מבלט, לג'ודו: אולפן ynet מארח את אלופת העולם ענבר לניר
(צילום: אבי חי)
נבחרת הג'ודו הישראלית עורכת בשעה זו מסיבת עיתונאים לסיכום אליפות העולם בקטאר שנערכה בשבוע שעבר. הנבחרת הישראלית זכתה להצלחה הגדולה בתולדותיה עם שלוש מדליות: שתי מדליות ארד של פיטר פלצ'יק ורז הרשקו, ואלופת העולם הטרייה ענבר לניר שזכתה במדליית זהב מפתיעה.
בעקבות הזכייה שלה בזהב, עלתה לניר בדירוג העולמי למקום השלישי בקטגוריית המשקל שלה (78 ק"ג), כאשר רז הרשקו טיפסה למקום הראשון בקטגורייה שלה (78+ ק"ג). לניר עשתה טורניר מושלם כאשר ניצחה בכל הקרבות שלה באיפונים, והציפיות ממנה לקראת פריז 2024 גדלו. גם עבור הרשקו זה פודיום ראשון באליפות עולם, אחרי שבשנים האחרונות הפכה לספורטאית המובילה בנבחרת. זה גם היה טורניר מוצלח עבור אלוף העולם לשעבר שגיא מוקי, שאחרי תקופה לא קלה בקריירה שכללה פציעות, התעלה ברגע האמת והעפיל לחצי הגמר אך לא זכה במדליה.
יו"ר איגוד הג'ודו משה פונטי הפתיע בפתיחת מסיבת העיתונאים כשהכריז: "מריוס ויזר אישר לנו לארח את אליפות העולם ב-2024, אך לצערי נאלצתי לוותר בעקבות ערבויות לא מספיקות מהמדינה. ויזר לא מוותר לי, הוא מעריך את הג'ודו הישראלי ויודע כמה אנחנו אוהבים לארח אירועים כאלה, אך בצער גדול מאוד אנחנו לא יכולים לארח את האירוע. זה היה יכול להיות הדבר הגדול הבא, אבל זה כנראה לא יקרה. אליפות עולם דורשת סכומים מסוימים, בסביבות 50 מיליון שקל - אני יודע להביא 10 מיליון, אבל עדיין חסרים 40 מיליון שקל וחבל שזה לא יקרה. אני מבין שיהיה קשה מאוד להשיג את הסכומים האלה. אולי יהיו בשורות טובות יותר אחרי שאפגש עם ראש הממשלה, זה יהיה אירוע מטורף אם הוא ייערך בישראל".
פונטי בירך את חברי המשלחת ובראשם הזוכים במדליות והודה גם לקטארים על הכנסת האורחים: "זו פעם שנייה שהתקווה מתנגנת במדינה ערבית, הפעם הראשונה באבו דאבי והשנייה בקטאר. אנחנו מסתכלים קדימה על עתיד הג'ודו הישראלי ורואים שהצלחנו להצמיח ספורטאים ואנשים מדהימים. הסלוגן שלנו הוא שהג'ודו הישראלי הוא הרבה יותר מספורט, כי מי שיוצא מהג'ודו הוא אדם טוב וערכי, שיודע להציב מטרות, לפעול ולחתור אליהן, לתחקר את עצמו ולהשתפר. כדי שיהיו לנו עוד הרבה כמו רז, ענבר, פיטר ושגיא צריך להשקיע בתשתיות ובאנשים ולקדם את פרויקט הג'ודו בבתי הספר כדי שנגדל עוד אלופי עולם ואלופים אולימפיים - אנחנו גאים לייצג את המדינה, להדיף את דגל ישראל ולשיר את התקווה, אנחנו רוצים להמשיך ולהביא הישגים למדינת ישראל".
אורן סמדג'ה, מאמן הגברים שישב לצדו, חיזק: "מדינת ישראל חייבת לענף הג'ודו, הענף הראשון שפרץ את המדליות האולימפיות הראשונות ומספק את ההישגים הגדולים ביותר בספורט בישראלי. זה משהו שהמדינה יכולה לתת אחרי כל ההישגים".
פונטי בירך את חברי המשלחת: "זו פעם שנייה שהתקווה מתנגנת במדינה ערבית, הפעם הראשונה באבו דאבי והשנייה בקטאר. אנחנו מסתכלים קדימה על עתיד הג'ודו הישראלי ורואים שהצלחנו להצמיח ספורטאים ואנשים מדהימים. הסלוגן שלנו הוא שהג'ודו הישראלי הוא הרבה יותר מספורט, כי מי שיוצא מהג'ודו הוא אדם טוב וערכי, שיודע להציב מטרות, לפעול ולחתור אליהן, לתחקר את עצמו ולהשתפר. כדי שיהיו לנו עוד הרבה כמו רז, ענבר, פיטר ושגיא צריך להשקיע בתשתיות ובאנשים ולקדם את פרויקט הג'ודו בבתי הספר כדי שנגדל עוד אלופי עולם ואלופים אולימפיים - אנחנו גאים לייצג את המדינה, להדיף את דגל ישראל ולשיר את התקווה, אנחנו רוצים להמשיך ולהביא הישגים למדינת ישראל".
ענבר לניר סיפרה: "הימים יעברו והדברים יחלחלו. מה יהיה? אני לא יודעת. אנחנו עובדים בשביל לנצח, כל מי שבקטגוריה שלי, ואני שמחה על הניצחונות שלי. הוכחתי לעצמי שאני מסוגלת ביום נתון להביא את היכולות שלי ב-100 אחוז וזה נותן לי ביטחון מאוד גדול. אני לא יכולה להבטיח שום דבר, אבל נעבוד הכי קשה שאפשר כדי להגיע במאת האחוזים ליום נתון באולימפיאדה. זו הייתה הפעם הראשונה שהצלחתי לתת את הכל ביום נתון בבוגרים, אז הופתעתי - אני תמיד מצפה לנצח, בכל קרב, אז כשזה קרה זה מאוד הפתיע אותי".
מאמנה שני הרשקו: "הרגשתי שיש לנו נבחרת מאוד חזקה ועשינו הכנה חזקה, לא חסכנו בשום דבר. בימים הראשונים היו לי אכזבות כי הרגשתי שדברים לא התחברו כמו שרציתי. כמו שענבר אומרת, אנחנו עוברים מקרב לקרב וכשהיא הגיעה לגמר אמרתי לה שאני יודע מה יקרה כי זה מעמד שהייתי בו וזו יריבה שהיא מכירה, גם במחנה האימונים ענבר גרמה לה להרגיש מאוד לא נוח והיא ביקשה לא להתמודד נגדה. ידענו שזה קרב שצריך לנצח והזכייה היא מאוד מרגשת, כי זה הישג נדיר במחוזותינו. זה נגמר וממשיכים הלאה".
פיטר פלצ'יק שיתף: "עברתי חודש מאוד מטלטל, החודשים האחרונים מאוד עמוסים פיזית ונפשית. מצד אחד הכנה יוצאת דופן שעשינו כל הנבחרת. היה בגרמניה מחנה אימונים מהטובים שעשיתי. במקביל אני מנהל אירוע רגשי בבית עם לידה של תאומים והריון בסיכון, ואני חושב שניהלתי את הסאגה הזאת בצורה מקצועית. הכנתי את כולם בבית. הייתי חייב להיות נוכח ביום של הלידה, אבל לא ויתרתי על שום דבר ואני שמח. הלידה עברה בצורה תקינה והכל בסדר".
