רג'י קנון, כמעט כמו כל שחקני נבחרת ארה"ב בכדורגל, מבלה את זמנו לאורך השנה מעבר לים. הוא נולד וגדל בטקסס, חמש שעות נסיעה מהעירייה יובלדי, שעלתה לכותרות בחודש שעבר. אז נער בן 18 נכנס לבי"ס מקומי וירה למוות ב-19 ילדים בני 7 עד 10 בלבד, ובנוסף רצח גם שני מורים - טבח שזעזע את אמריקה כולה.
קנון, מגינה של באובישטה, הגיע לאחר אותו אירוע מחריד כהרגלו לאימון קבוצתו הפורטוגלית וזכה למטר שאלות. יותר נכון, שאלה אחת זהה: "מה קורה לכם באמריקה?". קנון עיקם את הפרצוף והודה בפניהם: "ירי המוני בארה"ב הוא כבר ממש לא הפתעה. זה משהו די נורמלי עבורנו". נורמלי? כן, כמה שקנון צודק.
מכתב מרגש, סיקורים מדממים
המספרים היבשים אומרים הכל: רק בשנת 2022 היו 27 מקרי ירי בבתי ספר, ויותר מ-200 תקריות ירי המוניות. מדובר על נתונים חמורים שגדולים בהרבה מכדורגל (או כל ספורט בכלל), וזו בעיה שרבים בארה"ב רוצים שהרשויות יפעלו לפתרונה. קנון וחבריו בנבחרת ארה"ב חווים, כמו כל אזרח ואזרחית, את החשש הגובר והפגיעה בביטחון האישי כתוצאה מאירועי הירי - אבל הם מרגישים גם כנציגים של העם ומנסים לעשות כל שביכולתם כדי להשפיע על מקבלי ההחלטות.
בעוד חמישה חודשים שחקני ארה"ב יעלו על כר הדשא בקטאר עם תלבושת הפסים והכוכבים, לעיני העולם כולו. כעת, מקיימת הנבחרת האמריקאית מספר משחקי ידידות כדי להתכונן לקראת המונדיאל, כשאחד מהם נערך השבוע מול אורוגוואי.
"איך במקום כמו ארה"ב יכולה להיות אלימות כל כך מחרידה בנשק?". המכתב שנשלח לקונגרס
מספר שעות לפני שריקת הפתיחה, שחקני הנבחרת הראו מהי ייצוגיות אמיתית, כשפרסמו מכתב שביטא את היותם נחרדים מלראות את ארצם אחוזת פחד בשל האלימות ומקרי המוות הגואים שוב ושוב בשל אירועי הירי התכופים. המכתב כוון למקבלי ההחלטות במדינה, כדי שאלה ינקטו כל פעולה אפשרית נגד תקריות הירי הקטלניות.
בית הנבחרים של ארה"ב אמור להצביע על חקיקה הנוגעת להיתר החזקת נשק, בעקבות אסונות מצמררים שהתרחשו לאחרונה במדינה. בית ספר יסודי בטקסס, סופרמרקט בבאפלו, כנסיות, אולמות קונצרט, בתי חולים - בימים אלה, נראה כי אף אדם ובשום מקום באמריקה לא בטוח. ירי המוני, למרבה הצער, הפך להיות ממש נורמה במדינה הזו, כשמהדורות החדשות מוצפות ללא הרף בסיקורים מדממים ועמוסי מקרי מוות שהם תמהיל של אלימות, עצב וכאב. עבור מדינה שמחשיבה את עצמה כמעצמה עולמית ומובילת דעה, נראה כי ארה"ב לא מצליחה להגן על אזרחיה.
בדומה לקנון, שחקנים שמשחקים מחוץ לגבולות המדינה, נשאלים גם הם לעתים קרובות על המצב בארה"ב על ידי חבריהם לקבוצה, כאשר רבים נותרים ללא יכולת להביע באמת את מחשבותיהם על הבעיות המתמשכות של אלימות בנשק, אכזריות משטרתית ואפליה גזעית.
רוצים שינוי
במהלך השנים האחרונות, אנשי הנבחרת התאחדו מספר פעמים כדי לנקוט עמדה, תוך שהם דוגלים במנטרה "Be the Change" (תהיו אתם השינוי). חוקי החזקת הנשק והשימוש בו, נותרו נושא חם בקרב האמריקאים, אך לא נושא במחלוקת חריפה. רוב האמריקנים קראו לשינוי כלשהו בחוקי הנשק עוד לפני אירועי הירי ההמוניים האחרונים, עם הצעות החוק לשינוי האופן שבו המדינה מטפלת באקדחים או רובים לעתים קרובות בממשלה או בבתי משפט. רוב האמריקנים רוצים שינוי, אבל מעטים עושים לעתים קרובות כל שביכולתם כדי למנוע זאת.
