התלוש
אילדיס שובר שיאים בבורות
"תומאס צ'קון! זה לא רק שהוא מנצח את ראיין מרפי, הוא גם לוקח לו את שיא העולם. הוא עוד לא ראה את התוצאה. לכן הפנים שלו נראות ככה. אני לא יודע אם הוא יודע שהוא ניצח בכלל. תכף הוא יסתכל על הלוח". כך בישר אלי אילדיס לשחיין האיטלקי על הישגו באליפות העולם בבודפשט, מהאולפן בהרצליה. המתחרים רואים כמובן את התוצאות מיד, אבל כמי שמגיש מהדורות חדשות בלבנט, הוא בטח חשב שגם השחיינים מחכים להכרעת ה־VAR.
"צ'קון, אולי השחיין הכי קול בבריכה, תראה איזה קול הוא", אמר אילדיס לפרשן גיא ברנע. "האוסטרלים נראים לי הכי קולים", איבחן בתום גמר השליחים מיקס, גברים ונשים, "נמט לא נראה מאושר יותר מדי, די קול", ניתח האייר־קונדישן האנושי את הבעתו של ההונגרי שהעפיל לגמר ה־100 חופשי. ככה זה כשאין לך מושג בענף. מברברים תיאורים, על הפנים.
אילדיס עצמו לא קול בכלל. "האיטלקים יקחו כאן את הכסף!", צרח לקראת הפיניש ב־100X4 חופשי (דווקא אוסטרליה לקחה). "תשמע, תשמעו גם אתם בבית", פנה לפרשן ולצופים אחרי ניצחונה של האיטלקייה בנדטה פילאטו ב־100 חזה, וניגש לפואנטה: "היא בת 17! להגיע לגמר אליפות העולם, מול כאלה תותחיות, ולשחות כמו שהיא שחתה!"... מה לעשות שכבר לפני שלוש שנים, כשהייתה בת 14, הייתה פילאטו תותחית לא קטנה בעצמה וזכתה במדליית כסף באליפות העולם? זה היה לפני שאילדיס הגיח לעולם השחייה.
ואם כבר מדברים על צווחות גיל – מילא לא שוחים בחומר, אבל מה עם ויקיפדיה? "ליאה הייז האמריקאית, רק בת 15", הציג את השחיינית שתחגוג בקרוב 17. ועדיין, כל אלה מתגמדים ליד שיא הבורות, ששוב נשבר על ידו באליפות בהונגריה, ועורר געגועים עזים למשה גרטל ולבוקי צ'יש.
את טבילת האש בבריכה של הגדולים עשה אילדיס אשתקד, כשנזרק למים הקרים באולימפיאדת טוקיו. משם זכור בעיקר תיאורו הדרמטי מהמשחה ל־200 גב נשים: "סיבום לוחצת חזק. לא, ווייט הולכת עכשיו חזק מאוד. סיבום! סיבום עם מדליית זהב!" ואז, אחרי שהקים פודיום דמיוני, שב (או הושב) למציאות: "לא, לא זהב, זה היה רק חצי גמר".
האם השדר למד בינתיים לשחות? יום שני השבוע, בודפשט, חצי הגמר הראשון ב־50 מטר חזה. "אנדרו עם זהב, פינק שני", דיווח לאומה אילדיס, שבפעם השנייה בהיסטוריה של הענף חילק מדליות בחצי הגמר. "הישג יפה מאוד גם לסימונה צ'ראסולו האיטלקי, זוכה כאן בארד", עידכן כעבור שניות אחדות, ובסוף תיקן בקול ענות חלושה (כנראה אחרי לחישה באוזנייה): "זה חצי גמר", ונימק: "כן־כן, ההתרגשות, ההתרגשות".
ככה זה כשקריין מתחפש לשחיין, עד כאן כתב הטביעה.
המציף
יוסי שרעבי, המזל"ט והבבל"ת
"אחרי המשחק עם איסלנד אציף הכל מהכל. עכשיו צריך לתת שקט לנבחרת כדי שיביאו את התוצאה הטובה ביותר. הכל מתועד אצלנו ואין דרך להתווכח איתנו על העובדות". את ההכרזה המבטיחה הזו השמיע לפני שבועיים מנכ"ל ההתאחדות, יוסי שרעבי, בנוגע לנבחרת הסבלים שנאלצה להוריד ציוד מהאווירון הקומפקטי לאלבניה, כדי שיוכל להמריא. נכון לעכשיו, אפילו הציפיות להצפה התבדו.
וכך נותרנו עם ההסבר הראשוני מטעם ההתאחדות: "לא הייתה שום בעיית משקל במטוס הנבחרת אלא בעיית נפח. ההפרש בין מטוס גדול למטוס קטן הוא 200 אלף דולר, גילינו אחריות בנושא הכסף הציבורי, לא רצינו לזרוק כספים סתם". לניפוח השכל בעניין הנפח נניח, כי הוא מזכיר מאוד את חידת ההיגיון האינפנטילית: מה שוקל יותר - קילו ברזל או קילו נוצות?
בקשר לזריקת הכספים, שווה בהחלט להרחיב. רק בחודש שעבר נודע כי ועדת התמיכות במשרד הספורט קנסה את ההתאחדות ב־1.8 מיליון שקל בגין חריגות שכר. לפי אותו פרסום, גם המנכ"ל שרעבי נהנה משכר גבוה, אפילו יותר מזה של קודמו, בעלות של כ־900 אלף שקל בשנה. כלומר כ־75 אלף שקל בחודש. עד כדי כך מקפידים בתוכנית החיסכון של היו"ר אורן חסון.
