ב-7 במרץ חזר ז'ואן לאפורטה לשמש כנשיא ברצלונה. הניצחון שלו בבחירות היה מוחץ. 30,184 מה"סוסיוס", חברי המועדון שהשתתפו בבחירות, הצביעו בעד לאפורטה – 54 אחוזים מסך הקולות הכשרים.
כשלאפורטה נבחר לנשיאות בפעם הראשונה, ב-2003, הוא היה בן 41 בלבד. מעריציו כינו אותו "ג'ון קנדי של הכדורגל". כמו הנשיא האמריקאי האגדי, לאפורטה היה צעיר, יפה תואר וכריזמטי. למזלו אף אחד לא התנקש בחייו, כך שהוא הצליח לעשות מהפכה אדירה במועדון, והצעיד אותו לימיו הגדולים ביותר.
במהלך שבע השנים בהן לאפורטה כיהן כנשיא, בין 2003 ל-2010, ברצלונה הפכה לקבוצה הטובה והפופולרית בעולם. היא זכתה באליפות ספרד ארבע פעמים, בליגת האלופות פעמיים ושיחקה כדורגל חלומי.
כולם זוכרים ללאפורטה שהוא זה שהחתים את רונאלדיניו, מי שהזניק את בארסה לפסגה, אבל בעיקר זוקפים לזכותו את ההחלטה האמיצה – שאז נראתה כמעט מטורפת – למנות את פפ גווארדיולה כמאמן ב-2008.
פפ אמנם היה שחקן עבר גדול בברצלונה, אבל כל ניסיונו כמאמן הסתכם בעונה אחת עם קבוצת המילואים, בליגה הרביעית. והוא היה בן 37 בלבד.
היום גווארדיולה הוא אחד המאמנים הגדולים בעולם, אבל אז, בקיץ 2008, מעטים, אם בכלל, האמינו שיהפוך לכזה. ואחרי שבארסה הפסידה במחזור הפתיחה לעולה החדשה נומנסיה, רבים האמינו שההחלטה להמר על מאמן כה צעיר וכל כך לא מנוסה היא שגיאה פטאלית.
איך זה נגמר, כולם יודעים. ואת ההחלטה ההיא אף אחד לא שכח ללאפורטה, גם הרבה אחרי שפפ עזב ואחרי שלאפורטה עבר לפוליטיקה המקומית.
יותר מ-13 שנים עברו מאז, והנה לאפורטה, בקדנציה השנייה שלו כנשיא ברצלונה, עומד לבצע צעד דומה: למנות שחקן עבר אגדי, עם מעט מאוד ניסיון כמאמן, לבטח ברמות הגבוהות ביותר, כמאמן הקבוצה.
כהן "הטיקי-טאקה"
צ'אבי הרננדס בן ה-41 שיחק בברצלונה 17 שנים, מ-1998 ועד 2015. במהלך השנים הארוכות שלו בקבוצה הוא זכה ב-25 תארים, כולל 8 אליפויות ספרד ו-4 גביעי אירופה לאלופות.
אבל אלו לא היו המספרים שהפכו את צ'אבי לאחד הגדולים בכל הזמנים, גם לא 767 המשחקים שלו במדי הקבוצה (שיא שנשבר ע"י לאו מסי בעונה שעברה).
צ'אבי היה המייצג האותנטי ביותר של הסגנון של ברצלונה. כשראית אותו משחק, הבנת מהו הכדורגל של בארסה. משחק של נגיעה בכדור, של מסירות קצרות, של חילופי מקומות. פעם קראו לזה "טיקי-טאקה".
משחקו האחרון של צ'אבי במדי בארסה היה גמר ליגת האלופות האחרון שלה, ב-2015 באצטדיון האולימפי בברלין, מול יובנטוס. הוא היה אז בן 35 וכבר לא שחקן הרכב.
אבל בדקה ה-78 צ'אבי נכנס במקומו של אנדרס אינייסטה, שותפו הוותיק במרכז המגרש. והוא, כקפטן, היה זה שהניף את גביע האלופות – הרביעי בקריירה.
מאז שצ'אבי עזב, בארסה איבדה חלק מהזהות שלה. כן, היא עדיין ניסתה להניע את הכדור במסירות קצרות במרכז המגרש, אבל זה לא היה אותו דבר. את הקסם שיצרו צ'אבי ואינייסטה אף אחד לא יכול היה לשחזר.
