חמש דקות בתוך המשחק נגד בוסטון ביום שלישי בלילה, בשידור ישיר מחוף לחוף, ברוקלין פיגרה 28:2. זה היה מביך, אבל לא מפתיע. החמישייה שאיתה פתחו הנטס את המשחק כללה רק מחליפים שלא יכולים לנצח אפילו עשרה משחקים בעונה. קווין דוראנט פצוע, ג'יימס הארדן פצוע, ג'ו האריס פצוע, לקיירי ארווינג הלא-מחוסן אסור לשחק במשחקי בית בניו-יורק. זה נגמר בהפסד תשיעי ברציפות ומקום שמיני במזרח לקבוצה שנבנתה אך ורק כדי לזכות באליפות.
"זריקה מבחוץ" - המדור של ציפי שמילוביץ
זה נכון שהנטס נמצאים בתקופה של חוסר מזל אמיתי וסובלים מהרבה פציעות. עונת ה-NBA ארוכה מאוד, ואפשר - אפילו מומלץ - להישאר רגועים בקטעי משבר. אבל במקרה הזה קשה להימלט מהתחושה שהמשבר של ברוקלין עמוק יותר מסתם מחוסר מזל, והוא אומר הרבה גם על ה-NBA במאה ה-21.
"בשלב מסוים הנטס צריכים להפסיק להיות NFT וצריכים להתחיל להיות קבוצת כדורסל", אמר השבוע ניק רייט, הפרשן המצוין של ערוץ "פוקס ספורט", ובאנלוגיה מוצלחת אחת הסביר את כל הבעיה של ברוקלין. היא נבנתה על אוויר חם. היא נבנתה על שמות של שלושה שחקנים - יוצאים מהכלל, בלי ספק - ששניים מהם לא הצמיחו דשא בשום מקום שבו היו. היא נבנתה עם מאמן שהיה שחקן גדול מאוד, ואפילו ווינר, אבל לא הייתה הצדקה אמיתית לתת לו קבוצה כזו בלי שום ניסיון אימון. לפעמים, ברוקלין מרגישה יותר כמו הונאת פונזי מאשר קבוצת NBA.
אם לא יקרה שום דבר מפתיע, הנטס יישארו עם אותו סגל גם אחרי סיום מועד ההעברות הלילה. סביר להניח שהשמועות העקשניות של השבוע האחרון, על טרייד מתבשל שישלח את ג'יימס הארדן לפילדלפיה תמורת בן סימונס, יישארו, כנראה, ברמה של שמועות. כך לפחות אם להאמין למאמן הנטס סטיב נאש, שענה "לא" אגרסיבי לשאלה האם יש כוונה לבצע טרייד על הארדן. מאידך, כיוון ששום דבר בצורה שבה הנטס מתנהלים לא נראה מתאים לפרנצ'ייז רציני ב-NBA, הכל יכול לקרות.
רובין שחושב שהוא באטמן
הנטס התחילו את העונה בלי ארווינג, אבל עם דוראנט בריא ופנטסטי מתמיד, וגם עם ג'יימס הארדן שלפחות לכמה דקות נראה די מרוצה. הם הצליחו להתאזן והיו בצמרת המזרח, מה שהוביל אוהדים ופרשנים ללקק את האצבעות: "אם ככה הם נראים עכשיו, תארו לכם מה יקרה כשקיירי יחזור". הנטס אכן החליטו שארווינג שווה את ההמתנה. הם קיוו שהשבעתו של ראש העיר החדש, אריק אדאמס, תביא לביטול חובת ההתחסנות המוטלת על מי שרוצה להיכנס לאולמות בניו-יורק. בינתיים זה עוד לא קורה, והנטס החליטו על הפשרה ההזויה: נשחק עם קיירי רק במשחקי החוץ.
החזרה החלקית של ארווינג לא רק מגוחכת ומבהירה שהנטס הם לא מועדון רציני, מסתבר שבינתיים היא גם לא עוזרת בכלום. אבל אם הנטס לא יכולים לנצח אף אחד בלי דוראנט, למה לשלם עוד שני חוזי מקסימום? הרי כל הרעיון של להחזיק שלושה סופר-סופר-סטארים הוא שאם אחד מהם פצוע, השניים האחרים יסחבו את הקבוצה. זה לא קורה כאן כי מבין שלושת הגדולים של הנטס, רק דוראנט הוא באמת סופר-סופר-סטאר, והשניים האחרים הם סתם כישרונות כדורסל גדולים.
