הרדוד
לילות הזימה של שמחה
את איכות הפרשנות של שמחה ריגר בשידורי ה־NBA מכיר כל עכבר כדורסל וחתול רחוב. בדרך כלל זה נשמע ככה: "וואו... יווווו... יא אללה" או בגרסה המתורגמת: "הו, מיי גאד!". כשקבוצה בפיגור יוצאת להתקפה, הוא יספק את האבחנה המורכבת: "עכשיו זה התקפה חשובה מאוד", אבל עיקר כוחו בטראש טוק. לא בין שחקנים, אלא בינו לבין שותפו לבבל"ת, השדר שעף על עצמו עידו גור.
חצי גמר המזרח, פילדלפיה נגד בוסטון, משחק מספר 4. פחות משלוש דקות לסיום עולים האורחים ל־98:102. "פילדלפיה שוב קורסת!", הכריז גור מהאולפן בהרצליה, וכעבור שניות ספורות הוסיף: "פילדלפיה מאבדת את זה". בפסק הזמן, דווקא הרצליה איבדה את זה וקרסה.
5 צפייה בגלריה
דוק ריברס. כתף קרה מהמזרח התיכון
(צילום: Todd Kirkland / GETTY IMAGES NORTH AMERICA / AFP)
"דוק ריברס זה סיפור", ירד ריגר על המאמן. "זה לא רק ריברס, צריך לשים את זה על השחקנים", העיר גור. "עזוב אותי. בשביל מה יש מאמן? ווטס דה מטר וויז יו? אתה לא עמדת על הקווים בחיים שלך, אתה מדבר שטויות", גער בו ריגר. "זה לא נכון, הייתי מאמן קט־סל בבית ספר גורדון בכפר־סבא, שנה", התגונן גור מהגנון. "אתה שדר, אני הפרשן, זה הכל!", סגר ריגר עניין. עזבו אתכם עכשיו מהמאצ'־אפ בין ג'ואל אמביד לג'ייסון טאטום, יש לנו מנצח בסדרת הטמטום.
למי אכפת שריברס הוכתר בעונתו הראשונה ב־NBA כ"מאמן השנה", זכה בהמשך בטבעת אליפות ואימן את נבחרת המזרח במשחק האולסטאר? בטח לא באמצע קורס שמעביר מאמן במשקל זבוב, שהקריירה שלו לא התרוממה במזרח התיכון, למאמן קט־סל מבית ספר יסודי במזרח השרון. בסוף, אגב, הקבוצה שקרסה כדברי השדר, ומאמנה שנקטל על ידי הפרשן, ניצחו במשחק, וכעבור יומיים עשו זאת גם בחוץ ומובילים 2:3 בסדרה.
וזה כלום לעומת מה שהיה בפלייאוף המערב, בין הלייקרס לגריזליס. "שימי, אדל עדיין יוצאת עם השותף של לברון?", התעניין ברבע השני גור ממדור "גליצ'ים". "מי זה השותף של לברון?", שאל הפרשן. "ריץ' פול", השיב הרכלן. "היא לא אמרה לי, אבל אני יודע שהיא נותנת", סיכם ריגר.
בהמשך המשחק התייחס גור לדברי ג'יימס, שהכתיר עצמו כשחקן הטוב בכל הזמנים – GOAT בראשי התיבות – ולכך שאוהדי היריבות משמיעים לעברו פעיות של עז. "אני מכיר איזה אישה שאומרים אוינק אוינק" (כינוי למופקרת), הגיב ריגר ופרץ בצחוק מתגלגל. כזה הוא הפרשן הוולגרי, שגם אחרי קרוב ל־60 שנה בארץ פולט שטויות דו־לשוניות, ומקפיד להישמע אנגלו־סקסי.
הזמרת אדל לא לבד. פעם, כשהראו את ריהאנה ביציע, ריגר זרק: "אם היא הייתה מבקשת ממני הייתי יוצא איתה", וכשהמצלמה התבייתה על אמו של קווין דוראנט, הציע השדכן הטרחן מהשטעטל למאמן הקט־סל מכפר־סבא: "אתה יכול לצאת איתה".