שבועיים אחרי הזכייה בליגת האלופות חתם צ'אבי באל סאד, אחת הקבוצות הבכירות בליגה של קטאר. חוץ מלהמשיך ולשחק כדורגל ולהרוויח סכומי עתק, צ'אבי גם התחייב לסייע בקידום המונדיאל של 2022.
הבחירה בקטאר לא הייתה מקרית. צ'אבי ראה מול עיניו כל העת את הדוגמה של פפ גוורדיולה, מאמנו הנערץ. הוא מעולם לא הסתיר שהתכנית שלו דומה לזו של פפ.
כשגווארדיולה סיים את דרכו בכדורגל האירופי, הוא עבר ב-2003 לאל אהלי מהליגה הקטארית. הוא שיחק שם שתי עונות, ודאג לפתח קשרים מצוינים עם ראשי הכדורגל בדוחא. זה ממש לא הזיק לו בהמשך הדרך.
בארבע השנים שלו כשחקן באל סאד, צ'אבי הוליך את הקבוצה לזכייה בארבעה תארים ולהופעה בחצי גמר ליגת האלופות של אסיה.
ב-2019 הגיע הזמן לשלב הבא בקריירה. לראשי אל סאד לא היה שום ספק לגבי יכולותיו כמאמן. והם לא טעו. בקצת יותר משנתיים צ'אבי הוליך את הקבוצה לזכייה בשבעה תארים!
בשבוע שעבר הוא רשם שיא: 34 משחקי ליגה רצופים ללא הפסד - 30 ניצחונות וארבע תוצאות תיקו במשך למעלה משני וחצי.
אז נכון, אנחנו מדברים על קטאר, לא הליגה הכי חזקה שיש. אפילו באסיה היא נחשבת לליגה בינונית למדי.
ועדיין ההישגים של צ'אבי מרשימים, במיוחד כשמדובר במי שהחל לאמן רק לפני קצת יותר משנתיים. בתקופה הזו הוא למד לנהל חדר הלבשה, להפעיל את צוות האימון, ליישם טקטיקות. בקיצור: להכין את עצמו ליום פקודה.
הכל מבחינתו היה מתוכנן: להשתפשף בליגה פחות תחרותית ופחות מלחיצה, עם מעט קהל ומעט תקשורת, ולצבור ניסיון. בדיוק כפי שגווארדיולה עשה בבארסה ב' בעונת 2007/08.
מחק את ברטומאו
בכל אותו הזמן, כשהוא חי ועובד בדוחא, שמו של צ'אבי לא הפסיק להופיע בתקשורת הקטלאנית. לכולם היה ברור שביום מן הימים הוא יהיה מאמן ברצלונה, אבל אף אחד כמובן לא יכול היה לדעת מתי זה יקרה.
בינואר 2020 פוטר המאמן ארנסטו ואלוורדה אחרי הפסד לאתלטיקו מדריד בחצי גמר הסופר קאפ הספרדי, טורניר שהתקיים בערב הסעודית.
הנשיא דאז, ז'וזפ מריה ברטומאו, מיהר לשלוח את אריק אבידל, ששימש אז כמנהל המקצועי, לדוחא. אבידל נפגש עם צ'אבי כדי לבדוק האם הוא מעוניין להיות המאמן הבא.
בסופו של דבר מי שמונה למאמן היה קיקה סטיין, אבל הפרשה לא הסתיימה כאן. זמן קצר לאחר מכן אבידל התראיין ואמר כי מעולם לא הציע לצ'אבי את תפקיד המאמן וכי הוא עדיין חסר ניסיון.
צ'אבי זעם. גם על אבידל, חברו לשעבר בקבוצה, ששיקר במצח נחושה, אבל לא פחות על ברטומאו. זה היה הרגע בו החליט שכל עוד ברטומאו משמש כנשיא, הוא לא מתקרב למועדון. מבחינתו ברטומאו היה אסון לברצלונה, ולא ידע עד כמה הוא צדק.