"לא פעם שואלים אותנו איך במקום כמו ארה"ב יכולה להיות אלימות כל כך מחרידה בנשק. אנחנו גם נשאלים מדוע נציגי העם לא עושים דבר למרות שרוב האמריקנים רוצים שהם יפעלו. אלה מאיתנו שמשחקים בחו"ל לא חווים אף אחד מהדברים האלה בחיי היומיום שלנו, ובכל זאת אנחנו חוזרים הביתה למקום שבו ירי המוני שכיח בצורה מפחידה והקורבנות הם לרוב ילדים חסרי הגנה", נכתב, בין השאר, במכתב המרגש.
"אלה שאיבדו את חייהם בגלל אלימות חסרת מעצורים בנשק, לרבות משפחותיהם וחבריהם שנותרו אבלים, נמצאים תמיד במחשבותינו ובתפילותינו. אבל דקות הדומייה לעתים קרובות מדי במשחקים שלנו, בהן אנו חולקים כבוד וזוכרים את הקורבנות, כמו גם המחשבות והתפילות שלנו, לא יפתרו את הבעיה הזו. מעבר למוות ולפציעות משתקות, אלימות הנשק גורמת להרבה יותר נזק לבריאות הנפשית של ילדים, הוריהם, מוריהם וכל אזרחי ארצות הברית שחוששים מכך שהם או יקיריהם יהיו בין הקורבנות הבאים של ירי המוני. היכולת שלנו להשפיע ולשנות את המצב היא מוגבלת, אבל שלכם (נבחרי הציבור) לא. אתם יכולים להצביע כדי לטפל באלימות הנשק באמריקה".
---
המנטרה המשיכה, כאמור, במשחק מול אורוגוואי, כאשר שחקני הנבחרת ענדו על הזרוע סרטים כתומים כדי לקדם את "Everytown" - ארגון ללא מטרות רווח שפועל למען בטיחות הנשק. עם סיום המשחק, שהסתיים ב-0:0 מאכזב, מחשבותיו המיידיות של המאמן הלאומי גרג ברהלטר היו על דברים שהם הרבה יותר מכדורגל.
"אני ממש גאה בכל חברי הנבחרת על המכתב שנשלח לקונגרס וקרא להם לפעול", אמר ברהלטר בפתיחת מסיבת העיתונאים לאחר המשחק. "לפעמים קל להיקלע לעולם הקטן שלנו ולמה שאנחנו עושים על המגרש, עד ששוכחים ממה שקורה בעולם שמחוץ למגרש. אבל היום ראינו שהקבוצה שלנו לא עשתה את זה. זה בא לידי ביטוי במכתב ובסרטי היד הכתומים. לכולם פשוט נמאס מזה. סיסמת 'Be the Change' זה משהו שאנחנו חלק ממנו כבר זמן מה ומיישמים אותה בדרכים שונות. זה לא קשור רק לירי ההמוני שחווים כמעט מדי יום, אלא קשור למוות האיום של הילדים והמבוגרים כאחד כתוצאה מכך".
"זה פתטי!"
ברהלטר ונבחרת ארה"ב בכדורגל הן הדמויות הספורטיביות האחרונות שהשמיעו את קולן. בסדרת גמר ה-NBA, שמשוחקת בימים אלה, גם גולדן סטייט וגן בוסטון נקטו צעדים בנושא. זכור היטב נאומו האמוציונלי של מאמן הווריורס, סטיב קר, לאחר אחד ממשחקי גמר המערב נגד דאלאס, שהפך לוויראלי.
"אנחנו לא יכולים לקרוא על זה ופשוט להמשיך הלאה, יש סנאטורים שמסרבים לחתום על חוקים להגבלת מכירת נשק, רק כי הם רוצים להשאיר את הכוח בידיים שלהם. אני רוצה לפנות אליהם: האם אתם רוצים לתעדף את הכוח שלכם על פני החיים של הילדים שלנו? כי ככה זה נראה. 90 אחוז מהעם האמריקני בעד החוקים האלה, אבל הסנאטורים האלה לא רוצים. הם רוצים רק לשמור על הכוח שלהם. זה פתטי!", זעק קר.