לפני כשנתיים אמר השדר משה פרימו במהלך משחק ש"הפועל פ"ת משחקת כדורגל ליגה ז'". בהנהלת הערוץ החליטו לא לעבור בשתיקה על הסגנון הירוד שפגע ברגשות השחקנים, האוהדים והצופים, והשעו אותו לתקופה ממושכת. אז למה ריגר, שמרגיש בשעות הדמדומים כמו ברובע האורות האדומים, יכול להמשיך לבזות נשים? כי ההנהלה נותנת.
הבלוף
התפוצץ הבלון של שרצקי
איזי שרצקי הוא אדם גס רוח, שאינו בוחל באמצעים לא רק בכדורגל, אלא גם כדי לדרוך על מאמנים ולעיתים על כתבים. נכון, הוא עשה דברים יפים בקריית־שמונה, כמו למשל הקמת בתי תמחוי ותרומות לבתי ספר, אבל קבוצת הכדורגל שלו היא כישלון מהדהד.
11 שנים אחרי שהדהימה וזכתה באליפות, הצליחה הקבוצה מאצבע הגליל להביא למשחק הקריטי בבלומפילד מספר זניח של אוהדים. למפגש הביתי הגורלי עם סקציית הכדורגל נס־ציונה, משכה פיקציית הכדורגל קריית־שמונה 1,324 אוהדים. בשביל זה מספיק האולם בכפר בלום. ואם כבר כדורסל, כשפיני גרשון הביא אליפות להפועל גליל עליון, הוא הפך לגיבור מסדר הגודל של יוסף טרומפלדור. חודש אחרי שרן בן־שמעון הביא צלחת לשרצקי, בעל הבית כבר כינה אותו "נוכל".
מה עוד נשאר מהאלופה ההיא? אצטדיון עתיק ועלוב, וקבוצה קרתנית שנוהלה על ידי אחיו ושלושת בניו, ועקבה בעניין אחר דקות המשחק של הנכד. במקביל לאיומי העזיבה התכופים, הקפיד בעל הבית שהמועדון יפרסם את העסק שלו, ולחם ברשויות המס כדי לקבל הקלות בגין העסקת שחקנים זרים בפריפריה, אף שלא התגוררו בעיר. בית המשפט לא קנה את הבלוף, קבע שהקבוצה הגישה "דיווחים פגומים" על הטבות שלא הגיעו לה ולשחקניה, ודרש ממנה החזרים במיליוני שקלים.
הפועל גליל עליון, גם כשירדה מגדולתה, חיברה בין קריית־שמונה למושבים ולקיבוצים סביבה. הפועל עירוני שרצקי הפכה קורבן לגחמותיו של הבעלים, וחזרה לערוץ הקיבוץ.
היבחושים
איוניר וקשטן נגד ספאלטי
נכון, לוצ'אנו ספאלטי הביא אליפות לנאפולי אחרי 33 שנים, אך ספק אם די בכך כדי לרומם את רוחו בעקבות השטיפות שקיבל לאחרונה מישראל.
נגד סלרניטאנה היה זה תומר קשטן, שפוטר כ־48 שעות קודם מכפר־קאסם אחרי שסיבך אותה קשות בתחתית הלאומית, והתייצב באולפן כדי ללמד כדורגל את המאמן הכי מצליח בליגה האיטלקית. "נאפולי עושה את הדברים בצורה איטית, אין מספיק תנועה בחלק הקדמי", הסביר התפוח שנפל הרחק מהעץ.
ואז הגיע משחק ההכתרה מול אודינזה, ובו קיבל ספאלטי שיעור ממוטי איוניר. "חסר לו עוד שחקן יצירתי באמצע", איבחן מאמן הפועל נוף הגליל במחצית הראשונה, כשנאפולי פיגרה 1:0. "קצת מפתיע אותי שספאלטי לא עשה איזשהו שינוי", הודיע גאון הכדורגל בפתיחת המחצית השנייה, וכעבור דקתיים בלבד העלה ווליום: "באמת מאוד־מאוד מפתיע שספאלטי לא מגיב לתוצאה, לא מגיב למשחק". כעבור שלוש דקות, אף שמאמנה לא שעה להנחיות, נאפולי השוותה.