הלחץ על ברטומאו רק הלך והחריף. השיא היה בקשתו של לאו מסי בקיץ 2020 לעזוב את הקבוצה. כדור השלג המשיך להתגלגל, ברטומאו נאלץ להתפטר באוקטובר, מה שחייב לקיים בחירות לנשיאות.
צ'אבי הפך להיות השם החם ביותר במערכת הבחירות, כאשר הראשון שגייס אותו לשורותיו היה ויקטור פונט. המועמד העצמאי, היריב העיקש ביותר של ברומאו, הכריז כי אם ייבחר, צ'אבי ימונה למאמן החדש. מאוחר יותר, כשרונלד קומאן רשם כמה הצלחות, הוא שינה את הקו והודיע כי צ'אבי יהיה המנהל המקצועי.
צ'אבי היה אמנם קלף חזק מאוד מבחינתו של פונט, אולם הסקרים קבעו חד משמעית כי זה לא יספיק כדי למנוע מז'ואן לאפורטה להיבחר כנשיא החדש.
גם צ'אבי ראה את הסקרים. הוא הבין לאן נושבת הרוח. זמן קצר לפני מועד הבחירות הוא פירסם מכתב גלוי ובו הודיע כי הוא לא קושר את עצמו לטובת מועמד כזה או אחר, וכי הוא מתכוון להישאר בקטאר עד 2022, כלומר עד אחרי המונדיאל.
מבחינת פונט זו הייתה מכת מוות. שהרי הוא ביסס כמעט את כל הקמפיין שלו על צ'אבי. לאפורטה הבין אז שני דברים: האחד, שהוא ינצח בבחירות והשני, שצ'אבי יהיה מוכן לעבוד איתו – אבל לא בכל תנאי. שהוא לא בכיס שלו.
במסיבת העיתונאים שקיים לאפורטה אתמול (שישי) הוא אמר בין היתר: "בניגוד למה שנהוג לחשוב היחסים שלי עם צ'אבי טובים. שוחחנו לא מעט בחודשים האחרונים. בקיץ אמרתי לו שקומאן יישאר המאמן כי יש לו חוזה וכי הוא אגדה במועדון. מעולם לא חשבתי שהוא יהיה מנהל מקצועי ותמיד טענתי שיום יבוא והוא יהיה מאמן ברצלונה".
לאפורטה הוסיף: "אפשר לומר שראינו את המשחקים של בארסה ביחד, כי היינו נוהגים לדבר מיד אחרי שהם היו מסתיימים, אחרי שהוא צפה בהם בביתו בקטאר".
אז נכון, בתקופה האחרונה היחסים בין לאפורטה וצ'אבי התחממו מעט, אבל הייתה גם תקופת קיפאון, במיוחד כאשר הנשיא טען בפני מקורביו שלדעתו צ'אבי עדייין "לא בשל". מה שבטוח, הם לא חברים.
יחד עם זאת צ'אבי מעולם לא הסתיר את שאיפתו לאמן את ברצלונה. הוא גם מרגיש שעכשיו הוא מוכן לאתגר, שיש לו כבר מספיק ניסיון כמאמן. אבל כאמור הוא דאג להגיע בתנאים שלו, כשהוא בעמדת כוח, כשלאפורטה והאוהדים מתייחסים אליו כאל משיח.
בניגוד למה שנוטים לחשוב, צ'אבי לא יקפוץ על התפקיד בכל מחיר. ממש לא. יש לו דרישות והוא לא מתכוון לוותר או להתפשר.
צ'אבי דורש להביא לברצלונה את כל הצוות הספרדי שעובד איתו באל סאד, ומדובר בתשעה אנשי מקצוע שכמעט כולם עבדו בעבר באקדמיה של ברצלונה.
ראשון לפני כולם נמצא אוסקר הרננדס, אחיו ויד ימינו, שמשמש כעוזר המאמן הראשי. סרחיו אלגרה הוא העוזר השני. לצידם נמצאים שלושת העוזרים הנוספים, דויד פראטס, טוני לובו וסרחיו גרסיה. איבן טורס הוא מאמן הכושר, צ'אבי פרננדו הוא מאמן השוערים, קרלוס נוגיירה הוא הפיזיותרפיסט ומריו חימנס הוא המומחה לשיקום.
