להגיד תודה למועדונים, לאיגוד, לספורט ההישגי. הרבה אנשים תמכו בנו".
איילת זוסמן, שהייתה שותפה כמאמנת לשתי מדליות אולימפיות של ההתעמלות האמנותית (זהב עם לינוי אשרם בטוקיו וכסף עם הנבחרת בפריז), דיברה גם היא בדמעות: "מאוד קשה להיכנס יום אחרי שהכל התחיל, המלחמה, הכל קרה פה בשבילנו. תודה לצוות שלי: נטשה סטיפנובה, נטשה אסמולוב, אלה סמופלוב ואידה מיירין שנלחמתן כל יום והראיתן שהכל אפשרי. גם כשלא האמנתן, גם כשרציתן לוותר, גם כשכאבתן, קמתן על הרגליים והראיתן שזה לא נגמר עד שזה נגמר. אני גאה בכן. תודה למכון וינגייט, הוועד האולימפי, איגוד ההתעמלות, ספורט הישגי וכל מי שהיה איתנו בדרך".
רומי פריצקי, קפטנית הנבחרת, דיברה בשם המתעמלות: "זה באמת מחמם את הלב לראות כל כך הרבה תמיכה ואהבה מכולם, גם מאנשים שאנחנו לא מכירות. זה לא מובן מאליו. תודה לצוות המאמנות ולבנות, זאת הייתה תקופה בלתי נשכחת עם כל כך הרבה חוויות שייחרטו לנו לכל החיים. המעמד הזה מרגש, להרגיש הקלה שירדה אבן מהלב, שהצלחנו לעמוד בזה אחרי כל הרגעים והכישלונות. תודה רבה".
אבי שגיא, יו"ר איגוד ההתעמלות, אמר: "האיגוד זה משפחה והוא עשה את שלו בגדול, בזכות שני מאמנים טאלנטים שיושבים פה עם הצוותים שלהם, בזכות שרית שנער, המנכ"לית מספר אחת. תודה גם להורים שיום יום הסיעו אתכם להגיע לכאן ושילמו מחירים. אנחנו נמשיך לעבוד קשה, אינשאללה נמשיך להביא הישגים ולא נעצור ולהתראות בלוס אנג'לס".
גיא אטיאס, מנכ"ל מכון וינגייט, סיכם: "אין יותר גאים מאיתנו פה במכון לראות את ההישגים של איגוד ההתעמלות. זה מחמם את הלב. הדבר הכי קשה זה לשמר את ההישגים, להגיע להישגים זה אחד, לשמר אותם זה שונה. כל הכבוד ושאפו לאיגוד שידע לשמר את ההישגים ולשפר. בשם המכון, בשם המדינה, בשם עם ישראל, תודה! אין גאווה יותר גדולה. להגיע למדליה זה לא קורה ביום, שנייה או רגע. זה קורה בתהליך סיזיפי יום יום שעה שעה".
יו"ר הוועד האולימפי, יעל ארד: "מעט מאוד אנשים מסוגלים להגיד שיש פה רעיון מטורף ולרוץ איתו בכל הכוח. כנרת צדף (מנכ"לית מרכז הפועל) שיצרה את התנאים כנגד כל הסיכויים, שאפו גדול. הבלון הנפוח הזה, שמכל מקום במכון רואים אותו, הוא מקום ופלטפורמה רצינית כדי לא רק להרגיש מקצוענות אלא להביא לידי ביטוי את כל החלומות. היכולת הזאת הניהולית גם אחרי חילופי יו"ר, רואים רצף ניהולי והרצף הזה הוא זה שיודע לדבר ולהוביל".
עוד אמרה ארד: "מדברים גם על מאמנים ומאמנות, העובדה שהיה לנו את אלכס שטילוב עם הצלחות גדולות ואז בא ארטיום, רואים את הניהול של סרגיי ואיילת. גם כשמתעמלות כמו לינוי אשרם פורשות רואים את הרצף וזאת אחת העוצמות שרואים. לספורטאים ולספורטאיות, עשיתם דבר ענק. כמה לחץ היה עליכם, דווקא כשמגיעים פייבוריטים, עם ההישגים, הלחץ הוא הרבה יותר גדול. אתם הצלחתם להתעלות מעל הלחץ הזה, להוכיח שקורצתם מחומר של אלופים".
"גם ארטיום עם העלייה הלא קלה לגמר. הייתה לכם בעלות על המדליה, עליתם על המשטח ועשיתם את זה בענק. מה שעשיתם שם זה בלתי נשכח. אני מקווה מאוד שנראה אתכם ואתכן ממשיכים, בין אם כספורטאים או צוות. אתם נכס לספורט הישראלי. מה שעשיתם זו תשתית לחיים עצמם".
מנכ"לית איגוד ההתעמלות שרית שנער: "זה מרגיש שירדנו מרכבת הרים, הגוף עדיין מלא אדרנלין ותחושות של גאווה, סיפוק, אהבה. אבל שלא תטעו לרגע - אלה לא התחושות היחידות שחווינו. זאת תקופה מורכבת להשאיר משפחות בזמן לאומי שכזה. זה הזמן להודות למשפחות שנתנו לנו לייצג את המדינה בכבוד. מה ששייך למשפחת ההתעמלות זה ביחד, הצלחה של מתעמל או נבחרת לא באה לבד. היא לא יכולה בלי בסיס איתן, בלי הצוות המקצועי והרפואי".
"כולכם יחד מכונה משומנת שעשתה היסטוריה וממשיכה לעשות בכל יום שעובר. הדרך לפריז הייתה מלאת אתגרים כמו פציעות, שינויים ולוגיסטיקה מאז השבעה באוקטובר. יחד עם זאת, המלחמה יצרה חיבור ואומרים שכל משבר הוא הזדמנות. המשפחה הזו יצאה למסע ואני גאה לעמוד עם שתי מדליות כסף".