ארווינג לא יכול לסחוב קבוצה לשום מקום, הוא לא עשה את זה לבדו מעולם, ומאז שעזב את הצל של לברון ג'יימס, הוא רק מזיק. גם כשהוא בשיאו, מרוכז ועושה את הקסמים שהוא יודע - מה שלא קרה מאז צלל לחור השחור של תיאוריות קונספירציה באינטרנט - ארווינג עדיין יכול להיות מקסימום רובין. בניגוד למה שהוא מספר לעצמו, הוא פשוט לא באטמן. זה לא נורא, רוב השחקנים בעולם אינם באטמן, אבל קיירי לא מסוגל להפנים את זה והבועה שבה הוא נמצא שומרת עליו מהמציאות.
פאסיב-אגרסיב במקום בעיטה בישבן
ג'יימס הארדן, מצדו, כבר שנתיים עושה טובה שהוא עולה על המגרש. בשבועות האחרונים הוא נראה עוד פחות מתעניין בכדורסל מאשר בתחילת העונה שעברה ביוסטון, שאליה הגיע עם עודף משקל בולט וחוסר חשק בולט עוד יותר.
זו עונה שנייה ברציפות שבה הארדן, שפעם הייתה לו תדמית של "איש ברזל", מתמודד עם פציעה בשריר הירך שמגיעה בסביבות אמצע העונה. וכן, הוא עדיין סוחב איתו לפחות עשרה קילוגרמים עודפים, וגם כאן נראה שלאף אחד בנטס אין אומץ לבעוט לו בישבן. במקום זה הם מסתפקים ברמיזות בסגנון פאסיב-אגרסיב. כשהארדן הודיע שהוא פצוע בשריר, הנטס פירסמו הודעה שבה אמרו שהם "מאמינים לו במאה אחוז". שזה קצת כמו לתת גיבוי למאמן רגע לפני שהוא מפוטר. נכון לרגע זה, ההחלטה של הנטס לא להחליף את הארדן בסימונס (אלא אם תחול תפנית מפתיעה עד הלילה ב-22:00 – הדדליין לביצוע טריידים), או בכלל, נובעת, כך נראה, בעיקר מאגו. אף אחד לא רוצה להודות שהאקספרימנט הזה לא עובד, אבל הארדן משדר תמיד את הכוונות שלו באופן ברור ואנטיפתי. הוא כבר הדליף שלא טוב לו בנטס והוא לא אוהב לגור בברוקלין. הוא רוצה לברוח.
הארדן יהיה שחקן חופשי בקיץ. הוא יודע שדריל מארי, שניהל את יוסטון כשהארדן שיחק שם ועכשיו הוא בפילדלפיה, יחכה לו. מארי ימצא דרך לשלוח את בן סימונס ואת החוזה המופקע שלו לאיזו אוקלהומה סיטי או אורלנדו תמורת ערמת בחירות דראפט, יפנה מקום להארדן - והנטס יישארו בלי כלום. כלומר, הם יישארו עם קיירי ארווינג, ושיטת המשחק של סטיב נאש תמשיך להיות אותו דבר: "תנו את הכדור לדוראנט וזוזו הצידה".
פוזה וסטטיסטיקה זה לא תהליך רציני
ה-NBA היא ליגה שעדיין מכורה לפוזה ולסטטיסטיקה. לכן היא מביטה על ארווינג והארדן, ובאותה מידה גם על ראסל ווסטברוק ופול ג'ורג', ובטוחה שפוזה וסטטיסטיקה שוות לערך אמיתי, אבל זה מזמן לא עובד ככה.
פיניקס סאנס היא הקבוצה הכי טובה בליגה עכשיו, ויחד עם מילווקי ומיאמי ופילדלפיה ושיקגו וממפיס ויוטה ודנבר, מדובר בקבוצות שנבנו מאפס בתהליך ארוך ורציני, ולכן לא רק כיף לראות אותן, גם האוהדים מתים עליהן. אף אחד לא אוהב את הנטס, כולל תושבי ברוקלין. ולמרות הכל, סוכנויות ההימורים עומדות מאחורי התחזית שלהן מתחילת העונה: הנטס יגיעו לגמר הפלייאוף ויהיו פייבוריטים גם שם. אולי זה יקרה, אבל עדיף שלא. הסופר-טים שבנו בברוקלין היא עלבון, וכישלון שלה הכרחי לבריאות של ה-NBA.