למחרת הפסידו איוניר ושחקניו 2:0 להפועל ר"ג, וצנחו אל מתחת לקו האדום בליגה השנייה. אז מי אמר שהוא לא מתאים לסריה א'?
האיגנורנטים
אמיר כץ בפנים, סטיב קפלן בחוץ
לכבוד 75 שנות עצמאותנו הורם פרויקט מלבב בחסות הטוטו: "בוחרים את 75 הספורטאים והספורטאיות האהובים בתולדות ישראל". רעיון מבורך, בטח במדינה שבה ועדת בדיחה לא הצליחה לבחור ספורטאי ראוי אחד לפרס ישראל. אבל הביצוע? פרטאץ'!
בכדורגל, ענף שהביא לנו בעיקר בושות ומפחי נפש, צריך לבחור עשרה אהובים מתוך 103 מועמדים. בהתעמלות, ענף שסיפק שני אלופים אולימפיים, דחפו שלושה מתעמלים (דולגופיאט, אשרם ושטילוב) לצד אבישג סמברג מהטאקוונדו ועידן מימון מהכדוריד – כשאפשר לבחור רק שניים. לא ברשימה: עקיבא לפלר ואיגור ביאליק, שלמומחי הטוטו בטח נשמע כמו שם של משורר.
בכדורעף אין אף מועמד, בכדורסל, זועקות הבורות והחפיפניקיות לא פחות. בין 52 המועמדים של הטוטו (שגם מהם צריך לבחור עשרה), נפקד מקומה של אורנה אוסטפלד, שנכנסה בין השאר לספר השיאים של גינס עם 108 נקודות במשחק אחד. ברשימת הגברים מופיע למשל אמיר כץ, אבל את סטיב קפלן – מגדולי הספורטאים שדרכו כאן – שכחו. כולה מלך הסלים חמש שנים ברציפות בליגה הבכירה, שהיה שותף להישג הגדול ביותר שרשמה המדינה בספורט הקבוצתי – סגנות אליפות אירופה ב־1979. קפלן היה מכוכבי הניצחון הבלתי נתפס על יוגוסלביה, שהעלה את הנבחרת לגמר.
אז אולי יו"ר הטוטו שבתאי צור והמנכ"ל מאיר ברדוגו לא שמעו עליו, מה שראוי להכניסם לרשימת 75 המינויים הפוליטיים הכי פתטיים בכל הזמנים. ומי יודע, ייתכן ששני השרים הממונים – בצלאל סמוטריץ' מהאוצר ומיקי זוהר מהספורט – פשוט לא מסוגלים לשמוע יותר את המילה קפלן.
הנביחה
רז זהבי מקשקש בכלב
"רמת הבידוק הייתה גבוהה מאוד, אכן כלב בדק אותנו", סיפר הח"כ לשעבר ופרשן הספורט בהווה עיסאווי פריג', שנסע עם אוהדי מכבי ת"א בכדורסל למשחק הראשון במונאקו.
"רגע, עיסאווי, רק בוא נבהיר", עצר אותו רז זהבי, שמדבר גם בשפת החיות. "אתה מתכוון כלב בקטע של האו־האו, לא מאבטח שהוא כלב, אלא כלב אמיתי".
"לא־לא, כלב אמיתי", מיהר להרגיע פריג'. עכשיו לפחות ברור מי הגיע לסדרה כאנדרדוג (לא בקטע של האו־האו).
מילה זו מילה
"צריך לדון לא בעידנא ד'ריחתא. אנחנו עכשיו בעידנא דריחתא"
הפרשן אורי אוזן מצדד בדחיית הדיון המשמעתי של מכבי חיפה והפועל באר-שבע, בחדילו וחרימו