בתנאים שלו
אסור לשכוח, צ'אבי חי כבר שש שנים וחצי בקטאר. טוב לו שם, מכל הבחינות, מקצועית ואישית. הוא מרוויח שמונה מיליון אירו בשנה. בתו אסיה ובנו דן נולדו בדוחא. ואם זה היה תלוי בו הוא לא היה עוזב עכשיו, באמצע העונה.
אז ברור שהנהלת אל סאד ידעה שיגיע היום והוא יעזוב. ואחרי כל מה שהוא עשה עבור המועדון, הם גם התחייבו שלא להקשות עליו אם ההליך יהיה מכובד. ועדיין לא מדובר בעניין של מה בכך - לשני הצדדים.
אל סאד פתחה את העונה נהדר, ניצחה בכל שבעת משחקיה הראשונים ומוליכה בראש הטבלה. רק לפני שבוע היא זכתה בגביע האמיר, כשניצחה בגמר את אל ראיין בדו קרב פנדלים. את השער במשחק עצמו שהסתיים ב-1:1 כבש סנטי קסורלה, הקשר הספרדי בן ה-36, שכיכב בעבר בוויאריאל ובארסנל.
קסורלה אמר לא מכבר: "צ'אבי הוא מאמן ענק. באל סאד אנחנו משחקים את הכדורגל שאפיין אותו כל הקריירה, הכדור כל הזמן אצלנו. צ'אבי מתעקש על הסגנון המסורתי של ברצלונה, אבל לא על המערך. הוא אובססיבי בכל מה שקשור להחזקה בכדור, אבל הוא גמיש מאוד בקשר למערכים הטקטיים ויודע לעשות התאמות בהתאם ליריב".
רק הזמן כמובן יוכיח עד כמה צ'אבי מוכן לאמן קבוצת פאר כמו ברצלונה, ובמיוחד בתקופה כה קשה ומאתגרת, כשאין כסף לרכישת שחקני חיזוק ואחרי הפסדים כואבים בליגה ובליגת האלופות.
אבל כשהוא רואה את הכישרונות הצעירים שבקבוצה, כמו אנסו פאטי, פדרי וגאבי, הוא מאמין שיוכל להוציא מהם הרבה יותר ממה שעשה רונלד קומאן.
מצד שני צ'אבי יצטרך להיות הבוס של לא מעט שחקנים ותיקים, שחמישה מהם חלקו איתו את חדר ההלבשה: ג'רארד פיקה, סרחיו בוסקטס, ג'ורדי אלבה, סרג'י רוברטו ומארק-אנדרה טר שטגן.
בבארסה רצו שצ'אבי יגיע הכי מהר שאפשר לקראת המשחקים החשובים שמצפים לקבוצה. אבל זה לא יקרה. יחסי הידידות והאמון שקיימים בין צ'אבי להנהלת אל סאד הם כאלו שהוא לא ינטוש את הקבוצה ככה פתאום.
כמה שעות לפני שבארסה תארח במוצ"ש את אלאבס, צ'אבי ינהל את משחקה של אל סאד מול אל אהלי. וכאשר ברצלונה תשחק ביום שלישי מול דינמו קייב בליגת האלופות, צ'אבי יהיה עסוק בהכנות לקראת משחק העונה בקטאר, יום לאחר מכן, כשאל סאד תתארח אצל השנייה בטבלה, אל דוהאיל.
רק אז כנראה הוא ייפרד מהקבוצה שהייתה הבית שלו בשש וחצי השנים האחרונות, ויחזור לבית המקורי שלו, ברצלונה.
לאפורטה אמר אתמול ש"בברצלונה אין דבר כזה עונת מעבר", כלומר היא תמיד שואפת להתמודד על תארים. ובכן, אלו דיבורים של פוליטיקאי. לאפורטה יודע יותר טוב מכל אחד אחר שלברצלונה במצבה הנוכחי, עם חובות של מעל מיליארד יורו, אין סיכוי של ממש להתמודד על התארים החשובים.
צ'אבי יגיע במטרה להתחיל ולשקם את ההריסות. זה לא יהיה פשוט וזה תהליך שייקח לא מעט זמן. אבל זו תהיה המשימה הגדולה ביותר של חייו. ואם יצליח בה, צ'אבי המאמן יהפוך לגדול לא פחות מאשר פפ גווארדיולה, האיש שבדרכו הוא הולך.