לפני שבוע, כשקוקו גוף, הטניסאית האמריקאית בת ה-18, מי שכבר זכתה לכינוי "סרינה וויליאמס הבאה", עלתה לגמר רולאן גארוס, היא החליטה גם כן להקים קול זעקה. היא ניצלה את הריטואל של שרבוט מספר מילים על עדשת מצלמת הטלוויזיה, כדי להתבטא נגד כלי הנשק הנפוצים בארצות הברית והקטל שנובע מהם. "בבקשה, תפסיקו את אלימות הנשק", כתבה בטוש על המצלמה. כדי שכולם יוכלו לראות דרך מסכי הטלוויזיה.
גייב קפלר, מי שהדריך בעבר את נבחרת הבייסבול הישראלית וכיום עומד על הקווים של סן פרנסיסקו ג'איינטס, מאס גם הוא בחוקי מכירת הנשק - והחליט לעשות לפני שבועיים מעשה. הוא פשוט החרים את ההמנון האמריקאי. "כשהייתי באותו גיל של אותם ילדים שנרצחו בטקסס, אבי לימד אותי מה זו מחאה", הסביר קפלר את הצעד שלו. "כשהמדינה מייצגת טוב את תושביה, תעמוד בהמנון. כשהיא לא - תשב".
צפו שוב בנאום האמוציונלי והוויראלי של סטיב קר
"זה מבטיח שננקוט פעולה", הסכים איתו מגן נבחרת ארצות הברית בכדורגל, ווקר צימרמן. "זה לא משהו שאנחנו רק שומרים במחשבות ובתפילות שלנו. הדברים האלה מאוד חשובים, אבל אנחנו רוצים להיות צוות שנוקט פעולה ויש לו מענה ושלא יטאטאו את זה מתחת לשטיח ויתעלמו מאיתנו. אני גאה להיות חלק מהנבחרת הלאומית כי החבר'ה פה התאחדו ויצאו בקריאה אחידה ומלוכדת לעצור את מחדל החזקת הנשק במדינה. המכתב שכתבתנו רק מראה את הצמיחה שלנו כגברים, כאזרחי ארה"ב וכנציגי המדינה הזו. לכן אני גאה בקבוצה ובאופן שבו אנחנו עומדים על מה שאנחנו מאמינים בו".
יו"ר בית הנבחרים של ארצות הברית, ננסי פלוסי, אישרה כי תועלה באופן מיידי חקיקה גורפת לפיקוח על נשק. עם זאת, בית הנבחרים של הדמוקרטים (ממנו מגיעה פלוסי) צפוי להעביר את הצעות החוק הללו, אך הרפובליקנים בסנאט צפויים לחסום אותם. "לחברי הסנאט של ארצות הברית, יש רצון לקדם הצעת חקיקה שתזדקק לתמיכת 60 מתוך 100 סנאטורים כדי לעבור. אנא הצביעו בחיוב על חקיקה חשובה זו, כדי להפחית משמעותית את האלימות בנשק", כך נכתב על ידי חברי נבחרת ארה"ב בכדורגל. "יש כאלה שאומרים שספורטאים לא צריכים להתערב בנושאים פוליטיים. זה נכון, אך כולנו מסכימים שבטיחות הילדים במדינה שלנו היא אחריות קדושה ומשותפת לכולנו. אנו מאמינים שזה יהיה חוסר אחריות לא להשתמש בפלטפורמה שלנו כדי להעלות את המודעות ולקרוא לשינוי. האקטיביזם שלנו נובע מתוך צורך - אנחנו מדברים על הנושא הזה כי רבים מכם מסרבים לפעול. משפחות רבות נמצאות בקבורת יקיריהן, אנא הפסיקו לקדם את הקמפיין הפוליטי שלכם על פני חיי הילדים - עשו מה שנדרש כדי שזה לא יקרה שוב".
יותר ויותר ספורטאים אמריקאים מרגישים צורך להשמיע את קולם ולנסות להשפיע בכך על מקבלי ההחלטות, כדי שיעשו משהו כדי לבלום את תופעת הירי במדינה ובכך למנוע את מותם של אחים, אחיות, אבות, אימהות, בנים, בנות וחברים. זה המצב בו שרויה ושקועה ארה"ב, ולכן שחקני נבחרת הכדורגל של ארצות הברית יצאו בקריאה "Be the Change". הצעדים שננקטו באותו משחק ידידותי מול אורוגוואי הפכו כוכבי כדורגל לאזרחים. ייתכן כי זה לא שינה דבר, אבל כמו אמריקאים רבים אחרים, לחברי נבחרת הכדורגל של ארצות הברית ולספורטאי המדינה בכלל, פשוט נמאס ממחשבות ותפילות - הפעם הם רוצים שינוי אמיתי.
פורסם לראשונה: 14:00, 10.06.22
