לפני קצת יותר משלוש שנים, אליסון פליקס כמעט מתה יחד עם התינוקת שילדה שמונה שבועות לפני הזמן בניתוח חירום. ל-28 המדליות שבהן זכתה עד אז בריצות ל-100, 200 ו-400 מטר ומרוצי שליחות באולימפיאדות ובאליפויות עולם הייתה פתאום חשיבות אפסית. היא בילתה שבועות במחלקת טיפול נמרץ עם התינוקת הזעירה שלה, שהרופאים נתנו לה סיכויים קטנים לשרוד. אבל קמרין, שכולם קוראים לה קאמי, היא הבת של אליסון פליקס. היא לא רק שרדה ולא רק שינתה לגמרי את החיים של אמא שלה, היא ישבה ביום שישי שעבר ביציע באצטדיון ביוג'ין, אורגון, וראתה את אמא רצה בפעם האחרונה בקריירה שאין דומה לה.
"זריקה מבחוץ": המדור של ציפי שמילוביץ
ריצת הפרידה של פליקס בת ה-36 הייתה בגמר 400x4 שליחים מעורב (גברים ונשים). אחרי שלקחה את המקל מאלייז'ה גודווין כדי לרוץ את החלק השני במרוץ, היא האטה במטרים האחרונים, אולי מתשישות ואולי כי רצתה למשוך ממש עוד טיפה. אחרי שהעבירה את המקל הלאה, היא נעצרה והתכופפה, התנשמה בכבדות, הניחה ידיים על הברכיים. אפילו במרוץ האחרון בקריירה היא רצה עד שהשרירים ברגליה כמעט עלו באש. בדרך הבלתי סנטימנטלית האופיינית לה, הבהירה פליקס בסיום ש"הדבר הראשון שהרגשתי היה חומצת חלב". אבל אז היא הרגישה משהו שבמרבית הקריירה נמנעה כמעט בכוח מלהרגיש: שמחה. ואחר כך גם נתנה לקהל משהו שגם אותו מנעה מהם, ומעצמה, במשך שנים רבות: חיוך גדול.
בערך של פליקס בוויקיפדיה יהיה כתוב שהמדליה האחרונה בקריירה שלה הייתה ארד במרוץ שליחים, אבל זה יהיה כנראה פרט הטריוויה הכי פחות חשוב בקריירה שהייתה הכל חוץ מטריוויאלית. פליקס שקלה לפרוש מיד אחרי אולימפיאדת טוקיו. היא זכתה שם במדליה האולימפית ה-11 בקריירה באצטדיון ריק מאדם, ועברה את קרל לואיס כאתלט/ית האמריקאי/ת המעוטר/ת בהיסטוריה האולימפית. ההחלטה להמשיך עוד שנה הייתה יותר תוצאה של לחץ חברתי. אנשים אמרו לה שהיא חייבת לסיים בבית, באליפות העולם באורגון. הם צדקו. ארה"ב זכתה רק בארד, אבל לקהל ביוג'ין זה באמת לא שינה. ספורטאים מכל העולם רצו לחבק את פליקס ולבקש ממנה סלפי. הם יודעים, אולי אפילו יותר טוב מפליקס, איזו מורשת היא משאירה, הרבה מעבר למספר המדהים שעומד על 30 המדליות בשני האירועים הגדולים בספורט.
"אומץ מדהים"
ב-2018 הובהלה פליקס ההרה לניתוח חירום קיסרי. אחרי שהרופאים הצילו את חייה, הם עברו להיאבק על חיי התינוקת. ובדיוק ברגע הזה בחרה חברת "נייקי", שנתנה לפליקס חסות לאורך כל הקריירה, לקצץ בשכרה.
עד אותו רגע, פליקס מעולם לא סטתה מהמסלול שלה. היא הייתה נערה ביישנית שגדלה להיות אישה רצינית וכזו שמפגינה מעט מאוד רגשות ודעות. היא רצה, ניצחה - וזהו. איש לא ידע מה היא חושבת כמעט על שום נושא אחר. אבל הצעד הבלתי נסבל בציניותו של נייקי הפעיל אצלה טריגר שלא ידעה שהיה קיים. "בשנתיים האחרונות יצאתי מחוץ ללוח התוצאות והמדליות", הסבירה פליקס, "לא הייתי מעלה על הדעת שזה מקום שאגיע אליו, אבל הייתי חייבת".
היא עזבה את נייקי ופירסמה מאמר ב"ניו-יורק טיימס" שבו קראה להגן על ספורטאיות שנכנסות להיריון. מאוחר יותר העידה בפני הקונגרס על הפערים המערכתיים שאיתם מתמודדות אמהות שחורות. היא גרמה למארגני תחרויות לייצר תעסוקה לילדים של ספורטאים, כדי שאלה יוכלו להיות איתם. היא כתבה מחדש את האופן שבו מתייחסים לספורטאים הורים ונשים בהיריון בספורט.
נייקי המבוישת שינתה את המדיניות שלה כלפי ספורטאיות בהיריון, אבל פליקס השאירה אותה מאחור והקימה חברה משלה לייצור נעליים. "כשהיא יצאה למלחמה בנייקי, זה היה מדהים", אמר האצן האמריקאי הנהדר נואה ליילס. "אני לא חושב שאנשים מבינים את הכוח של נייקי ואת האחיזה שלה בספורט האמריקאי. עבור אישה אחת - אישה שחורה אחת - לצאת נגד זה, זה אומץ מדהים ומשהו שאנשים צעירים צריכים ללמוד ממנו".
"הרגשתי את האהבה"
פליקס חזרה למסלול באליפות ארה"ב 2019, ולא הצליחה לרדת מ-52 שניות ב-400 מטר. המומחים חשבו שלא תוכל לעלות לאולימפיאדת טוקיו, ואז סיימה במקום השני במבחנים של נבחרת ארה"ב ודווקא כן נסעה ליפן. המומחים גם לא חשבו שהיא תזכה שם במדליה. הם שוב טעו.
היא התאמנה כל השנה החולפת כדי לסיים את הקריירה כמו שמגיע לה. כשיצאה לחלק שלה במרוץ הסיום, זכתה לנשום את האוויר הנהדר של אורגון ובפעם האחרונה גם את ריח המסלול. כמה דקות לאחר מכן קיבלה את מדליית הארד ותלתה אותה על צווארה של קאמי, למרות שהיא מעדיפה שהילדה לא תנסה להשיג מדליות בעצמה. "אני מנסה ללמד אותה להיות לוחמת בכל דבר שהיא עושה", אמרה פליקס, "אבל אני מקווה שזה לא יהיה על מסלול האתלטיקה".
פליקס בנתה לעצמה תדמית שלמה מאיפוק ואי הפגנת רגשות, אבל ביום שישי שעבר שיחררה את השליטה העצמית. היא ראתה את השלטים בקהל והבינה בשבוע האחרון בקריירה שלה כמה השפעה באמת הייתה לה. "הרגשתי את האהבה, והרגשתי שמחה בריצה הלילה", אמרה בריאיונות האחרונים שלה. "אני מסופקת, אני יכולה ללכת לנוח". קאמי לא חיכתה שפליקס תסיים את הריאיונות והלכה עם קרובי משפחה לאכול גלידה, כי אמא אולי אחת האתלטיות הגדולות בהיסטוריה, אבל סדר צריך שיהיה.
פורסם לראשונה: 11:50, 21.07.22