מכיוון שרגישותם לכספי ציבור חוצה מגדרים, חשוב להזכיר את נורה האפטל, המנהלת הטכנית שהובאה משווייץ לנבחרת הנשים. המציף שרעבי טיפל בעניין, אך כעבור שבועות אחדים האפטל ברחה הביתה – הרפתקה שלפי הדיווחים עלתה להתאחדות יותר מ־350 אלף שקל. על טעויות משלמים. מכספי ציבור. בנבחרת הגברים, המנג'ר יוסי בניון משתכר 85 אלף שקל בחודש, לא כולל מענקים, המאמן אלון חזן כמחצית מהסכום, ולהם אין שום סיבה לברוח. מה עוד שחזן מקבל כסף גם מעיריית אשדוד.
את השם שרעבי מכירים חובבי הכדורגל בעיקר מפרשת מינוי פרננדו היירו לקודקוד המקצועי של הכדורגל הישראלי. אז הוא כיהן כמנכ"ל משרד התרבות והספורט תחת השרה מירי רגב, והמריא לספרד (במטוס שענה על הדרישות) עם שליח ההתאחדות חיים רביבו. "אנחנו בשלבים האחרונים לקראת חתימה", דיווח שרעבי ממדריד. "תוך שבועיים הכל ייסגר". חלומות באספמיה.
בארץ הנחתה אותו השרה להקים ועדות למיניהן, שהובילו בסופו של דבר להישג ממשי ומשמעותי: ג'וב מתגמל בהתאחדות. שרעבי אפילו ביקש לקצר את תקופת הצינון המחויבת בחוק, וקיבל כמובן את מבוקשו. כולה צינון, ועסקנים לא בודקים תסמינים.
ומה קרה בסוף עם המזל"ט (מטוס זול ללא טיפ) לאלבניה? אם המנכ"ל שרעבי הציף הכל מהכל כמו שהבטיח, ואף אחד לא הרגיש את ההצפה, סימן שבהתאחדות לא חסרים סמרטוטים.
הברדק
חסון, סייג והרשות להפקרה
בקיץ 2019 החליטה ועדת איתור של ההתאחדות למנות את רו"ח סיגלית סייג ליו"ר הרשות לבקרת תקציבים. למרות שהמצב בבית"ר ירושלים מעלה תהיות לגבי הרכב הוועדה, במקרה החריג הזה לא ישבו בה היו"ר חסון, אלי אוחנה ואלי כהן "השריף".
לפני חודש, למרות שנמשכים החיפושים אחר תכולת הארנק הדיגיטלי של משה חוגג, הוארכה כהונתה של סייג בשלוש שנים נוספות. אז עכשיו אוהדי בית"ר חושבים שיש כתובת להפגנות – כלומר הבתים של חוגג, חסון וסייג – אלא שהגאונים שמינו אותה חשבו על הכל.
הנה, זו לשון ההודעה שמסרה ההתאחדות לתקשורת באפריל 2019, עם מינויה של ראשת הבקרה החדשה: "התרשמנו לחיוב מכישוריה של רו"ח סייג, הן בתחום הציבורי והן בתחום הפרטי. כמו כן, נתנו דעתנו למשרד הגדול בו היא שותפה, המונה כ־200 עובדים, 75 מהם רואי חשבון, אשר יוכל לסייע במילוי תפקידה ולהוות תמיכה ראויה בהפעלת סמכויותיה".
כלומר, כל מה שנותר לאוהדי בית"ר לעשות הוא לברר את כתובותיהם של כ־200 הסייענים הפוטנציאלים מהמשרד הענק של סייג, ולהפגין גם מול הבתים שלהם. נכון, זה יפריע למנוחת השכנים, אבל עין תחת עין, שן תחת שן, וטיפול שכונתי תחת טיפול שכונתי.
החשוכים
הדרת נשים באיגוד הכדורסל
שבוע אחרי ההילולה של עסקני איגוד הכדורסל ונבחרת הנשים במרוקו, חלה התקרבות היסטורית גם לטהרן.
איילה ימין בת ה־11, שמשחקת בקבוצת הבנים של הפועל מטה יהודה, התייצבה לא מכבר יחד עם חבריה למשחק מול אליצור אפרת. אצל היריבה, שומו שמיים, משחקים ילדים דתיים, והשופט שלח את איילה לספסל, שם מיררה בבכי. מה עשו באיגוד השפנים של עמירם הלוי? פירסמו שלשום החלטת "פשרה", שלפיה הבנים יחליטו. כלומר, ילדות יוכלו לשחק עם דתיים, רק בתנאי שהאחרונים יסכימו. איזה כיף לבנים הרבנים.
"כל ילד או ילדה שרוצה מסגרת לשחק בה צריך לקבל את האפשרות, ואם יש למישהו בעיה עם זה, הוא זה שצריך לשלם את המחיר", הגיבה לחרפה קפטנית הנבחרת לשעבר ליעד סואץ־קרני, ובתנועת "ישראל חופשית" הודיעו כי יפנו לערכאות משפטיות. מצד שני, אל תתפלאו אם במועצת גדולי התורה של הלוי ימצאו עוד פשרות, כמו למשל: בהסעות למשחקי חוץ הילדות יישבו בספסל האחורי של האוטובוס; בפסקי זמן יותקן וילון שיתחום את עזרת הנשים, כשהבנים יעברו לשמירת לחץ הילדות ימשיכו באזורית (כלומר שמירת נגיעה), ובכל מקרה, לפני תחילת המשחק תירשם לחובת הסוררת עבירה, שבין אדם למקום.
מילה זו מילה
"אנחנו רואים ברור את ההתאמות שבוסטון עשו"
גמר ה-NBA, משחק מספר 6, הסלטיקס עולים ל-2:9. שימי ריגר יודע למה. ואז גולדן סטייט התחילה לשחק וגמרה את הסדרה